על ניסויים באהבה וילדי הקיבוצים:
לא צריך ללכת רחוק למחקר הזה. כבר בשנות השבעים כתב פרופסור איזנשטט מחקר מקיף ורחב ביותר על החברה הישראלית ובין היתר הזכיר-חקר- את ילדי הקיבוצים שחיו מגיל תינוקות בבתי אומנה וההורים נעדרו לזמן ארוך מהתינוקות.יוצא מכך, מיעוט מגע פיזי אוהב. מכאן הוא הסיק שלכן הקיבוצים יכלו ליצור מוצרים מכאניים, תעשייה מדויקת, התנדבויות ושירות בקרבי ועוד ועוד אבל אמנים וסופרים-(מטענים רגשיים)פחות לעומת העיר. כמובן שמחקר זה חוטא בהכללה כי אין פירושו שחסרים קיבוצניקים רגישים ובעלינשמה אמנותית אבל סטאטיסטית-אם אני לא טועה וזוכר היטב-זו היתה תוצאת המחקר שלא הוכחש. יורם כרמל







