ביקורת ספרותית על וידויים של שופהוליק מאת סופי קינסלה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 6 באוקטובר, 2020
ע"י קריטי


אני זקן, עייף וגלמוד (כלומר נשוי) וקשה לי לעלות לקומה 6 במדרגות (יש לנו מעלית, אני עושה את זה 5 פעמים ברצף בשביל הספורט, כל יום, כי אני מתעצל לעשות ג'וגינג), ואת חיי הקשים (שהם ממש כיף, אבל מה איכפת לי להתבכיין) אני אוהב לרפד בדברים מתוקים, ואחד מהם הוא הסרט 'וידויים של שופהוליק' שהוא פשוט בונבוניירה מופלאה.
אחרי כמה פעמים (בערך 10) שבהם ראיתי את הסרט פתאום נתקלתי בספר (בספרייה ציבורית, אני קמצן ובדרך כלל לא קונה ספרים) עליו מבוסס הסרט והייתי בהלם, בכלל לא ידעתי שהסרט מבוסס על ספר.
ובכן, הופתעתי לרעה - הסרט לא מבוסס על הספר בדייקנות, אבל גם הופתעתי לטובה - הספר חמוד לא פחות מהסרט, חמוד עד כדי כך שכאשר סיימתי אותו חזרתי להתחלה וקראתי אותו שוב, בשביל הכיף.
אז מה היה לנו שם? - בספר וגם בסרט - זאת בחורה שמכורה לקניות וזה סיפור המאבק ההירואי שלה בהתמכרות הזאת. טוב, למען הדיוק היא לא נלחמת בהתמכרות, היא נלחמת בתוצאות של ההתמכרות, ולשם כך היא משקרת, עושה שמיניות באוויר, מתרוצצת כמו מטורפת ובכלל עושה כל תרגיל אפשרי כדי להקדים את גל החובות לפני שהוא יתנפץ עליה ויטביע אותה, ואת כל זה היא עושה תוך כדי עוד קניות, התעללות בבוס שלה, פליטת שטויות שמתבררות כהברקות פיננסיות מעולות, ושקרים בהיקף מדהים (היא מתחזה לדוברת פינית, כלומר השפה של פינלנד, יא סוטים, לא מה שחשבתם - רגע, לעזאזל, אני לא זוכר אם זה בספר או בסרט).
אז אם קראתם בזמן האחרון דברים כמו 'התפסן בשדה השיפון' וספרים מדכאים כמוהו, ואתם חושבים שהתרבות שלנו דפוקה ומדכאת, קחו את הספר הזה ותעודדו קצת את עצמכם. אולי אין שם תובנות דרמטיות של סופרים פלצניים שמבקרים את החברה אבל בהחלט יש שם זריקת עידוד למי שחושב שגם אנשים שרוטים יכולים להיות מאושרים אם הם מגיעים בזמן הנכון למקום הנכון עם הכישרון הנכון, ולכל סיר יש מכסה, ובכלל שכדאי לבעוט להולדן בישבן ולהעיף אותו ואת הדיכאונות שלו יחד עם האווזים, או הברווזים, למי איכפת.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני 5 שנים)
12 שנה גרתי בקומה רביעית עם מעלית .כל כמה שבועות הייתי מבטיחה לעצמי "זהו מעכשיו עולים ברגל" לא קרה.( מאז עברתי לקומה שניה תלולה בלי מעלית והחלטתי שגם בעבודה אני עולה ברגל שתי קומות וזה דווקא איכשהו כן קורה.
אני לגמרי אתך בעניין בעיטה בהולדן והספר אכן מצחיק ( ועכשיו כניראה אחפש גם את הסרט)
(לפני 5 שנים)
אתה שנון ובמיוחד מצחיק איזה כיף לך :)
ביקשתי שלשום המלצה לספר קליל ולא רדוד, ספר שלא עוסק בצרות, באסונות ובקשיים
של החיים.
נשמע שזה יכול להתאים לי.

ואתה כותב ככה שגם המתקשים לצחוק לא מפסיקים.(אני נגיד.. ממש כיף:)
קריטי (לפני 5 שנים)
רץ ידידי,
בזוגיות מתפתחת שפה פנימית שלא בהכרח מובנת לאחרים, ולכן אין לי מושג מה הכוונה שלה כשהיא אומרת 'ממש טיפוס לעניין', אבל לא איכפת לי לקחת את זה בתור מחמאה, אני אופטמיסט, אז תודה לה ולך.
ועוד משהו - בן זוג אידיאלי היה מעביר לאישתו האידיאלית את מה שכתבה כאן MIRA, ועם קצת מאמץ היה לה ישבן אידיאלי (וגם לו, אם הוא היה מצטרף אליה). כפי שבטח ברור אני אידיאליסט, בנושאים מסויימים.
רץ (לפני 5 שנים)
אני זקן, עייף וגלמוד (כלומר נשוי) - העברתי לאישתי את הפתיחה שלך, בכדי לספר לה עד כמה אני ממש בן זוג אידאלי - למרות שלא, כמובן שלא קראתי לה את ההמשך. היא הגיבה - ממש טפווס לעניין.
קריטי (לפני 5 שנים)
ל-Mira
תחזקנה ידיך וגם ה-gluteus maximus שלך.
מתוך כתבה בנושא:
מבחינה ספורטיבית מדובר בשריר שמתכווץ בעיקר בפעולות שדורשות כוח רב. כך, לדוגמה, במהלך הליכה מתכווצים כעשרה אחוזים מהשריר. בריצה, כיווץ השריר גדל פי שלושה. גם בטיפוס על סולם או בעלייה על מדרגות הוא מכווץ פי שלושה.
Mira (לפני 5 שנים)
קריטי אהבתי את הביקורת שלך במיוחד שעכשיו אני בהפסקה בתוך משמרת לילה. ואני בעבודה עולה 6 קומות מאז שהתחילה הקורונה.. וצודק זה באמת מחטב. מקווה לשמור על ההבטחה שלי לא לחזור לעלות במעלית..... אצלנו קומות כפולות (קומה4)
בת-יה (לפני 5 שנים)
יופי של ביקורת משעשעת. תודה קריטי.
אבל לקרוא פעמיים את הספר הזה - זה קצת מוגזם -:)
פרפר צהוב (לפני 5 שנים)
יפה, קריטי!
המצאת הצינגלה היא בעלת חשיבות הסטורית עמוקה, לפחות כמו מגילת העצמאות - אל שתיהן מתייחסים באותה רמת חשיבות, כלומר, לא מתייחסים.
תיקון - אל הצינגלה עוד יש כמה שמתייחסים.
קריטי (לפני 5 שנים)
לפרפר צהוב, תודה לך.
הסרט הנ"ל הוא אחד החביבים עלי ביותר כמקור היסטורי אמין להרבה אירועים בעבר, ואם אתייחס לקישור שלך גם להווה, אני בטוח כי את הקטע הזה צילם נתן אשל.
ואם אנו בענייני פוליטיקה: אני מפנה אותך לקטע בסרט בו יש את מרדף המרכבות ובמהלכו מומצאת הצינגלה הכי גדולה בעולם, מה שמסביר היטב את התנהגות מוסד 'הכנסת' שלנו, ענן העשן ההוא כנראה הגיע עד לשם.

