הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 בספטמבר, 2020
ע"י dina
ע"י dina
ז'ורז'ה, שכולם קוראים לה זי, היא בחורה גבוהה המתנשאת לגובה 1.80, גדולת מימדים, ואת ראשה מעטרת רעמת שיער ג'ינג'י שלא תמיד טורחת לסרק, וזה נח על ראשה במעין אגביות פרועה וחותם את הופעתה המבולגנת. בימי חייה זכתה להרבה כינויים, רובם לא כאלה מחמיאים, לכן הלסת כמעט נפלה לה - כשיצאה ממרפאת הפיזותרפיה , ושם במגרש החנייה, על יד הטנדר עמד בחור צעיר שנראה רגיל ולא מעורר תשומת לב חוץ מהתסרוקת שלו שהיתה הכי איומה ביקום. זה נראה כאילו תינוק עם מספרי גינה סיפר אותו - וכשזה כרע לפניה ברך ואמר לה: "גברתי, משרתך הנאמן".
ג'נטרי הוא הכל חוץ מבחור רגיל. אתם בטח מכירים את הביטוי "חי בסרט", אז ג'נטרי לקח את הביטוי הזה צעד אחד קדימה, והוא אכן לגמרי חי בסרט. הוא ידע מגיל צעיר שהוא רוצה להיות אביר מגן. ועזבו את העובדה הפעוטה שכבר אין בימינו אבירים. כן, כן. ממש אביר עם שריון ומגן. הוא משתתף בשחזור קרבות מימי הביניים, כמו משחק תפקידים בלייב, עם עוד אבירים. הוא כזה שלפי המסורת האבירית הוא אביר המשרת את גבירתו ומגן עליה מעתה ועד עולם. וזי היתה הגבירה הנבחרת שלו. זה שג'נטרי הוא אוטיסט בתפקוד גבוה השומע קולות שמדברים בראשו הרבה פחות מפריעה לאנשים. יותר מפריעה להם צורת הדיבור וההתבטאות שלו שהיא בסגנון ימי הביניים.
זי, שלא רק הופעתה מבולגנת, אלא כל חייה וכך היה מאז ומתמיד. אביה ישב בכלא על שוד מזויין, ושם גם גמר את חייו. אמה השוקלת מעל 200 קילו היא אישה חולנית ואגרנית כפייתית. אחותה המבוגרת ממנה מטופלת בילד קטן אותו ילדה לחברה שגם הוא מסובך עם החוק. זי, שמתפרנסת ממלצרות מעבודתה בפאב, משלימה הכנסה כשעושה בלדרות של חבילות גראס, היא על תקן המבוגר האחראי במשפחתה. היא מנסה לשלם חובות, לטפל באחיינה מרקוס, אליו היא מאוד קשורה, תוך כדי דאגה לאמה ולאחותה שהסתבכה באי אילו עניינים אותם מנסה זי לפתור עם עזרתו של האביר שלה - ג'נטרי.
כמו בספרה הקודם (והמצוין!) וללא ספק מעורר המחלוקת, גם בספר זה - גיבוריה של גרינווד הם אנשים מהשוליים. מה שוליים, הכי תחתית.
יש לי הרגשה שגרינווד הולכת עם הדמויות שלה עד הסוף, וללא ספק העורכים שלה הולכים איתה בעיניים עצומות ובוטחות. הטיפול שלה בדמויות הוא מהודק ומלא. היא בוראת דמויות בצורה מופתית, וגם אם הנושאים שבחרה לא תמיד מחליקים בגרון בקלות, קסם הדמויות עושה את העבודה. אני בטוחה שתורמת לזה גם עבודת תרגום טובה המצליחה להעביר את אופי ומלאות הדמויות בלי לפספס כלום בדרך.
גרינווד, אחרי שהיא מקלפת אט אט את כל התסמונות והמוזרויות מהדמויות שלה, היא מגישה לקורא את הליבה של הדמות - את הנשמה. והנשמה של הדמויות שלה תמיד גדולה, תמיד משאירה חותם.
היו פרקים בספר שנקראו כמו סיפור אגדה, כמו לקחו אותי לעולם אחר, ויש איזה קסם בספר הזה, ובכלל, אגיד את זה שוב- סדרת עין טובה היא סדרה משובחת, האחות הצעירה הבועטת והכל כך מוצלחת.
44 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה אלעד, חני.
Hill, בדיוק כך. היא תמיד לוקחת דמויות מורכבות, וכאלו מהשוליים. זה מה שעושה אותן לכל כך מעניינות, חוץ מהכשרון שלה לכתוב בצורה קצת שונה. ישירה, ולא מתנחמדת. שאול, בתיה, אתל - תודה! |
|
אתל
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נשמע הזוי אבל בקטע טוב, השתכנעתי :)
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
עשית חשק לקרוא. תודה.
|
|
שאול תליון
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה!
מצטרף למה שHill אמר.
|
|
Hill
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מצוינת, אהבתי מאוד.
לפי איך שתיארת, אופן העיסוק שלה בדמויות מורכבות נשמע מעניין מאוד.
אכניס לרשימה, תודה. |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה דינה
ושנה נפלאה שתהיה..
|
|
אלעד
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת טובה, נשמע טוב!
צחקתי ממחשבות, שותף לקדחת פרנטה (-: |
|
dina
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
Tamas, נכון? בהתחלה אני חשבתי שזה המשך של ספרה הראשון. אבל ללא ספק היא יודעת לספר סיפור.
תודה מירה! תודה, יוסף! |
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יופי של סקירה!
|
|
Mira
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
dina כתבת כל כך יפה חלמתי בזמן שקראתי את הביקורת.
ומחשבות - תן צאנס לספר יש הרבה מקומות בעולם, לא רק נאפולי.... |
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יופי של ביקורת. אהבתי את ספרה הקודם למעט עניין תסמונת ״סגירת הקצוות״ בסוף. כנראה שסיפורי שוליים אהובים על ברין. אבל למה הכריכה צריכה להידמות לספר הקודם.
|
|
dina
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות, מחשבה טובה :)
יעל, לא נופל מהראשון. |
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יופי של ביקורת.
אהבתי את ספרה הקודם, אשמח לקרוא גם את זה (כלומר, כשהגישה לספרים תהיה אפשרית...) |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אין מצב שאתקרב לזה. זה לא בנפולי...
|
44 הקוראים שאהבו את הביקורת