ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 בספטמבר, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
ראשית חשוב לציין ששם הספר – לא יודעת אם הוא זהה למקור השוודי – גאוני.
לא מזמן ניהלתי ויכוח עם גבר אחד לגבי שני מקרים של אונס קבוצתי: מה שקרה באיה נאפה והאונס באילת. בן-שיחי התעקש שבקפריסין זה לא היה אונס (לדעתו זה היה סתם מעשה התבהמות, לא פלילי) באילת, גם לדעתו, זה היה אונס. מה היתה הנקודה הקובעת, לדעתו? הוא חשב שבקפריסין הנאנסת הסכימה (וחזרה בה בגלל שהיא נעלבה) ואילו באילת היא לא יכלה להסכים. לא הצלחתי לשכנע בדעתי, שבשני המקרים זה היה אונס ובשני המקרים לא יכלה להיות הסכמה, גם אם הקורבן לא היתה שתוייה עד עלפון. וזה, נראה לי, ההבדל בין גישה של גבר לגישה של אישה: המסקנות (השונות) בדבר "הסכמה", "כפייה", "נכונות" ו"עלבון". ואחת הסיבות לגישות השונות לנושא בין המינים, היא שאי אפשר להעביר את החווייה והרגש בנושא הזה למלים שיהפכו לטיעון תקף.
חשוב לציין שהוקן נסר הוא גבר. הוא נחשב כסופר-מתח חשוב בארצו – זכה בדי הרבה פרסים ביניהם שלושה של האקדמיה השוודית.
הסיפור פה – בניגוד לספרי מתח שוודיים אחרים שקראתי – אינו רווי בדם ומרוצף גוויות. יש פה אנשים שנרצחים – שאנחנו כקוראים יודעים פחות או יותר מה שמם, איפה הם עובדים ומה מצבם המשפחתי. אנחנו לא מכירים אותם לעומק, לא מפתחים הזדהות אליהם, ויש לזה סיבה טובה בסיפור. כמו בשאר ספרי המתח יש פה פשע, ניסיון של המשטרה – במיוחד הבלש המוביל שלא הצלחתי להבין אותו – לפענח את הפשע ולעצור את מבצעו.
הוקן נסר כותב סיפור מעניין לקריאה, שיסודותיו מוכרים. זה לא סיפור מותח במיוחד, אפשר לנחש את התעלומה עוד לפני שהבלש שלו מבין אותה, אבל עיקר הסיפור אינו המתח ואף אינו בעבודת המשטרה. העיקר הוא בגישת הסופר לפיענוח הפשע.
כשבדקתי ראיתי שקראתי, לא התפעלתי במיוחד (ולא כתבתי על) ספר אחר של הסופר, עם אותו בלש. נקודות הזכות הן כתיבה טובה, טווייה טובה של סיפור ואפילו שימוש בהומור ואירונייה – לא טריוויאלי לספרות הסקנדינבית. החולשה העיקרית של הסיפור הזה היא מינו של הסופר.
43 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לדעתי
אם לצורך העניין סופר גבר מבין שהוא לא מבין - אין לו חובה להבין. הוא יכול לטפל בנושא
לא פחות טוב מאשר סופרת אישה. אם הוא מתיימר להבין חוויה שהוא לא חווה זו כבר בעיה אחרת. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
החיסרון הגדול של הביקורת שלי הוא הניסיון ללהטט בין מה שהספר גרם לי לחשוב ובין הרצון לא לקלקל למי שלא קרא. לא, אני לא חושבת שגברים שמסכימים עם הגישה שלי הם "נשיים" או שנשים המסכימות עם גישת בן-שיחי הן "גבריות". אני גם כלל לא חושבת שגברים מגנים אונס פחות מנשים. מה שאמרתי הוא - ומכאן בא המשפט האחרון - שהגדרות של המעשה שונות בין המינים, ובמקרים מסויימים יהיה פער בין המינים בהגדרה של אונס, של הסכמה, כפייה, וגם של שינוי דעה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, Hill
לעניות דעתי - וגם לפי המציאות בשטח - יש בהחלט הגדרות לא ברורות והמצבים נתונים לפרשנות. ולהגיד שיש מקרים פחות חד-משמעיים אינה היתממות אלא מציאות. ברור שהחוק אומר שהסכמה מדעת צריכה להתקבל בכל מקרה וגם שרשאי כל צד להתחרט בכל שלב. המצב בשטח שונה מזה, נראה לי, וגם החלטות של בתי משפט (שמתחשבות, נניח, ביכולת של הנאשמים להתקבל לשירות קרבי) וגם דעות של אנשים שאינם שופטים, אינם מצביעים על כך שהכלל הזה הוא חד-משמעי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אמון - לא הבנתי למה התכוונת.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני לא מקבל את הקביעות האלה.
למרות שנראה שהצלחתי לרדת לסוף דעתך,יש גברים שינקטו בגישה "נשית" ויש נשים שידברו בצורה "גברית" בנושא הזה. אגב לי זה נראה כאונס ברור בשני המקרים המדוברים. בכל אופן יש להודות כי לא היינו שם וכל הסקת המסקנות שלנו היא ספקולטיבית ונשענת בעיקר על נסיוננו, הגיוננו, תחושותיונו וכו'.על פניו זה נראה כמו אונס.
