ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 בספטמבר, 2020
ע"י Wanderer
ע"י Wanderer
קל לי לסכם את הספר הזה בשתי מילים, מילים שכנראה לא יפתיעו כל אדם שנתקל באחד הספרים האגדיים של המלכה האם הבלתי מעורערת של ספרות המסתורין אגת'ה (או אגטה, תלוי באיזה תרגום) כריסטי- פנינת ספרות.
בהרחבה קצת יותר ארוכה, סיפור האהבה שלי עם הספר הזה ובכללי עם הסופרת התחיל בדרך הרגילה והאופיינית: סרט הוליוודי עטור תקציב ורשימת שחקנים ידועה, רובם הגדול מוכרים מכל מני פיסות הוליוודיות שונות, אשר קיבל כתוביות בעברית וזכויות שידור בארץ. הסרט המדובר הוא כמובן "רצח באוריינט אקספרס" שגרם לי להוסיף את הספר לרשימת חובת הקריאה ועליו תעלה ביקורת כאשר אקרא אותו. בכל מקרה, באותו הרגע החלטתי שאני רשמית רוצה להכיר את העולם של אגת'ה לעומק, להיכנס לז'אנר גם בסיפורת ולנסות לחקור את הפשע עם כל עמוד ועמוד. משהו בסיפור הספציפי הזה גרם לי להרגיש בלשית ולחלום על להיות הרקול (או הרקולה, שוב, תלוי באיזה תרגום) פוארו רק לתעלומה אחת, או שתיים, או יותר. הספר הראשון שלקחתי הוא דווקא הספר הזה, "ולא נותר אף אחד" שמספר על עשרה אנשים המגיעים לאי מסתורי ונרצחים אחד אחד, מבלי שזהות הרוצח תתגלה.
העלילה, קודם כל, משכה אותי ממש לפתוח את העמוד הראשון ולהתחיל לקרוא. לא הפסקתי לקרוא וסיימתי את הספר תוך מספר ימים (277 עמודים), דאגתי לקחת אותו איתי לכל מקום שאליו הלכתי גם כאשר הדפים יצאו ממקומם ודאגתי לקרוא ממנו לפחות כמה עמודים כל פעם. התקציר בגב הכריכה לא מספר הרבה, אבל אין לי מילים לתיאור העלילה המושלמת, המקורית והמותחת של אגת'ה כריסטי. הטוויסט האהוב עליי הוא דווקא בספר הזה, שמבחינתי מנפץ את כל המוסכמות של ספרי חקירת רצח אשר במרכזן תמיד תעמוד דמות של בלש\ית מבוגר\ת שנשלחת לחקור ולמצוא את הפושע בעצמה כי בספר הזה, דווקא בספר הזה- הקורא הוא הבלש. כבר מההתחלה הוא נחשף לדמויות כאשר כל אחת מגיעה לאי בדרכה שלה, למחשבות שלה, לרגשות שלה ובכללי לכל מה שיכול לעזור לשייך תכונות אופי ובהמשך, כשדמות נרצחת, הוא צריך לנסות ולפענח בעצמו את התעלומה עד לסוף הסיפור. הדבר לא פשוט- הרמזים מושתלים היטב בסיפור והשתלשלות האירועים נותנת לסוף את התפנית המפתיעה שמגיעה לו, כיאה לספר מהסוגה הזאת ומשאירה את הקורא, הבלש, הצופה מהצד, בפה פעור.
הדמויות, גם פה נשבר מעין מוטיב של סופרים, במיוחד של ספרות הנוער הפופולרית שנהוג לבצעו לכל ספר שעתידו להפוך לרב מכר- בספר הזה אין שום דמויות הירואיות. כן כן, אגת'ה דואגת להזכיר כבר בדפים הראשונים שבספר הזה מושתלות דמויות שלא כולם יצליחו להתחבר אליהן גם בקריאה הראשונה. אף אחד פה לא מושלם או מנסה להיראות כמו אחד כזה במצבי משבר, כולם מתנהגים בצורה לגיטימית וריאליסטית לסיטואציה ככל שהיא מחמירה ומחמירה אל מול עיניהם הרואות וזה מה שנותן לספר את הרובד האנושי והכנה שאין בחלק מהספרים, אין פה דמות קדושה שרשום במגילת קלף עתיקה כי זהו עתידה להציל את כולם מהאסון הקרב, כולם נמצאים באותה סירה וכולם יודעים זאת היטב ולכן מצאתי את עצמי מתחברת לדמויות האלו, לא בגלל שהן רעות ונוראיות מיסודן, אלא בגלל שהן לא נהדרות ואציליות כפי שאתה מצפה מגיבורי הסיפור להיות. מינוס קטן בנוגע לעניין הזה הוא קטע ספציפי של הוצאת דמות באופן ילדותי וביזארי, הדבר לא באמת הפריע לי בקריאה ודווקא חשבתי על הפרט הזה בסוף. בגלל שזאת ביקורת ללא ספוילרים אצטרך לשמור אצלי את שם הדמות, אבל זה היה פרט קטן ושולי ששוב, לא באמת הפריע לי ולא יפריע לי להמליץ על הספר לאחרים ולכן לא הורדתי כוכב אחד (הוא לא משפיע על העלילה בצורה דרסטית ודווקא בא בסוף) אבל זה כן מראה על שינוי דמות אמיץ וראוי להערכה.
