ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 בינואר, 2021
ע"י בר
ע"י בר
"זה שילוב מסוכן וגרוע בין פסיכולוגיה לצבא, זה הניגוד הגדול ביותר שאני יכול להעלות על דעתי. הצבא הוא אחדות טוטאלית שמוחקת את היחיד, ואילו במקצוע שלנו את מטפלת רק באינדבידואל, והנאמנות שלך כלפיו היא מוחלטת".
במהלך השירות הצבאי זכורות לי מספר פעמים בהן פניתי לקב"ן. במטרה לדבר לשתף, אולי לקבל ייעוץ או עזרה. כל מה שזכיתי לו היה יחס אדיש אל מול הבכי שלי שממש זעק מצוקה. אני לא מאשימה את הקב"ן הוא בוודאי התמודד עם עשרות כמוני כל יום. נכון, לא שירתי בקרבי. נכון, לא ביצעתי תפקיד שהרוב יגדיר אותו כ"משמעותי". אבל שנים אחרי השחרור עוד הייתי חולמת בלילה שאני מפספסת את התחנה של חיפה בת גלים ואיך המפקדת עומדת בשער וצוחקת לי בפנים. שנים אחרי ואני עדיין חושבת, הלוואי שאראה אותה יום אחד ברחוב לשתף אותה במה שעוללה לי. אולי יום אחד תגיע לראות אותי בהצגה ותיזכר "אה כן, זאת פעם הייתה חיילת שלי".
הספר עוקב אחר אביגיל. פסיכולוגית ששירתה שנים בצבא. היא מטפלת בנפגעי נפש והלומי קרב וקושרת קשר מיוחד עם מטופליה, קשר שהוא מעבר ליחסי מטופל-מטפל. לאביגיל עצמה יש ילד שהתגייס לפני מספר ימים, היא מגדלת אותו לבד ומסתירה ממנו את סודה על זהות אביו.
"מנצחת" הוא ספר טוב. הוא כתוב בצורה נהדרת ורהוטה, הסיפור מעניין וצורת הכתיבה נגישה. ראוי לציין את מורכבות הנושא ומורכבות הסיפור בכל מה שקשור לפסיכולוגיה ולנפש האדם. זהו אחד מאותם הספרים שעם כל הפיכת דף הוא הולך ומשפר, מצליח לחדור.
החלקים המעיקים יותר עבורי היו החלקים על מכונת ההרג של הצבא וסיפוריהם של נפגעי הנפש שצרמו לי מאוד. אולי פשוט הרחקתי את עצמי מסיטואציה שגם ככה קשה ביום יום אז מדוע שארצה לקרוא עליה בכזאת חושפנות בעלילה שהיא לא שלי?
המקומות הנוגעים הם דווקא המקומות שיש בהם פשטות יומיומית ודמותה של אביגיל מוצגת במלוא פנימיותה, העולם שלה והרגעים הקטנים שהפכו אותה מ"הפסיכולוגית" לעוד אחת מאיתנו, הם אותם רגעים אשר הצליחו להשאיר בי חותם עמוק.
"כל עוד לא הגעת לפצע העמוק וחשפת אותו וריפאת אותו, לא עשית דבר. לפעמים מגיעים לשם אחרי חמש שעות, ולפעמים אחרי חמש שנים, וקורה גם שלא מגיעים בכלל, אבל אסור להיחפז ולעשות קיצורי דרך."
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מסכימה. חיילי צה"ל הם למעשה נוער בסיכון.
|
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
רץ- תודה רבה, הספר אכן מלא משפטים טובים אשר ראויים לציטוט.
עמיחי- בהחלט נושא מורכב שלא מדובר מספיק. |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, בר.
עושה רושם ששריד נכנס בספר הזה לנושא חשוב שלא נעים לדבר עליו כל כך - הרווחה הפסיכולוגית של חייל בצה"ל. בהחלט מסקרן. |
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
בר ל כך מצחיק ועצוב כתבת, שמח שהתקופה הצבאית מאחוריך, ברקע ציטטט את אביה של אביגייל , ציטוטים כל כך מדויקים ואני חושב שבכך כוחו של הספר .
