ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 בספטמבר, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אני מניחה שהספר הזה נכתב בעברית. עם זאת שמו באנגלית - Children by the book – מבטא, לדעתי, את מהותו יותר מהשם שניתן לו בעברית... אם צריך עוד הוכחה שעברית אולי שפה עתיקה, אבל לא כל כך עשירה בדקויות.
יבלונקה מצהירה שכוונתה היתה לשרטט את דיוקן "הילדים של המדינה" – אלה שנולדו החל מ-1948 (בדגש על 28 הילדים שנולדו ביום הכרזת המדינה) ועד 1955. למה דווקא השנים האלה? לא ברור. אנחנו חושבים בדרך כלל עשרונית. אבל יבלונקה בחרה 7 שנים, בנימוק שבשנה האחרונה הילדים האלה התגייסו למלחמת יום כיפור. שיהיה.
למרות שמה של יבלונקה כהיסטוריונית וחוקרת, האמונה על שיטות מחקר מדעיות (כביכול. כשמדובר במדעי-החברה יש פחות מדע ויותר תיאורי-מקרים ופרשנות, נראה לי) הספר הזה אינו ספר מדעי. היות והכותבת שייכת למעשה לאוכלוסייה אותה היא מתארת – היא נולדה ב-1950, שנה אחרי שהוריה, ילידי צ'כוסלובקיה, עלו לארץ – הספר הוא שילוב של נתונים רלוונטיים יותר ופחות עם ספר זיכרונות אישי. ההקדשה בתחילתו "לנכַדַי – שתדעו" מבהירה שיבלונקה ניסתה לספר את סיפורה תוך שימוש בכלים מחקריים. זה מצליח חלקית.
תיאורי הילדים שחיו אז, שנולדו והתקיימו, כדברי יבלונקה, כדור שלעולם לא יגיע למעמד האָיקוני ולמוניטין אליו הגיע הדור שלפניו, דור תש"ח. הם היו הדור הראשון שנולד למדינה, דור ילידי ראשון אחרי השואה. בעצם היותו הוא היווה נקמה והוכחה לניצחון של ההורים – ניצולי השואה ושרידי התרבות שהיא השמידה – על אלה שרצו להשמידם. (חשוב לציין שהשואה, לפי יבלונקה ואחרים, לא הוזכרה כלל בשנים הראשונות לקום המדינה. חוק "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" חוקק ב 1959, ועד משפט אייכמן ב-1961 הנושא כלל לא היה על סדר היום של אזרחי המדינה) בקיצור – דור שעל כתפיו הצרות תלו כל כך הרבה תקוות וציפיות, ש"ילדים בסדר גמור" זה כל מה שהם יכלו להיות...
מה איפיין את הילדים אותם מתארת יבלונקה? חסרון של סבים-סבתות-דודים. משפחות קטנות יחסית – למרות שבתחום הילודה ישראל הכפילה את הילודה באירופה - שגם היא ליקקה פצעים והגבירה ילודה אחרי מלחמה נוראה. התנהגות קונפורמית מאד של ילדי הדור הזה, למַרוּת הוריהם ומוריהם. המסרים עליהם גדלו ואותם הפנימו היו אתוסים מוסכמים – גם אם לא בהכרח מדוייקים מבחינה היסטורית – על גבורה והקרָבה, בדגש על הקרָבה לטובת המדינה, על סדר עדיפויות בו היחיד חשוב פחות מהכלל, על צניעות וחיבור בין תקופת המקרא לתקופת "התקומה".
הילדים שיבלונקה מתארת גדלים יחד עם המדינה. היא מתארת את אורח החיים שלהם, איך הם דיברו, איך בילו, מה קראו, ממה התלהבו. דור שחלק מובהק מהתנהגותו היה הצורך "לפצות" את הוריו על מה שהם עברו.
זה ספר קריא מאד. למרות שפע הנתונים, שנלקחו ממסדי-נתונים שונים, אותם מביאה יבלונקה. למרות - ואולי בזכות - הציטוטים הרבים מעיתונות הנוער והילדים דאז, שחלקם משובב-נפש, חלקם מכמיר-לב וחלקם משעשע מאד... היא עוסקת בתחנות שונות מאז הקמת המדינה, דרך עיני ילדים שהיו, כאמור, "ילדי המדינה" ו"דור תקומה". אהבתי בדרך כלל את הספר, המבטא נוסטלגייה וגעגועים למה שלא ישוב לעולם. כתיבתה של יבלונקה קולחת (אם כי היא משתמשת בתרגיל מעצבן - מזכירה אירוע ואומרת "עוד נשוב לדון בו"... ורציתי לומר לה -אולי עדיף להעלות כל נושא כשאת מוכנה לדון בו?)
