ביקורות ספרים על הספר בעקבות הזמן האבוד [1] - בעקבות הזמן האבוד #1
|
בדרך כלל בחופשות החגים או בחודשי הקיץ היינו נוסעים מירושליים למשפחה המורחבת בחיפה. איזה כיף היה לפגוש את הסבתות והסבים והדודים והדודות וכל היתר. אוכל טוב, ים וחוויות נפלאות. אז מרסל פרוסט גם הוא נסע בחופשות כמו כולנו אלא שהוא נסע מפאריז לעיירה קטנה בשם קומברה. למעשה זהו סיפור אוטוביוגרפי של פרוסט מסע אל ילדותו בכפר המשפחתי. הוא מפגיש אותנו עם הסבתא שהיא סוג של נפש חופשיה ועם הסבא ו הדודות ובעיקר הדודה של אימו שהיא מה שנקרה "טיפוס" יחיד ומיוחד ומעניין מאוד. במסעו אל העבר הוא פוגש בשלל דמויות סביב משפחתו והמעגל המשפחתי; בכנסייה, ברחוב ובמפגשים חברתיי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
זכרונות הילדות של פרוסט מועברים אליינו בזרם התודעה שלו. פרוסט יורד לפרטי פרטים בתאורים ארוכים ומפורטים של מפגשים משפחתיים, יחסיו עם בני משפחתו וחברים קרובים, נופי הסביבה וכדומה.
עם סיום הקריאה ההרגשה היא כי מבחינת העלילה לא קרה הרבה, אבל זכינו להנאה ספרותית מכתיבתו של פרוסט.
הכתיבה היא העניין כאן, העלילה זניחה יחסית. הסובלניים שנהנים מספרות יפה נטו ללא עלילה משמעותית יהנו מהספר, מי שמחפש גם סיפור משמעותי שימשוך אותו שיחפש במקום אחר.
נראה לי שלא קראתי את הסיפור לאט מספיק, ייתכן והייתי נהנה יותר מגמיעות איטיות יותר של הסיפור, אולי לא קראתי אותו ב... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת, מפסגות הספרות של המאה העשרים וכולי וכולי.
יש רק צרה אחת: זהו ספר משעמם במידה יוצאת דופן...
ולא - יצירת מופת אינה חייבת להיות משעממת. דוסטויבסקי, למשל, אינו משעמם.
גם במאה העשרים נכתבו לא מעט יצירות מופת שקריאתן אינה מלחמה בעיניך הנעצמות!... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם אני הייתי מנסה לרשום מה קרה בספר הזה מהבחינה של עלילה אז הייתי יכול להגיד בשתי שורות שהבן אדם קם בבוקר ועוד לא קולט איפה הוא קם יעני באיזה מקום הוא והוא נזכר על הזמנים שהיה קם בבוקר בבית של ההורים שלו מתי שהיה קטן ואז הוא קולט איפה הוא נמצא עכשיו ונגמר הספר.
אחרי שאני מספר את זה ואתם אומרים עלא בחטי אני יכול לספר למה אהבתי את זה ואז אולי חלק יחשבו שדוקא המזל היה אצלי שהיה לי ההזדמנות לקרוא את זה.
זה ספר על הילדות של הבנאדם. הוא אולי רושם על הילדות שלו אבל הוא מביא אותך להסתכל על מתי שאתה היית ילד. זה לוקח אותך למתי שהיית יוצא בגשם החוצה עם הכדורג... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"לקרוא עוד עמוד
בזמן האבוד
לנגן עוד פרלוד אחד"
נעמי שמר
תמיד חשבתי שנעמי שמר אומרת שתקרא רק עמוד, כי השיר שלה כולו פרידה מהחיים האלה, ואולי לא גומעים אותם בבת אחת, אלא הזמן האבוד זולג מבין האצבעות כמו חול, עמוד אחר עמוד... אבל הנה זיכני הבורא ישתבך לקרוא ממש את המקור מאת מרסל פרוסט ואז, אוהו הבנתי.