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
בר, גם רופא בקופ"ח מצליח לאבחן תוך כמה דקות אם יש לפניו חולה, לפעמים במה
הוא חולה ולאן להפנותו אם צריך. קב"ן רואה לרוב עם מי יש לו עסק תוך כמה דקות. גם בצבא וגם בקופת חולים תמיד יהיו הסובלים האמיתיים והכואבים, שלא רופא המשפחה ולא הקב"ן הם התשובה למכאוביהם.
לרוב מי שמגיע לקב"ן, אמיתי או מדומה, מבקש להתגרש מהמסגרת הלוחצת הצבאית. |
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אתל- תודה
לפעמים רק לדבר על הבעיה יכול לפתור הרבה ממנה. אני חושבת שפסיכולוגיים של הצבא או בשמם הנפוץ יותר קב"ן, נמצאים תחת מערכת נוקשה ובירוקרטיות אין סוף. הם רואים עשרות חיילות בכל יום וזה שונה בתכלית מפסיכולוג פרטי שמטפל בפן יותר אישי. אצל הקב"ן יש תחושה של בית חרושת. והגרוע מכל הוא הניסיון הזה להוכיח שהחייל\ת באמת זקוקים לעזרה ולא מנסים לרמות כדי לקבל הקלות בשירות או להתחמק ממנו. לכן מהחוויה שלי, יש משהו לא "נקי" במפגש הזה עם קב"ן, מפגש שבוחנים בו אינטרס שמסתתר במעטפת של בעיה. |
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה יעל, מסכימה עם דבריך
הספר עוסק רבות בסתירה הזו וזה בהחלט נושא מעניין |
|
|
אתל
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מעניין מה שכתבת.
אחי ניסה לפנות גם כן לפסיכולוגית של הצבא (גם הוא לא קרבי וכו'). הוא לא יצא מרוצה, אז בתור ניסיון עידוד אמרתי לו שלפעמים לוקח זמן לרדת לשורש, בדיוק כמו בציטוט שהבאת. הוא ענה לי: "פסיכולוגים לא פותרים בעיות. הם מדברים עליהן". ולמען האמת יש בה משהו. פסיכולוג הוא גורם שמשתפים איתו, אבל האם הוא באמת מציע כלים להתמודד? נראה לי שהיום כבר יש טיפולים מועילים יותר. אימונים אישיים וכן הלאה. אבל לא ניסיתי בעצמי אז קשה לי לומר. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת טובה על ספר שאני רוצה לקרוא.
כל עוד "פסיכולוגיה" תשמש כגורם מדרבן לצבאיוּת, פטריוטיות, ועוד נושאים שבינם לבין טובת היחיד אין שום קשר, ימשיך הקשר הלא קדוש בין פסיכולוגיה לצבא ואף אחד לא יבחין בסתירה הפנימית. |
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מוריה, מקווה שתהני :)
עבורי זהו ספרו היחיד של שריד שקראתי עד כה, לא אתנגד להכניס משהו נוסף שלו לרשימה שלי. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה, בר. שריד אף פעם לא סיקרן אותי, אבל אולי עכשיו אוכל להוסיף אחד שלו לרשימה.
|
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מורי, זה באמת מעניין. האמת שהתלבטתי בין ארבעה כוכבים לחמישה.
בסופו של דבר מה שהכריע הוא שלא הרגשתי שהדמות הראשית מספיק נגעה בי ולא הצלחתי להתחבר אליה כמו שאני חושבת שהיה צריך. הפעולות שלה לא נבעו ממשהו מספיק עמוק בעיני. וחוץ מזה שלפעמים יש בספר חלקים קצת לוחצים וניסיון למניפולציה רגשית על הקורא שהיא די מעצבנת. סך הכל ספר טוב מאוד אבל לא מושלם. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מעניין שנדיר ששריד יקבל חמישה כוכבים.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
