קראתי עד עמוד 61. שם עצרתי! בקריאת הגיגיה של ילדה בת 12.
הספר מספר את סיפורה של אנה ושתי בנותיה.
הוא נכתב מנקודת ראות של כל אחת מהדמויות.
לקרוא את האם היה לי מעניין.
לקרוא את הנערה בתיכון, גם היה חביב.
לקרוא את הגיגיה של הילדה הצעירה, פה עצרתי.
לסיכום, לא רותקתי.
הפעם אין ציטוט.