מי שמגיע לספר הזה עם שריקת התחלה וסיום, יכול להיפרד ממנו כעת. זהו ספר לגמיעה ממושכת, וכך ממליץ גם המו"ל בהוצאה העברית הראשונה. הספר נפתח בתיאור רב חושי של שרעפי שינה - התעוררות, בהם לא ברור לך בדיוק באיזה חדר ישן אתה, היכן אתה, באיזה הקשר מצוי קיומך. דומה שהס... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לרוע מזלו של הספר הזה, קראתי אותו לאחר 2 ספרים מופלאים- ארצ'לי של אלזה מורנטה ואיש ישן של פרק. ובכן... אני מתקשה להבין מדוע הספר הזה הפך לאחד מהספרים הטובים שנכתבו אי פעם... אולי בגלל שהפך לפרויקט. בסך הכל מדובר בספר נחמד שמתאר פרק בילדותו של הכותב בביתה של דודתו בקומברו, תוך התייחסות לתיאור הנפשות הפועלות, יחס למעמדות השונים באותה תקופה.. דרך הזכרות ממצב של שינה- כנראה כשהכותב כבר זקן. אני מחבבת את התרבות הצרפתית של התקופה ולכן הספר היה נחמד בעיני, לעיתים אף משעשע... אבל מעבר לכך לא השאיר בי חותם גדול, לעיתים אפילו היה טרחני למדי בתיאוריו... בקיצור לא אמה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פחדתי מהספר הזה במשך שנים. שווה היה להתגבר על הפחד. ספר לא פשוט לקריאה, אבל האתגר הפך אותי לקוראת טובה יותר. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קשה לי מאוד למדוד ספרים על פי מדד של "ניצול או בזבוז זמן", שכן כל קריאה היא חוויה, גם אם אינה חוויה העונה על הציפיות. אולם במקרה זה, לאור הביקורות שנכתבו כאן לפני, אפתח באמירה ברורה: "בעקבות הזמן האבוד" הוא אחד הספרים אשר קריאתו היתה ניצול זמן באופן הטוב והמדויק ביותר. הזמן אשר הקדשתי לקריאתו רחוק מלהיות אבוד – היו אלה חמישה ימים מדהימים של קריאה וצלילה אל נבכי נפשו של המספר, ובדרך, לפעמים גם אל זו שלי. זהו זמן שלצערי לא ישוב עוד – לא בגלל שאבד, אלא כיוון שקריאת החלק הראשון של יצירת הענק הזו היתה חוויה חד פעמית, אשר ודאי תהיה שונה בקריאה שניה.
החלק הראשו... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרוסט כבר נח בין אבותיו, אז אין לי אל מי לפנות על מנת שיחזיר לי את הזמן האבוד שהקדשתי על מנת לקרוא את החלק הראשון מאותה סאגה של מעל 3000 עמודים (שאני מרחם מאוד על מי שנאלץ לקרוא את כולם). הספר נוראי, וכמו אחיו בפנתאון "המדוייקים" החייבים בקריאה לכל מי שמעוניין לכתוב משהו - פלובר, מדובר בבן אדם שעסק יותר מדי בעיצוב המשפט עד שאיבד את עיצוב הסיפור, ואפילו עיצוב הפיסקה. הסמל לכל מה שנורא בזרם התודעה. לא אפרט, המלומד "מחשבת" פירט להעיל בבוטות את הדבר הנוראי הזה.
אני נותן לו שני כוכבים בגלל שבכל זאת, איכות הכתיבה כשלעצמה היא מעשה של אומנות. כל משפט כשלעצמו הוא מלא... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרסל פרוסט כתב את האנציקלופדיה הזו ספק על חייו, ספק על חיי מישהו לא ממש מעניין. זוהי סאגה של 3200 עמודים, מהם קראתי את החלק הראשון בן 188 העמודים.
את זרם התודעה אני לא ממש אוהב וזה לא חדש. אבל מה לעשות ולפנינו ספר צלו"י (צריך לסמן וי) לחלוטין, למען ההשכלה צריך לקרוא אותו והמסקנה היא, שאם צריך לקרוא את זה להשכלה, עדיף להישאר אידיוט.
הספר עוסק בימי חייו הצעירים של מי שזה לא יהיה. ילד החווה את חייו במשפחה אמידה, כשסביו, דודותיו וכמובן הוריו גרים כולם יחדיו. כל אלה נמצאים במצב זה או אחר של יכולת אנושית מופחתת, אם מחולי גופני או מחולי נפשי. אולי סתם מנוקשות בלתי ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בכרך הראשון של יצירתו הכבירה, פרוסט מתחקה אחרי זכרונות הילדות שלו מהכפר שאליו היה בא כל קיץ עם הוריו - קומברה. קשה לי למצוא מילים כדי לתאר את היצירה הזו של פרוסט, אולי אפשר לומר שזוהי יצירה שבה זירת ההתרחשות העיקרית היא בתוך תוכה של הנפש, בתודעה, בזיכרונות, בחלומות, בתחושות.
היכולת התיאורית של פרוסט מדהימה. עמודים שלמים עשויים לשמש כמסירת תיאור מדויק ומרשים של התחושות של אדם שמתעורר באמצע הלילה, ובין ערות לשינה, הוא מנסה לשחזר היכן הוא נמצא. או את תחושותיו שלו כילד שכל עולמו תלוי בשאלה האם הערב אימו תבוא לומר לו לילה טוב ולנשקו, או לא. הכתיבה של פרוסט ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שצריך לקרוא לאט-לאט, ע"מ לספוג ולחוש את כל התיאורים, הכתיבה והשפה המדוייקים והייחודיים.
חלק מהתיאורים בספר היו כ"כ מוחשיים, שלעיתים חשתי כאילו מחשבות המספר הופכות ל- ומתמזגות עם, מחשבותיי שלי.
עם זאת, היו קטעים בספר, שבהם מצאתי את הקריאה קשה ומייגעת וזאת הסיבה שנתתי לו 4 כוכבים בלבד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ספר שצריך לקרוא לאט מלא בתיאורים לפעמים כבר די מעייפים. לא הצלחתי להתחבר אליו למרות שהוא נחשב לעילוי... הצורה שהוא נכתב כבר עברה מהעולם אבל יש בו עדיין איזה חן ותמימות... המשך לקרוא
אהבת?
|
|