קריאה היום בספר מבהירה עד כמה אותו מקום תמים, אידיאולוגי, פטרוני ודידקטי רחוק כרחוק מזרח ממערב מהמדינה הנקראת באותו שם, בה אנחנו חיים היום.
1/2
33 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ילדים בסדר גמור - ביוגרפיה דורית של ילידי הארץ 1955-1948
» ביקורות נוספות על ילדים בסדר גמור - ביוגרפיה דורית של ילידי הארץ 1955-1948
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, כרמליטה.
מסכימה איתך שיש לספר כשלים וחסרונות, שאני מייחסת בעיקר לניסיון להכניס רגשות וסיפור אישי לתוך מבנה של ספר עיון "מדעי", לכאורה. מצד שני אני חולקת עליך לגבי נושא ילדים אחרים - כמו צ'ארלי ביטון וסעדיה מרציאנו - שהגיעו "רק בני שנתיים", כדברייך, ולא נכללו בתוך קבוצת "ילדי המדינה". עצם כתיבת הספר היה ניסיון לבחון את הגישה הכמעט מיסטית בה התייחסו בני הארץ ללידת הילדים "הצברים" ולציפיות הענקיות מהם. שום ספר אינו יכול להקיף את כל המציאות בתקופה מסויימת. וודאי לא ספר שמנסה לשלב שתי סוגות כה שונות כמו ממואר וספר מדעי. למעשה יבלונקה מספרת באמינות את מה שהיא ראתה והכירה: הילדים שנולדו אז על שלל ההתנהגויות, על חומרי הקריאה ועל הגישות החינוכיות שיצרו את הדור כפי שהיה. אירועים מכוננים נוספים שקרו בארץ בתקופה המתוארת לא היו מוכרים לסופרת מקרוב ולכן, לדעתי, לא הופיעו בספר. |
|
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה יעל. מסכימה איתך שהספר הזה יותר מאשר הוא מחקר סוציולוגי-היסטורי, הוא
נסיון לספר את סיפורה של המחברת עצמה ולפרוס את עמדותיה.
כמי ששייכת לדור עליו נכתב הספר, בצד חלקים מעניינים ומעשירים מצאתי בו לא מעט חסרונות. בחירת השנים 1948-1955 דווקא מובנת לי. ילידי אותם שנים, אלו שנלחמו במלחמת יום הכיפורים, היו אח"כ מנהיגי "שלום עכשיו" שהיתה ריאקציה למלחמה הנוראה הזו. המחברת מקדישה לתנועה זו (שכנראה נמנתה עליה) לא מעט עמודים. החלק האחרון, המוקדש לתקופה המלחמה והתקופה שאחריה הוא מאד עוצמתי ומשקף את השבר העמוק שחוותה החברה הישראלית. אבל בהתרכזותה בילידי הארץ ובדור האשכנזי, מציגה המחברת רק פן אחד של הדור, התקופה, והלכי הרוח שלה. המהלך הזה משרת גם את הקו האידיאולוגי פוליטי של המחברת עצמה, ובתחושתי זו מטרתו העיקרית של הספר. מנהיגים מרכזיים בתנועת הפנתרים השחורים, צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו ואחרים הם בני הדור הזה ועלו לארץ בגיל שנתיים בערך. מבחינה זו כמעט שאין הבדל בינם לבין ילידי הארץ. אבל מכל הבחינות האחרות, ההבדלים של מוצא, תרבות ותנאי החיים הם שמיים וארץ. וכך נפקדים מהספר אירועי ואדי סאליב ב-1959, המחאה של תנועת הפנתרים השחורים והמהפך של 1977 (למעט אולי אזכור כללי, אם בכלל). לעומת זאת היא מוצאת לנכון להקדיש מקום רב ליומניו וספריו של אהוד עין-גיל שהיה חבר "מצפן". בעיני, יש בספר עודף חזרות על תוכניות לימודים וקטעים מ"הארץ שלנו", וגם הסטטיסטיקות לפעמים מייגעות. לעיתים הדגשים לא מאוזנים. למשל, מעט מאד נכתב על תנועות הנוער, שהיתה להן באותה תקופה השפעה רבה על עיצוב דמותם של חלק גדול מבני הדור הזה. אבל מה לעשות, המחברת היתה דווקא ב"חברה סלונית" למרות כל הפגמים הללו, נהניתי לקרוא חלקים רבים מהספר. החלק האחרון - המלחמה ב-1973 והשבר שאחריה הוא מצויין. הוא החזיר אותי לימים נוראים הללו, וגרם לי גם להזיל דמעות. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
לא נראה לי שיש אפשרות שהוא ישוב. ואם לדבר ברצינות - לא בטוח שהיה טוב שישוב. יחד עם הגעגועים לעבר - שממרחק נראה יפה וטוב - הרבה דברים בעבר הזה לא היו כל כך נהדרים וטוב שהתבגרנו מהם. מצד שני היה רצוי שלא נשפוך את התינוק עם מי האמבט... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, חני.