לא ברור לי איך אפשר לקבוע "החיסרון הוא מינו של הסופר". לא הייתי מעז לכתוב כך על סופרת.האם את יודעת לבטח כיצד כל אישה סופרת הייתה כותבת את הספר? |
|
|
Hill
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יעל,
אין דבר כזה "הגדרות לא ברורות" או "הסכמה שהתפקששה". זה לא נתון לפרשנות. דוגמא- גם אם אישה עירומה במיטה עם גבר ובאמצע האקט שינתה את דעתה, אם הגבר לא מפסיק באותה שניה אלא ממשיך לחדור - יש כאן רק משמעות אחת בלבד. הבעיה היא שקל לאנשים לשייך את תחום ההטרדות המיניות/האינוס תחת קטגוריה אפורה. הכי קל להיתמם ולומר שיש "מקרים פחות חד-משמעיים", הרי איך האדם שפוגע יצדיק את מעשיו? בהאשמת הקורבן כמובן. וכן, להגיד שיש כאן תחום אפור, לא אחיד ולא ברור זה סוג של האשמת הקורבן. (כותבת באופן כללי, לא טוענת שזה מה שאת עושה).
ועוד דבר הכי קריטי - החוק והגדרותיו, הפרשנות שהשופטים נותנים לחוק, ההקלה בענישה, אמרות בזויות בפסיקה שילדות בנות 9 מסוגלות להביע "רצון" לאקט מיני - כל אלו, אכן מעידות על גישה רקובה מן היסוד, שאולי קיימת מגמת מיגור אחרי שנים על גבי שנים של מאבק התודעה, אך עדיין, עצם זה שהממסד מגדיר הגדרות אפורות ונותן לזה לגיטימציה, רק מעיד עד כמה המערכת רקובה מיסודה ועלינו לערער עליה. כל יום מחדש. |
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כל אחד הוא ''קורבן'' בימינו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, חני.
כאשר ההגדרות מהו אונס, מהי הסכמה, מהי התנגדות, אינם ברורות, כשחלק מהמעשים עצמם יכולים להתפרש בדרכים שונות, יש דרכים שונות להחליט איזה מהמקרים הוא אונס ואיזה מהם הוא סתם הסכמה שהתפקששה... ברור שרוב הגברים מגנים אונס בנחרצות. השאלה היא האם הם רואים אונס גם במקרים פחות חד-משמעיים? |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
את צודקת, כמובן. אני מניחה שחלק גדול מהגברים שקראו את זה הבינו את הכיוון. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה, אכן עלית על הכשל במה שכתבתי: ההתייחסות למיגדר.
בהחלט נכון שעם השנים השתנו הגדרות מקובלות של "אונס", "התנגדות","הסכמה" וכו'. גם גישות מקובלות לרומנטיקה השתנו אם כי חלקן עדיין תקועים אי שם בעבר. היה לי קשה לנסח את מה שהתכוונתי אליו. מה שבהחלט לא התכוונתי הוא שגברים, שהם האדם הסביר, תומכים בדרך כזו או אחרת באונס. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ
ניסיתי לתאר את מה שהטריד אותי כשקראתי את הספר, בלי לספלייר. מתגובתך אני מבינה שלא כל כך הצלחתי... |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יעל איך אפשר לעשות
הבדלה שכזאת בין שני מקרים כל כך חמורים של אונס
ולומר שאחד זה כן והשני זה לא.אני מקווה שהבעת דעתך בנחרצות מול חברך. חוץ מכמה גברים "בהמות" אני בטוחה שרוב הגברים מגנים כל אונס באשר הוא וכך צריך. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
פרפר צהוב, הנה ההבדל בין גבר לאישה: כל אישה שתקרא את הביקורת הזאת תבין מיד
שיש כאן רציחות על רקע של אונס או התעללות. מעשה צדק או לא? לא יודעת. לא קראתי את הספר, ויכול להיות שאני טועה, אבל חושבת שלא. למה גברים - אולי לא כולם - לא מבינים את זה, זה לא ברור. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יש ערך בויקיפדיה - "כשאת אומרת לא" (שורה מתוך הפזמון המפורסם) וכך כתוב:
"שלושים שנה לאחר פרסום הפזמון, לצורך הפרשנות המשפטית שנדרש אליה בערעור בפרשת האונס בשמרת, שבו טענו האנסים שהנאנסת לא התנגדה למעשיהם, ציטט השופט מישאל חשין את הבית הראשון של הפזמון, והתפלמס עם מילותיו, כשהוא דוחה מכל וכל את המסר המשתמע מהן... כהתייחסות לדבריו של השופט חשין החליט דן אלמגור לערוך שינוי בבית השלישי של השיר, במטרה להתאימו לפסיקת השופט ולרוח התקופה." חשוב לציין שדן אלמגור הוא גבר גם השופט חשין הוא גבר |
|
|
אודי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מה שהבנתי: yaelhar התווכחה עם גבר - הסופר הוא גבר - גבר זה בעיה. כי הרי כל הגברים חושבים את אותו הדבר, וכל הנשים גם אותו הדבר רק באופן שונה.
בכל מקרה ביקורת קלושה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לא כל כך הבנתי איך ההקדמה קשורה לספר.
ואם לא הבנתי את הרישא, אז לשם האיזון גם את הסיפא לא הבנתי :-) |
43 הקוראים שאהבו את הביקורת
