ביקורת ספרותית על פרידה משום מקום - ספריה לעם #260/261 מאת ולדימיר מקסימוב
ספר טוב

---

יש לי המון ספרים בבית, שעומדים אצלי על המדפים, ואני יודע שאם אוכל – אקרא בבוא הזמן, כל אחד ואחד מהם... וכך גם הספר הישן הזה ששכב אצלי המון שנים על המדף והנה פשוט שלפתי אותו מהמדף והתחלתי לקרוא בו... הסופר הרוסי ולאדימיר מקסימוב כתב את הספר הזה; למרות שהוא כתוב ברובו בגוף שלישי יש בו יסוד אוטוביוגרפי ברור. יש רמז אפילו בשם גיבור הספר ששמו "ולאד סמסונוב" (ולאד הוא קיצור של ולאדימיר ואילו סמסונוב היה אכן שמו האמיתי של מקסימוב) ולאד הוא נער שבורח ממשפחה הרוסה, ממש בעיצומה של מלחמת העולם ומסתובב במקומות שונים במרחביה העצומים של ברית המועצות של אז... הנער הזה חי ברחוב פשוטו כמשמעו, מכל הבא ליד! ואיננו בוחל בכל סוג של גנבה ומשתף פעולה עם גנבים "מקצועיים"... כחלק מהעניין הוא גם נתפס ונשלח לבתי כלא מיוחדים לנוער וגם מהם הוא מצליח לברוח. בקיצור יש כאן חיי הרפתקאות מסמרי שיער וחיים של עוני "מהיד אל הפה". בחלק השני של הספר אותו הנער הוא כבר בחור צעיר וגם הוא מצליח להסתבך עם החוק הסובייטי... אבל איכשהו מגלה נטיות ספרותיות ואמנותיות ובחלקים מחייו אף מצליח להתפרנס מכך בשילוב עם עבודות מזדמנות שונות... מה שמאוד בולט כאן הוא ציור החיים הקשים והדלים שהיו באותה תקופה של שנות הארבעים ותחילת החמישים בברה"מ. חיים שבהם אנשים הצליחו בעיקר לשרוד ( או לא) גם את איימי מלחמת העולם שגבתה חיים של מיליוני רוסים וגם רעב אמיתי. ובה בשעה שרוממות האידיאלים של הקומוניזם דיברו מגרונם של המוני הפקידים והפונקציונרים של השלטון, הם היו עסוקים גם בגניבות מאותו שלטון עצמו וגם מסתם אנשים... מקסימוב מדגיש גם את חלקם של אנשים טובים, לעתים עניים בעצמם שעזרו לו ללא תמורה כנער ובחור צעיר, שבלעדי עזרתם ספק אם היה מצליח להישאר בחיים. מה שדי הפתיע אותי הוא השיעור הגבוה של השיכרות והסביאה עד אובדן חושים ובאיזה עוצמה היא נמצאה בחיים של מיליוני אנשים בברה"מ של אז וגם של גיבור הספר עצמו... טכנית כאמור כתוב הספר בגוף שלישי, אבל פה ושם במקום העבר, קופץ המספר פתאום בגוף ראשון אל העתיד קדימה ואנו יודעים פתאום מה קרה לחלק מהדמויות, חמש עשרה ועשרים שנה מאוחר יותר... הספר איננו אחיד בסגנונו; יש בו גם חלקים יותר ליריים ופיוטיים אבל בסך הכל הוא מעניין ונותן תמונה מרתקת ואמיתית של החיים בברה"מ של אז. מעניין שגם ישראל מוזכרת כאן למרות שהעניין היהודי איננו מוזכר כאן בפירוש, הרי ברור לנו שאותו ולאד הוא יהודי ואנו למדים שחלק ממשפחתו גם עולה לישראל... מקסימוב הסופר עצמו הוחרם על ידי המשטר הסובייטי (חרם שהוסר עם בוא הפרסטרויקה) וניתן לו לצאת ל"גלות" בצרפת. שבה הוא גם נפטר. בסך הכל זהו ספר שאני ממליץ עליו.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על פרידה משום מקום - ספריה לעם #260/261