זה נכון. אם מסירים היום את הסרט "חלף עם הרוח" בגלל שאינו עומד בסטנדרט התקינות הפוליטית המקובלת היום לגבי היחס לשחורים בארה"ב (מה שלא אומר שמלבד השפה וההתייחסות החיצונית משהו השתנה שם) אין פלא שספר "אשנזו-צנטרי" מוגדר חתרני... |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
פאלפ, אתה אופטימיסט חסר תקנה.
בשביל לשפר את האיכות האנושית בעולם צריך לבצע מה שמתואר בספרי המדע הבדיוני - ליצור בני אדם ש"מהונדסים" להיות טובים. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מי יודע, אולי יום אחד זה ישוב...
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כיף של סקירה יעל.
עמיחי אהבתי את ההערה. וגם
את המילי " חתרני" אכן העולם קצת השתגע לאחרונה♡ |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
יש בזה משהו אם כי לא מדוייק. עם קום המדינה היה רוב אשכנזי גדול ל-600,000 התושבים שהיו בה. הרוב הזה אמנם הצטמצם עם העלייה הגדולה מארצות האיסלם אבל נשאר גם בשנים הבאות. (לא זוכרת את המספרים אך הם מופיעים בספר). ההגמונייה האשכנזית נמשכה עוד כמה שנים גם אחרי שהרוב כבר לא היה אשכנזי. הספר מתאר את המצב מנקודת הראות של הסופרת שנולדה בת"א ועברה בגיל 11 להתגורר בשכונה ד' בבאר-שבע. רוב הילדים אותם היא מתארת בספרה - שהמשיכו וגדלו עם המדינה - היו ממוצא אשכנזי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקאוט, אני בטוחה שיבלונקה תעריך את נכונותך לתת לספרה צ'אנס. (-:
|
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה טובה מאד, יעל. תודה רבה.
הספר כבר בידיי. מתוכנן מתישהו בקרוב (אני מקווה). אני מבין מהדברים שלך שהספר הוא אשכנזו-צנטרי (...). בימינו זה מעשה כמעט חתרני. :) |
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יפה.
אני חושבת שאתן צ'אנס לספר. מסכימה עם פרפר. מה שהיה-היה. העידן היום אחר. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ.
אני חושבת שגם אז וגם היום המוטו מורכב יותר מאשר "אני ואפסי עוד", אם כי גם זה קיים, כמובן. יש תהליכים שונים שאנחנו רואים היום שאינם מתאימים לתפיסה הזאת. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, zek.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
חן חן, מחשבות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה strnbrg59.
ספר שמזכיר קצת את הספר הזה, ספר זיכרונות נוגע ללב הוא "היינו העתיד" של יעל נאמן. כדאי, לדעתי, לקרוא אותו. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפה לדור ולערכים שכבר לא ישובו. היום המוטו הוא "אני ואפסי עוד".
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יעל , תודה לך על הסקירה המפורטת והמעמיקה.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מהוללת.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
הנושא נשמע מעניין
אבל הייתי מעדיף לקרוא עליו ברומן (איכותי אם אפשר).
מה אומר לך הביטוי "children by the book"? |
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
