הספר הזה הוא הרבה יותר רוחני ונפשי מאשר סתם לסדר דברים.
אני שונאת לסדר, כי אני עצלנית, אבל המטרה של הספר הזה היא ללמד איך לסדר נכון, כך שנבלה פחות זמן בלסדר את הדברים שלנו, ויותר זמן בלהינות מהם.
מארי קונדו כתבה, שברגע שאנשים חווים את התחושה הזאת של סדר מושלם, הם פשוט רוצים לשמור על זה.
אני חושבת שזה ספר שכל אישה צריכה לקרוא. אפילו אם הן מאוד מסודרות. הוא מאוד משנה את החשיבה ויכול להעיר אותנו למציאות הפיזית שסביבנו.
הוא יכול לשנות את הדרך בה אנחנו מסתכלים על החיים ועל הבית שלנו.
כי אני בטוחה שיש הרבה אנשים, שבכלל לא אכפת להם איך הבית שלהם נראה, והם בסדר עם הבלאגן.
אולי לקרוא את הספר יגרום להם לרצות להפוך את הבית שלהם למקום יותר מוערך ומשמעותי.
משהו שאתה מתעסק כי זה עושה טוב לנפש ולא כי באמת אכפת לך איך הבגדים שלך מקופלים בארון.
אומרים שהחלל שבו אנחנו מוקפים משפיע על הנפש שלנו, ושחדר מבולגן מעיד על בלאגן בראש.
אני חושבת שזה מאוד נכון.
הכותרת משנה היא "איך להיפטר מהבלגן בבית לתמיד - ולהיות מאושרים יותר".
קראתי אותו בעיקר בגלל החלק של - "ולהיות מאושרים יותר".
נהנתי מאוד מחצי ממנו, ותוך כדי שקראתי אותו חשבתי על כמה הייתי רוצה שאמא שלי תקרא אותו, כי אז היא תבין כמה דברים מיותרים יש לה.
רציתי גם שחברות שלי יקראו אותו, ככה שהן יבינו מי הן באמת.
מי שראה את התוכנית יודע את הכבוד שיש למארי לחפצים ורכוש.
לאחוז כל חפץ כל בגד בנפרד, ולדעת אם הם מעוררים בך שמחה, ואם הם לא, פשוט להיפרד מהם בכבוד ולומר להם "תודה" על כך שבאיזשהו שלב בחיים הם כן שימחו אותך מאוד.
לא משנה אם זה משהו שבעבר היה מאוד יקר ללבך, אם הוא לא מעורר בך שמחה, תשחרר אותו.
זו הגישה שלה.
אני חושבת שכל מי שראה את הסדרה ואהב אותה ורוצה להכיר את מארי יותר ולהבין ממש את העומק של "סוד הקסם היפני", ללא ספק יקבל את זה פה.
אני ממש נהנתי מהדרך שבה מארי חושבת, והדרך שהיא עברה וצברה את הידע שיש לה על סדר. זה ללא ספק מפעל חייה.
כל כך הרבה דברים היא ציינה ואמרה "אם תחשבו על השיטה הזאת, אתם תבינו שהיא לא יעילה, והבלגן יחזור".
וזה פשוט היה גאוני.
הספר הזה רוצה ללמד אתכם איך לסדר את הבית בצורה נכונה ועמוקה כל כך, כך שהבלאגן לא יחזור. וסדר יהפוך להיות משהו שאתם עושים בקלות, כי כל מה שאתם צריכים לעשות זה פשוט להחזיר את הדברים למקום.
ברגע שאתם מסדרים בשיטה של מארי קונדו, אתם מגלים איפה באמת נכון לכם לסדר את הדברים שסביבכם.
אתם גם נהיים יותר מודעים לחפצים שלכם, שזה בכלל נהדר כי זה אומר שאתם באמת תשתמשו בהם.
אם אתם נוטים למנימליזם כמוני, ורוצים שכל מה שברשותכם יהיה באמת שימושי ואהוב, הספר הזה בהחלט יתאים.
אם מצאתם את עצמכם כמוני, מזניחים את החדר שלכם חודש ואז סובלים שלוש שעות של לנקות את הכל בבת אחת, אתם ללא ספק צריכים את הספר הזה.
זה ספר מושלם לאנשים עצלנים שרוצים ללמוד איך לסבול פחות.
ואני ממש נהנתי ממנו, כי זה לא רק על סדר, זה פשוט מעניין.
לקראת סוף הספר היא התחילה לספר על לקוחות שגילו את עצמם אחרי הקורס שלה.
כאילו הבלאגן, הסתיר להם את מי שהם באמת, ולהיות בסביבה שבה אתה מוקף בדברים שאתה באמת אוהב. ובאמת מתיישרים עם מי שאתה...זה עשה להם משהו.
אני לא מצליחה לראות את עצמי כרגע.
וזה גרם לי לשאול את עצמי - אם אני אסדר את החדר שלי אני אצליח לראות את עצמי יותר טוב?
אני אצליח להבין מה אני רוצה מהחיים?
אני פתאום אבין מי אני?
-
אני חושבת שהשתנתי, ואולי בגלל זה אני כבר לא מרגישה חיבור לחדר שלי.
אולי אם אני אסדר אותו, ואמחק כל זכר ממה שכבר לא מתיישר עם מי שאני היום, כמו הפוסטר גולגולת מעל המיטה שלי, אוכל לראות יותר טוב מי אני עכשיו.
אני לא חושבת שהספר הזה יהיה לטעמם של הצינים שבנינו.
אני אדם יותר רגשי, וגם מאוד רכושנית, הכל נורא חשוב לי, וזה נורא קל לי להתחבר לרעיון שעליי לומר "תודה" לחפצים שאני בוחרת לזרוק.
אנשים נוטים להסתכל על אנשים כמוני ולומר שאנחנו הזויים או מושפעים.
כאלה שנופלים קורבנות לטרנדים חולפים.
אני מניחה שאני פשוט האדם הזה שיקשיב לכל מי שטוען שיש לו דרך עבורי, בה אוכל להיות יותר מאושרת.
אולי סדר זו לא הדרך, אבל אולי זה כן חלק ממנה. חלק שיכול להקל, ולאפשר לאושר להיכנס.
בעיקר אם אתם אנשים שמעדיפים להישאר בחדר שלהם כל היום ולא לדבר עם אף אחד, אני חושבת הספר הזה יגרום לכם לחשוב ולשאול את עצמם, "האם אני באמת מאושר בסביבה הזאת שאני נמצא בה כל הזמן?".
אנשים קוראים את הספר הזה כדי ללמוד לסדר, לא בשביל הקטע הפילוספי והרוחני שלו.
אבל אותי זה בכלל לא מעניין אך מסדרים פיזית, אצלי הבלאגן הוא בעיקר בראש, ואני חושבת שהספר הזה מתאים גם לבלאגן מהסוג הזה.
כי זה סוג של חיבור בין הפיזי לנפשי, בין מה שקורה בסביבה החיצונית, למה שקורה לנו בפנים.
הספר הזה דורש התמסרות.
לא בטוחה מה זה אומר, אבל אם אתם רוצים להבין ולהינות ממנו, ללא ספק דורש ראש פתוח.

















