הסיפורים באסופה זו מאת קלי לינק, הם כמו חלום. הם מוזרים, הם נראים חסרי משמעות, אין איזה מסר, אין איזו התרחשות ברורה, ולקורא יש חופש מחשבה כיצד לפרש את החלום, כלומר את הסיפור. מצד אחד זה טוב, כי זה מוזר ומוזר זה מעניין. מצד שני, זה כמו לקרוא כתב חידה, זה גרם לי לקוות למצוא שם איזה סיפור, לפחות אחד, ששונה מכל השאר. סיפור נורמלי ככל הסיפורים.
***
הנה סקירה קצרה שלי על כל סיפור:
1. ציפורן, שושנה, שושנה, ורד - סיפור על מת שכותב מכתב לאישתו החיה. דווקא הסיפור הזה יחסית ברור לסיפורים שיבואו אחר כך, אם כי הוא לא הרשים אותי במיוחד. יש כתיבת מכתב, עם שפה תבניתית ועם יותר דרמות מהנחוץ, זה פחות מרגיש כמו מישהו שכותב למישהי מכתב אמיתי ומציאותי ופשוט מהלב, אלא יותר כמו מישהו שכותב סיפור או שיר פיוטי ושם יתר דגש על הצורה ופחות על התוכן . הכתיבה של לינק אמנם יפה אך זה לא הציל ממש את הסיפור. מה גם שמדי פעם היא דוחפת משפטים כמו: ״הייתה לו זיקפה״, ״מישש את הפין הזקוף שלו״, בלי ממש קשר לסיפור ובלי נחיצות של ממש. 2.5 כוכבים
2. מים מגב של כלב שחור - סיפור על בחור ובחורה בני זוג, שהבחורה מכירה לו את הוריה המשונים. יש גם את הכלבים שלהם בסיפור. דווקא די חיבבתי את הסיפור. הכתיבה טובה, והוא מוזר, מוזר מאוד אפילו, ואת הסוף שלו אפשר לפרש בכמה מובנים כי הוא פשוט לא ברור. תהרגו אותי למה, אבל חשבתי שבסוף הבחורה והכלב הם אותו דבר... 3.5 כוכבים
3. כובע המומחה - סיפור על תאומות קטנות שנמצאות עם הבייביסיטר בדירה שלהן ומשחקות איתה בכל מני משחקים, בזמן שאביהן יוצא למפגשים עם בחורה ביער. גם הוא מוזר מאוד ולא רק שאת הסוף לא הבנתי, גם שאר הסיפור לא היה ברור. אם הבנתי נכון, המומחה זה איזה רוח רפאים שלובש צורה של כל דבר. שוב, הכתיבה יפה וזורמת אבל זה לא סיפור שמצליח להחזיק... 2.5 כוכבים
4. שיעורי תעופה - אין לי מושג מה קראתי כאן. זה סיפור על בני זוג (סוג של), שהבן זוג יש לו פחד מציפורים והוא לומד להיות טייס כדי להתגבר על הפחד. לא הבנתי למה זה בכלל נקרא סיפור, כי בכמה שורות תימצתתי את מה שקורה שם, כדי לחסוך לכם את הקריאה בסיפור המיותר הזה, שמלבד מה שסיפרתי עכשיו, יש בו סתם עוד ועוד מריחות... 1.5 כוכבים
5. מסעות עם מלכת השלג -
6. תרגיל היעלמות -
7. נשף הניצולים, או המסיבה של דונר -
8. נעל ונישואים -
9. רוב חברי הם שני שלישים מים -
10. רוח הרפאים של לואיז -
11. הבלשית הצעירה -
(על שאר הסיפורים אין לי מה לכתוב. לא כי הם היו מוזרים כמו קודמיהם, אלא כי פשוט כבר לא היה לי כוח לקרוא אותם. כבר בתחילת הסיפור החמישי הבנתי שאני נוטש ולא ממשיך עד הסוף. הבנתי שהסיפורים האלה הם לא בשבילי. גם הכתיבה שבהתחלה הייתה טובה, נראתה לי מאוסה וברנז׳ית ומתנשאת כזאת, כי מלבד כתיבתה המתנשאת אין לה עלילה שמחזיקה אותם. בדרך כלל כשסיפור בקובץ סיפורים לא נראה לנו, אז אנחנו ממשיכים לסיפור הבא, וזה כל היופי בז'אנר הזה, שאם לא אהבת משהו אחד אולי תאהב משהו אחר. וזה שנטשתי קובץ סיפורים קצרים באמצע, מבלי להתעמק בשאר הסיפורים, זה אומר כמה שהספר הזה גרוע ופשוט ביזבוז של זמן).
***
מתוך הכריכה: ״קלי לינק מתמרנת בין ריאליזם ופנטזיה, בשטח ההפקר של אליס מונרו וג׳יי קיי רולינג. היא שוזרת סיפורי מדע בדיוני עם מעשיות סבתא, אגדות עם סדרות טלוויזיה, וטווה מהם עלילות מתח, מסתורין ואימה״
אז הנה מה שיש לי להגיד על זה:
א. קלי לינק לא כותבת כמו רולינג. אולי כמו רולינג שכותבת את הארי פוטר מתוך שינה או מתוך שכרות וסימום.
ב. היא משלבת מדע בדיוני עם מעשיות סבתא? ובכן, אם ככה - הסיפורים שלה מעניינים לי את הסבתא!
ג. עלילות מתח, מסתורין ואימה? זה בהחלט אימה גדולה לשלם על ספר שאתה לא אוהב ולא שווה את הכסף...
מסקנה: יותר אני לא קונה ספרים ב״יד שנייה״!
בטח ה״יד״ הזו קודם לכן הטיסה אותו בשאט נפש, היישר אל תוך חנות כמו זו, שמצאה לה ידיים אחרות, כמו היד שלי, לרכוש את הספר הזה ולהטיס אותו גם כן בשאט נפש...


