פרפר צהוב (לפני 5 שנים)
קריטי, תודה על העדכון המעלף (לא טעות כתיב) !!!
לאחר שהתאוששתי מעלפוני אני רוצה להודות לך על העמדת הדברים על דיוקם ההיסטורי. וכדי לדייק עוד יותר אמליץ לך לצפות בסרט "ההיסטוריה המטורפת של העולם" - "History of the World, Part I" (החלק השני נכתב ברגעים אלה ממש).
קטע אקטואלי מהסרט אפשר לראות כאן (-; :
https://twitter.com/itai_leshem/status/1284052152550404108
קריטי (לפני 5 שנים)
לפרפר צהוב:
במקרה או שלא הצבעת על קשר שלא רבים יודעים עליו בין נילס הולגרסן ובין הולדן.
ומעשה שהיה כך היה: כאשר נילס גדל הוא עמד בראש שבט שוודי-ויקינגי ויצא למסעות כיבוש בספינה ויקינגית רתומה לברווזים, הוא היה הראשון שגילה את אמריקה (לא לייף אריקסון, ובטח לא קולומבוס), והברווזים שהעסיקו את הולדן הם הצאצאים של הברווזים שמשכו את הספינה של נילס הולגרסן.
לפרטים ואסמכתא מדעית ראה בספר 'הרפתקאות הברון מינכהאוזן'.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים)
קריטי, נשמע לי די מדכא שכתבו ספר על מישהי שמכורה לקניות.
אולי כבר עדיף לקרוא ספר על ילד שמכור לברווזים שעפים להם.
התכוונתי לנילס הולגרסן, כמובן. על מה חשבת? (אל תהיה קטנוני - אווזים, ברווזים זה בערך אותו הדבר).
קריטי (לפני 5 שנים)
תודה לכולם על המחמאות!
וכמה הערות:
לגדי - אני בכלל גר בקומת קרקע, העליה במדרגות זה ספורט, והתחלתי בזה לאחר שהתברר לי כי לעלות 5 פעמים רצוף לקומה 6 שורף קלוריות בכמות שמספיקה להרים חללית לירח (טוב, חללית קטנה מאוד). בכל אופן זה גם ספורט מומלץ (גבירותי, זה מחטב הישבן הכי יעיל בעולם!) וגם כזה שלא יגרום לכם לחזור הביתה עם קנס בגלל שאתם מסתובבים בחוץ.
לחני - כן! אני אוהב חתולים וכל יום אני מניח קערית מעדנים (טונה וכו') למרגלות הפסל של בסטט, והיא מקבלת את המנחה! (או שהחתולה שלי אוכלת את זה, אבל מותר לה כי היא מאמינה שהיא אלילה, ואני מאמין לה).

תמי (לפני 5 שנים)
סקירה מקסימה ומשעשעת, אהבתי.
Hill (לפני 5 שנים)
"גלמוד (כלומר נשוי)" - צחקתי בקול רם.
הולדן הוא שלב בהתפתחות ותו לא. ככזה, כדאי מאוד לא ליפול לקלישאה ולהפוך אותו ואת מה שהוא מסמל לתכתיב.
ואף מילה על ההיבטים הנפשיים שהספר הזה אוחז בתוכו..
גדי (לפני 5 שנים)
אני מתגורר בקומה מספר 9. מעולם לא חשבתי לעלות במדרגות. תודה על הסקירה, נהנתי.
חני (לפני 5 שנים)
אז גם אתה עם חתולים קריטי:)) לא ראיתי את הסרט אבל את הסקירה השנונה שלך אהבתי
למרות שזקן ועייף אתה בטח שלא. ויש לך המון אנרגיה
בין המילים אני חייבת לציין. אל תהיה קשה עם הולדן והברווזים
הוא רק טינייג'ר כפי שאתה וכולנו היינו פעם.
זאבי קציר (לפני 5 שנים)
קריטי תודה לך שעשית לי את הבוקר :)
צב השעה (לפני 5 שנים)
שנון ומשונן.
Rasta (לפני 5 שנים)
חחח יותר ברור וממוקד מזה אין.
סקירה משעשעת, תודה קריטי.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים)
סקירה נחמדה מאוד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