קצת על התרגום של הספר של מיכל אלפון שהייתי חייבת להוסיף. הספר הנ"ל הוא גלגול של כמה שמות ותרגומים, השם הראשון היה "עשרה כושים קטנים", בהמשך שונה ל"עשרה אינדיאנים" ובסוף קיבל את השם הסופי שלו עד היום וגם בתרגום הזה- "ולא נותר אף אחד". בניגוד לתרגומים של ספרים ישנים, אשר מרבים להשתמש באותיות לא ברורות, שפה גבוהה ומתנשאת ופירוט לא נחוץ, המתרגמת עושה פה עבודה מעולה של שימור העלילה תוך שינוי השפה הגבוהה לשפה גבוהה אבל קלה להבנה ככה שלא צריך להיות גאון השפה העברית כדי להבין את ההתרחשויות ולגמוע את הספר ביומיים, או יום ועל כך הייתי מוסיפה כוכב שישי משלי, אם היה אפשרי להוסיף על תרגום.
בקיצור, הספר הזה היה ממתק ספרותי ותוספת נהדרת לרשימת הקריאה שלי, נהניתי מכל רגע, שנייה, מילה ואירוע. הרגשתי כמו בלשית מדופלמת שחוקרת מהצד את הדמויות וגם עם ניסיונות החקירה שלי, לא יכולתי לחזות את הסוף שעשוי כל כך טוב. הוא הפתיע אותי וגרם לי לחשוב עליו זמן רב אחרי סיום הקריאה, דבר שלא קורה הרבה עם ספרים שיצא לי לקרוא ופתח לי דלת לעולם שלם של מסתורין שרק חיכתה שתיפתח כבר בפניי ותחשוף לי את כל מה שחיכה לי שאגלה אותו ואני שמחה שלקחתי חלק במסע שאגת'ה כריסטי גוללה בפניי. ממליצה לכל אוהבי המסתורין, הסופים המדהימים ולכל מי שמחפש ספר טוב שיגרום לו להרגיש בלש לפעם אחת, או יותר. תלוי כמה תקראו וזה בהחלט ספר ששווה אלף קריאות חוזרות.
17 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של Wanderer
» ביקורות נוספות על ולא נותר אף אחד (מהדורת 2018) - אגתה כריסטי עם עובד #
» ביקורות נוספות על ולא נותר אף אחד (מהדורת 2018) - אגתה כריסטי עם עובד #
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים)
הסקירה יפה
אבל שם הספר החדש פשוט נוראי. כאילו לא יכלו להמציא משהו יותר...
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים)
תודה רבה על הסקירה הטובה והמושקעת.
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים)
איכשהו נדמה לי שאל הספר הזה אני אתחבר יותר. הסרט היה בינוני מאוד.
|
|
גרגמל הוורדרדה
(לפני 5 שנים)
ביקורת נהדרת, על ספר נהדר,שאותו כתבה סופרת שיהיה שפל מצידי לתאר אותה רק כ''נהדרת''..
ואני מסכימה לחלוטין, חווית הקריאה של הוצאות חדשות של ספריה הייתה שונה משמעותית מההוצאות הישנות שהיה הרבה פחות נעים לקרוא אותם... רסטה, אני דווקא ממליצה על ''רצח באוריינט אקספרס'' (שגם הוזכר בתחילת הביקורת), שלפי דעתי הוא הספר הכי מוצלח שלה. |
|
Wanderer
(לפני 5 שנים)
מחשבות- כמה הגיות יש לשם של דמות אגדית אחת!
זק- מסכימה! המוטיב של רצח בלי דמות בלשית (שנשלחה מטעם מישהו עם מטרה ברורה לחקור ולברר את זהות הרוצח) מבחינתי הופך את הספר הזה לפנינה של ספרות המסתורין רסטה- אני ממש שמחה לשמוע! תודה! שמחה לכתוב פה האופה בתלתלים- אני כן מסכימה, כמו שרשמתי בסוף לדעתי הסיום הוריד קצת מהאדם שמחזיק בזהות הרוצח מבחינה אישיותית ולכן אני מתחברת פה יותר לסוף שעשו בסדרה הבריטית, כי הוא סוגר לי את זה יותר יפה מבלי לפגום באישיות. הפרטים כן יכולים להיתפס כצפויים אבל הסיום הוא מאוד מיוחד במיוחד בספרות כזאת, לפי דעתי. הגאונות הקטנה הייתה באירוע ספציפי אחד שבאמת הפך את הקערה על פיה ובלעדיו לדעתי זה היה סתם לא הגיוני ומפוזר (שוב, לא יכולה להגיד פה איזה אבל אני מניחה שאת יודעת על איזה אירוע אני מתכוונת). האירוע פשוט גרם לי לחשוד במישהו אחר ישר והעובדה שספר הצליח לערער אותי במידה של לבנות חשדות על דמות אחת ואז לזרוק אותן לפח במקום לגלגל עיניים ולסגור את הספר באדישות גרמה לי לכתוב שמבחינתי זה פרט שולי, יש משהו בסיפור שגם אם הוא נראה צפוי מדי הוא מאוד עמוק ומסקרן. אבל עניין של טעם |
|
האופה בתלתלים
(לפני 5 שנים)
הקריאה שלו היתה ממש חביבה אבל מודה שהסיום לא סיפק אותי. ציפיתי ליותר גאוניות ולא לכמה פרטים איזוטריים :(
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים)
שכנעת אותי, כנראה שזה יהיה הספר הראשון שלה שאקרא ועל כך אני מודה לך.
תודה על הסקירה המושקעת. |
|
זאבי קציר
(לפני 5 שנים)
ספר גאוני לסוגו
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
המדקדקים יאמרו אף הרקיל.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת