ג'ונתן האקר עו"ד מתמחה מגיע לטרנסילבניה כדי לייעץ לרוזן דרקולה באשר לנדל"ן שרכש בלונדון. על אף אזהרות התושבים באיזור, אליהן הוא מתייחס כאמונות תפלות, הוא מתעקש להגיע לטירת הרוזן ולמלא את שליחותו ומוצא עצמו כלוא שם. זמן לא רב לאחר מכן ספינה נטרפת על חופי עיירת חוף באנגליה, מתגלים אירועים מוזרים ודקירות לא מוסברות בצווארה של אישה נופשת. רופא פסיכיאטר שנקרא לטפל באותה אישה, מזמין את מורו הוותיק לסייע לו ויחד הם מגייסים קבוצה קטנה של בעלי עניין שמנסה לפענח את המתרחש ולהתעמת עם מקור הרוע.
כפי שנכתב לפני - גם אני קראתי את הספר כי רציתי להכיר את המקור,והחוויה היתה טובה. זה ספר שמשלב פנטזיה, מתח והרפתקאה. הסופר יודע לצור רגעים מותחים בהם הקורא חש דחף עז להזהיר את הגיבור מפני הסכנה המתרחשת מול עיניו.
עבורי ערך המוסף של קלאסיקות רבות מהמאה התשע-עשרה טמון בחיבור הישיר למקורות הפילוסופיה היוונית וביכולתן לצור דיון בשאלת ראציונליזם\אתיאזם מול אמונה בקיומו של כוח עליון. נדמה לי שהממד הזה נעלם מספרים בני זממנו שמתקיימים ברובם ברובד הפסיכולוגי בלבד ומחמיצים את ההיבט הרחב יותר של שאלת הקיום. היו רגעים בהם מצאתי את הקריאה באנגלית מאתגרת, במיוחד בחלקים בהם הובאו דברי הדוברים במבטא ועל כן שובשו בכוונת מכוון המילים או מבנה המשפטים, מניחה שלו הייתי קוראת בעברית זה היה פשוט יותר. עם זאת, בסך הכל מצאתי את הקריאה בספר זורמת, מעניינת ומהנה.

ספר מצוין. אני חושבת שאחד הטובים שקראתי השנה ואני בטוחה שאקרא אותו שוב. במרכז הסיפור נער סיני שמהגר לתאילנד ובונה שם את חייו. הספור מתואר דרך מכתביו של הנער לאימו. התכתבות חד צדדית. יופיו של הספר בעיני שהסיפור מתקיים ברמה פסיכולוגית וחברתית במקביל, הסופרת מעלה שאלות ערכיות, שעל אף שהספר נכתב בשנות הששים, מרגישות עדכניות גם היום, מעניין לגלות שכבר אז היו דילמות של שמרנות מול מודרניות, חיבור לתרבות ושורשים, הגירה מעמד האישה ועוד.. ספר שכשקראתי אותו הרגשתי שהוא נוגע עמוק ומזה שבוע אני ממליצה לכל מי שאני מכירה לקרוא אותו, לכן חשבתי שכדאי לכתוב גם כאן... נראה לי שיהנו ממנו באופן מיוחד אנשים שטיילו במזרח או שהתרבות האסייתית מסקרנת אותם, אבל לא רק...

זה מסוג הספרים, שאני מתחילה לקרוא אותם ויודעת שאני בבעיה ... נשאבתי לתוך הספר, דחיתי משימות עבודה, בישולים.. כביסות... מחכה לכל רגע פנוי כדי להמשיך לקרוא עוד כמה עמודים. רגשית, עבורי, החוויה היתה לא קלה, קראתי בעבר, ספרים המתארים את תקופת השואה\מלחמת העולם השניה, אבל לא זוכרת את עצמי מזדהה כל כך עם ההתרחשויות המתוארות והתקופה, לאורך היום נעתי בין כעס עז לעצבות עמוקה על כל מה שהיה, עם מחשבות על כך ש- 80 שנה זה בכלל לא הרבה זמן...

זהו הספר היחיד של מליסה דה קוסטה שתורגם לעברית, וקשה להבין למה בחרו לתרגם דווקא אותו. בעיני הוא חלש יחסית לספר המפורסם שלה tout le bleu du ciel - סיפור אהבה מרגש של בחור צעיר החולה באלצהיימר עם בחורה שמכיר כשמחליט לצאת לטיול בפירנאים. הספר הזה מספר על בחורה שבערב אחד מאבדת את עולמה. היא נוסעת לכפר להתבודד, ולאט לאט באמצעות עבודה בגינה וחיבור לעונות השנה, מתחילה תהליך של שיקום. זהו ספר שחוגג אלמנטים פאגניים שקיימים בבסיס התרבות האירופית. הכתיבה של דה קוסטה, מאד מפורטת אובססיבית לעיתים, מה שדווקא יוצר תמונה בראש הקורא ומותיר חותם. עם זאת, הספר עצמו איטי מידי, התהליכים הפנימיים לא מתוארים בצורה מעניינת מספיק, ובחייה "החיצוניים" של הגיבורה לא מתרחש הרבה. עדיין לא החלטתי אם ממליצה או לא. מעניין לשמוע מה חשבו אחרים.

מקורי, כתוב בשנינות, זורם, מעניין, משלב אלמנטים של feel good עם ביקורת נוקבת על מעמד האישה בשנות החמישים בארה"ב, בהנחה שתיאורי הכותבת נאמנים לתקופה, אזי מקומם לדמיין איך התנהלו הדברים עד לא כל כך מזמן... מסוג הספרים שמסיימים לקרוא מהר כי קשה להניח מהיד. ממליצה.

עצרתי באמצע, באופן אישי לא התחברתי. ההומור לא הצחיק אותי, הרגיש לי שטחי ורדוד. מעין רעיון מתחכם שהפך לספר.

את טרילוגיית הליוויתן מבבל שלה מאד אהבתי. לגבי הספר הזה לא כל כך יודעת מה לומר. בפוטנציאל הסיפור מעניין וטוב אבל איכשהו לא נשאבתי לתוך חוויה ודי התקדמתי איתו בכוח. אבל אולי זה עניין של תקופה מצב רוח..

מצוין מסוגו, בריג'יט ג'ונס של שנות ה 2000, לחובבות הז'אנר. מסוג הספרים שעוצרים את הכל כדי להמשיך לקרוא. מעולה לטיסה.

אם הקומדיה האנושית היה ספר שסחט את הלב, זה ספר שהוא אגרוף בבטן התחתונה. תיאור מהלך החיים מנקודת מבט הישרדותית דרוויניסטית, ומולה כוחה של האהבה. לאורך הסיפור תובנות עמוקות של המחבר על הטבע האנושי וטבעו של העולם. אהבתי מאד את התרגום. הספר אמנם נכתב עבור ילדים ונוער, אך בעיני מתאים מגיל 16 ומעלה ובהחלט ספר קריאה למבוגרים.