ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 באוקטובר, 2020
ע"י ראובן
ע"י ראובן
ג'ק (ג'קסון) האריס, אלמן ניו יורקי ואב לבאקלי בת העשרה מוצא עצמו בצרה צרורה כחשוד אפשרי ברצח משולש שאירע בפארק עירוני. אחד ההרוגים הוא מלקולם נילי, מולטי מליונר הידוע במזגו הנבזי ומעשיו הנבזיים לא פחות. יש לו קשר עקיף לג'ק ולכאורה יש לאחרון סיבה טובה לרצות במותו. שני ההרוגים האחרים נתפסים כקרבנות שנקלעו לזירה במקום ובזמן הלא נכונים.
ג'ק פונה לאוליביה רנדל, סנגורית מבריקה וארוסתו לשעבר אחרי נתק כמעט מוחלט של כעשרים שנה.
ככל שאוליביה מעמיקה לחפור כמו גם התובע, סקוט טמפל, נחשפים ממצאים נוספים ומפתיעים. דברים אינם כפי שהם נראים כולל האישה המצודדת שישבה בפארק קוראת ספר בבוקר הרצח ואותה היה אמור ג'ק לפגוש עם סל פיקניק מה שיתברר כבעל משמעות. אוליביה מודעת היטב גם לטרגדיות שפקדו את ג'ק- אבדן הוריו, אחיו ולבסוף רעייתו שנהרגה בטבח שביצע צעיר פסיכוטי בתחנת רכבת מרכזית בעיר.
כפרקליטתו של ג'ק תעשה אוליביה (המספרת) מה שביכולתה להגן על הלקוח שלה וחשה הזדהות עימו בשל האבדנים שחווה.
ישנן עוד תפניות בדרך לחקר האמת ונכנסות דמויות נוספות כולל בניו של המיליונר ההרוג.
והטוויסט האמיתי- הדובדבן שבקצפת- מגיע לקראת הסיום.
אממה, הדרך לגיהינום כידוע רצופה כוונות טובות וגם בספר שלפנינו הדרך לפענוח הסופי של התעלומה רצופה בעומס יתר. סיפור העלילה בסדר אך הנתיב פתלתל מדי. מחברת הספר (בעלת רקע משפטי מכובד בעצמה) רוקמת עלילה בה דבר אינו מקרי אך הופכת את החיפוש לחקר האמת לדרך חתחתים של ממצאים, עדויות כתובות ומילוליות, מיילים מסתוריים למכביר, דיונים וניתוחים משפטיים ודמויות עם אינטרסים משלהן. בנקודה מסויימת עודף הפרטים מתחיל להיות מוגזם ומבלבל. מרוב עצים לא רואים את היער. תוסיפו סגנון שגרתי למדי ונטול ייחוד ואפשר לתמוה מדוע זכה הספר לשבחים רבים ומועמדות לפרס אדגר היוקרתי.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית
(לפני שנה ו-2 חודשים)
עכשיו כשסיימתי אותו
אני מצטרפת לתהייה שלך ראובן,
אין בספר הזה שום ייחוד ואת הטוויסט ראיתי ממרחק קילומטר. אכן הוא זרם לי והיה קליל וקריא אבל לא נקשרתי לאף אחד מהגיבורים ולא ממש אכפת לי מה קרה להם |
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
כאן מצאתי שזה מוגזם ומיותר,פרפר.
גם הקפיצות והשינויים במסקנות החקירה. |
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
קבלת פרטים מרובים יכולה לגרום לחוויה שכתבת עליה,
אבל אולי גם לתת לקורא בסיס רציני להרגיש כמו החוקר שמקבל את כל הפרטים לידיו וצריך לדעת איזה תובנות להפיק מהם.
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
מה לעשות,סיימתי ממש לפני הכתיבה... -)
|
|
יניב
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
קראתי ואני מזדהה מאוד עם מה שכתבת.
חבל שלא כתבת לפני שקראתי :) |
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה אברש, אם זה היה מועמד כנראה שפרס זה לא אומר הרבה.
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
יפה כתבת. תודה ראובן.
אני מניח שבמקרה שלי, פרס אדגר (שעליו נודע לי לראשונה זה עתה) הוא תנאי לא מספיק כדי שאקרא בספר. (: |
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סדרות ספרים.מרי היגינס קלארק היא סופרת מצליחה למדי.
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סדרות של מה? טלוויזיה?
כי אם כן, טלוויזיה זה לא ספרים. |
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אז"ש בת-יה שזה ממש לא הראשון.
למעשה חיברה כמה סדרות כולל עם מרי היגינס קלארק. אולי גם התרגום גורע. אבל בשלב מסויים מתחיל להיות יותר מדי. |
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ככה זה, בדרך כלל, כשסופר רוצה להאדיר את עצמו ואת הידע שלו.
לרוב קורה בספר ראשון של הסופר, אבל לא רק. |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת