ביקורת ספרותית על חיים שלמים מאת אהרן אפלפלד
ספר טוב

---

את "חיים שלמים" קראתי בגלל המלצה כאן באתר. בלי שמות אומר שזה בגלל יוסֵף. יכול מאוד להיות שלא היתי קוראת אותו בהקשר אחר, בגלל שהתחמקתי באלגנטיות עד עתה מקריאת אפלפלד. וזה לא בגלל שלא החזקתי ממנו. אולי "חיים שלמים" היה עבורי כרטיס כניסה מוצלח אל עולם כתיבתו של אפלפלד, שכן זה סיפור שמתרחש ללא כל ספק על רקע מלחמת העולם השניה, מופיעים בו יהודים, נאצים, מחנות ופסים, ובכל זאת, יש משהו בספר הזה שרחוק מאוד מסיפור שואה, בטח במובנו "הקלאסי".
הלגה, גיבורת הסיפור הצעירה בת ה13 היא בתם של חוואי עטור נצחונות גבורה ודרגות מפוארות מהשתתפותו במלחמת העולם הראשונה, ושל גיזלה, אמה יהודיה שהתנצרה, רכשה השכלה מובחרת והתנתקה מהוריה ומן התרבות והעולם היהודי.
הסיפור נפתח כשאמה נאלצת להסדיר את מעמדה מול השלטון החדש, ובהדרגה ותוך חתירה עיקשת הלגה הופכת מודעת יותר ויותר למורכבות מצבה כחצי יהודיה. לא אספר כאן את עלילת הסיפור ואשאיר לכם את הנאת הקריאה. הכתיבה של אפלפלד קולחת ומהרה הסתיים הספר, בלי צורך לנוח ממנו או לנשום בין לבין. הבחירה של אפלפלד בספר זה להעמיד במרכז העיסוק שלו את הדילמה של יהודים ששנים ארוכות לא ראו את עצמם כיהודים או לחילופין את ילדיהם מנישואי תערובת, ואת האופן בו פגשה בהם האידיאולוגיה הנאצית והודיעה להם חד-משמעית היכן הם ממוקמים עתה ומהן ההשלכות של הדבר, היא בחירה מרתקת.
במובן זה, סיפורה של הלגה עורר בי הרבה מחשבות על זהויות חצויות גם ברקע הרבה פחות דרמטי, על השתייכויות למועדונים שונים ומגוונים ועל המשמעויות הנלוות להם (הורים מעדות שונות, מארצות מוצא שונות, כפר-עיר, פערי השכלה, דת או השקפה פוליטית ועוד). הלגה בחרה בסיפור לתת דומיננטיות לצד מסוים, למרות שעצם הצורך לבחור בעיני הוא אולי בעצמו חלק מן העוול. שוב, במיוחד כשאני מקרבת את התימה הזו לחיי שלי, נראה כי האפשרות של זהות חצויה להביט בפגמיה וביופיה של כל זהות, רב יותר ממי שחש בה כבתוך ביתו. עם זאת, העושר שזהויות חצויות עשוי להסב רב עד מאוד בעיני (פחות בגיל ההתבגרות, אבל ניחא הלגה)

משפט אחד על ההיבט של השואה בסיפור, יש משהו כמעט קליל באופן בו מופיעה השואה בסיפור, כמעט חששתי מסוף טוב מדי. אני לא אומרת זאת לא כשבח ולא כגנאי, אולי כאיזו הפתעה.

ממליצה

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על חיים שלמים