עכשיו אחרי שהאישה הנפלאה הזאת, רות דיין הלכה לעולמה בגיל 103 כשם שכל בת תמותה הולכת לעולמה נזכרים בתחנות חיים שהיא הלכה במסע חייה ובמקרה של רות יש לא מעט תחנות, אין דרך טובה לעשות את זה מאשר להיזכר בספר הזה ולקרוא אותו. הספר היה שנים בספריה של אמא שלי והוא עבר בשלב מסויים עם עוד כמה ספרים לספריה שלי. 
בספר הזה עוד כילד התחלתי את ההתעניינות שלי במשפחה של דיין (הרמטכ"ל), במיוחד בנוגע לדור הצעיר של נהלל שאסי דיין נכלל בו. עוד לפני שהתוודעתי לסרטים שלו ובכלל לא ידעתי שהוא ויהונתן גפן (כמובן מאותו דור מנהלל) הם קרובי משפחה. האמת היא שרק מלהביט בתמונות שמלוות את הספר אפשר להתרגש, אני זוכר איך התפלאתי בזמנו, לראות תמונה של משה דיין בלי הרטיה שהיתה לו על העין. 
אם אתם שואלים למי מיועד הספר הזה נראה לי לאלו שאוהבים סיפור אהבה, קשה להתעלם מהאהבה שהיתה בין רות למשה. למי שאוהב היסטוריה, נכון שהיה בנהלל דור שקדם להם אבל כשקוראים את הספר, קשה שלא לחוש משהו מדור התקומה. ואחרי הכל אני חושב שהספר הזה נכתב גם כהעצמה אישית ולכן ככל הנראה על מנת שלא להיתקל באגוצנטריות הוא נכתב בשיתוף עם הלנה דרמן ולא קשה למצוא את התכונות העיקריות שהיו לה אבל באמת היא היתה אישה שהיו לה אין ספור מעלות טובות, ביניהם כמייסדת חברת האופנה והטקסטיל "משכית" וארגון הצדקה "וראייטי ישראל". 
אין ספק שעכשיו אנחנו נמצאים לפני מערכת בחירות שיש בה כמה נשים מובילות רות יכולה להוות השראה לא קטנה. לשם שינוי אפשר לומר בלשון נקבה: 'איפה עוד ישנן נשים כמו ההאישה ההיא'. יהי זכרה ברוך לעולם ועד !!!
