ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
בספר זה עוסק אפלפלד בנושאים הכואבים הרגילים שלו: התבוללות, התנצרות כדרך להמנע מרדיפות, אי קבלת השונה ונאמנות חצויה.
הלגה בת ה-13היא בתם של אב נוצרי ואם שהתנצרה. הם גרים בכפר קטן ולהם חווה ממנה הם מתפרנסים. עם תחילת חוקי הגזע מלווה האב את האם לעיר הסמוכה, כדי שזו תסדיר את מסמכיה ותשוב בהקדם. היא לא שבה. לא די בכך שאינה שבה, האב לא עושה דבר להשיבה.
כמו תמיד, זה הנמצא בעין הסערה נמצא במקום בו הוא אינו רואה ושומע דבר. להלגה לא נודע שאמה נמצאת בכלל במחנה מעצר. מאוחר יותר זה נודע לה, אבל קצרה ידה מלהושיע. כדי לשמור על בטחונה היא, הלגה מועברת לגור אצל דודתה מצד אביה ברונהילדה, שם היא חיה חיים של השפלה כשדודתה מזכירה לה שוב ושוב את נחיתותם של היהודים. הלגה מחליטה שהיא צריכה לעשות מעשה ולהושיע את אמה, בסיוע ברכת הדרך של מורתה הנזירה תרזה. היא יוצאת לדרך ומחפשת את אמה מחנה אחר מחנה.
קצת מעל מחצית הספר אפלפלד מתאר לפנינו את קורות אותם אלה ששרדו את המחנות לאחר נפילתם. הלגה מסייעת בידי הנותרים במחנה ההבראה ושומעת ורואה את קורותיהם. ביד רחומה ובעט רגישה, כהרגלו, אפלפלד מביא לפנינו תמונה מורכבת של ניצולים, שלא פורצים בשאגות שמחה החוצה, שלא ממהרים לשוב הביתה, שלא מאמינים שהנה נגמר הכל וחוזרים לשגרה.
הספר ריתק אותי במשך יום שלם ולא הנחתי אותו מהיד עד לסיומו. מומלץ בחום לחובבי אפלפלד ובכלל.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
