#
זה קובץ הסיפורים השלישי של לינק שאני קוראת, וכמו בשניים שקדמו לו נשימתי נעתקה לפעמים מעושר הדמיון והיצירתיות. אפשר לציין שלושה דברים על כתיבתה של לינק: 1. סיפוריה אינם עתידנים ואינם היסטוריים. הם הווה טהור. 2. אי אפשר לספר את סיפוריה, למרות שיש להם עלילה. 3. <mark>קלי לינק</mark> מצליחה לשלב בין מציאות, דמיון, פנטזיה ואימה בדרך שעוד לא פגשתי כמוה אצל שום סופר אחר.

יש בספר הזה 9 סיפורים. גם פה כמו בספריה

הוא מגלה שיש חריצים בין הדפים , מעין מרווחים שמאפשרים לו להרחיב את יריעת הקריאה. הוא בוחר בזה שבו הקצרים ביותר ומניח אותו על השידה לצד המיטה, זו שממנה יוצא איש הרעש בלילות לטרוד את מנוחתו.

את אוהבת מיתולוגיות וסיפורי עמים, זה ברור. את גילית את דלת הקסמים ,זאת שמתחת לסיפון של הכיור במטבח. את איבדת שם אינסטלטור. רגע אחד ניצב שם במלוא חריצו ואז נחרץ גורלו ונגוז. מאז את נזהרת יותר.

אני רוצה להיו

יש סופרים שכותבים סיפורים קצרים בינתיים. הם מתחילים בסיפורים קצרים, בתקווה שפעם, כשיהיו גדולים, יוכלו לכתוב רומן. קוראים מסויימים לא אוהבים סיפורים קצרים, הנתפסים בעיניהם כמשהו לא מושלם. אני אוהבת אותם מאד. מי שמצליח לתמצת במספר קטן של מלים עלילה ודמויות מושלמות, קונה את הערצתי לנצח. <mark>קלי לינק</mark> היא אחת מאלה, שהסיפור הקצר הוא כלי הביטוי שלה והכלי נאה ומושך.
ביקשתי בספרייה את הספר הזה, שהחלטתי לקרוא

הסיפורים באסופה זו מאת <mark>קלי לינק</mark>, הם כמו חלום. הם מוזרים, הם נראים חסרי משמעות, אין איזה מסר, אין איזו התרחשות ברורה, ולקורא יש חופש מחשבה כיצד לפרש את החלום, כלומר את הסיפור. מצד אחד זה טוב, כי זה מוזר ומוזר זה מעניין. מצד שני, זה כמו לקרוא כתב חידה, זה גרם לי לקוות למצוא שם איזה סיפור, לפחות אחד, ששונה מכל השאר. סיפור נורמלי ככל הסיפורים.
***
הנה סקירה קצרה שלי על כל סיפור:
1. ציפורן, שושנה,

החיים על פי <mark>קלי לינק</mark>:

1. לכל דבר יש שם. גם לתחושה הזאת שמגיעה בבוקר בין ערות לשינה בה הקיר בחדר הופך למשהו אחר, גם ליחסים המורכבים עם בן הזוג שאת בטוחה שאת אוהבת אותו אבל יודעת שאין טעם להמשיך בקשר הזה, גם לאנשים שאתם פוגשים רק פעם אחת בשנה ובקושי מחלפים איתם מילה, או לאלה שיודעים לעשות רק דבר אחד אבל עושים אותו הכי טוב שאפשר. אפשר לקרוא לזה רוח רפאים או זומבי. ואפשר לקרוא לזה האנשים של הקיץ.

"אני רוצה לשמוע סיפור על מעודדת ועל השטן... תעשי שהסיפור יתקדם אחורנית...תכניסי משהו מפחיד...סקסי...אני רוצה שהסיפור יהיה על טוב ורע, ועל אהבת אמת, הוא גם צריך להיות מצחיק..... בלי חיות מדברות...בלי יותר מידי בלגנים עם המבנה הנרטיבי....הסוף צריך להיות טוב אבל ראליסטי, אמין... ושלא יהיה מוסר השכל אבל שנוכל לחשוב על זה אח"כ ולהגיע לאיזשהי תובנה.... בלי ולפתע פתאום הם התעוררו וגילו שהכול חלום... הבנת

"רוצים לשמוע מה חלמתי?" אני שואלת את בני המשפחה שלי. והם מיד צוחקים, עוד לפני שהתחלתי לספר אפילו. ברור להם שזה יהיה מצחיק. כבר למדתי לא לספר, ואפילו לא לשאול, בגלל שזה גורם לכל כך הרבה צחוק. מה לעשות שאני זוכרת חלק ניכר מהחלומות שלי, ובצורה מאוד מפורטת.
"אף אחד לא חולם כמוך", ככה הם אומרים. מה שדי ברור שנכון ולא נכון בו זמנית. אף אחד לא חולם כמו אף אחד אחר, אבל יש קווים משותפים לחלומות באשר הם. כ

בספר זה יש תיאור של רוחות רפאים, שדים וכל עולם הנסתר. הספר מחולק לפרקים כאשר כל פרק הוא סיפור אחר. <mark>קלי לינק</mark> מביאה לספר עולם מטורף שבו אנשים כל כך מיואשים אחד מהשני שהם קונים לעצמים בובות אדם. הספר ברובו טוב לפעמים העיסוק ברוחות רפאים קצת ילדותי ומוגזם. את הספר הזה התחלתי היום וסיימתי היום יש בו 372 עמודים. ספר טוב אני נותן לו שלושה כוכבים. יצא בהוצאת בבל.

הסיפורים של <mark>קלי לינק</mark> הם כמו חלומות. הם מוזרים, לא צפויים, ויש להם היגיון משלהם, היגיון שגורם לאיש שמכין את האפים שלו בעצמו להישמע כמו טיפוס ממש נחמד. משפטים ואירועים יכולים להיות בעלי משמעות הרת גורל או חסרי פשר, וכן גם וגם, לבחירת הקורא.
בלי אף דרקון ו/או חרב לרפואה, לינק עושה פנטזיה מזוקקת ומקסימה למדי, שמתכתבת עם אגדות ועם מיתולוגיה אחת לפחות (שהצלחתי לזהות). חלק מהקסם הוא התבררותם של הסיפורים