כרמליטה-תודה על הפידבק וההבהרה. לא בדיוק מה שהבנתי מהסקירה.
והתגובות בעקבותיה.
אבל דעתי הכללית על הפלשתינאים לא תשתנה.
והיא, איך לומר,לא מחמיאה.

ראובן - קראתי את הספר וממליצה גם לך לקרוא. אמנם יש בו הטייה מסוימת לטובת הערבים, אבל אין זה עיקרו של הספר. הספר נותן רקע נרחב והסברים לסיבות מדוע הפסידו הערבים במלחמה, כשהשיא הוא הקרב בקסטל: מבנה ותרבות החברה הערבית, שהשפיעו על העדר התארגנות נרחבת, סכסוכים פנימיים בין משפחות המובילות את המאבק ותומכיהן, וגם חלקן של מדינות ערב במתן תמיכה חלקית בלבד.. הספר מנסה להפריך את המסר שעליו גדלנו "מעטים מול רבים" מבחינה מספרית, בטענה שמס' הלוחמים הערבים בפועל כמו גם מס' כלי הנשק, היו קטנים מאלה של הצד היהודי. אבל לטעמי הוא מוכיח עד כמה החברה היהודית/ישראלית הקטנה יותר בכללותה, היתה איכותית יותר. מבחינה זו, בראייתי, הנסיון להפריך את "מעטים מול רבים" לא צלח.
כמו כן, רובינשטיין טוען שהיה פלג ערבי מתון שהיה מוכן להגיע להסכם עם היהודים. פרופ' בני מוריס טען כי אין כל ראייה בכתב לטענה זו, אך גם הוא המליץ על הספר בכללותו.

הספר הוסיף לי רקע רב על הערבים במלחמת העצמאות ולפניה, והרחיב את זווית הראייה שלי על המלחמה ועל החברה הערבית בכלל. הוא שווה קריאה, בלי קשר לצד הפוליטי בו נמצאים.

תודה רבה, דורון.

כתבת שמותו היה מיותר. למי?
מבחינתנו היה אויב מר.

פשוט מאד רץ אנחנו ניצחנו,
לעולם לוחמי חופש של עם אחד הם הטרוריסטים של העם השני.
ואני בעוד אינני מוכנה להלל את שיטות הלחימה של הצד השני אני מכירה בזה שיש להם נקודת מבט שונה.

לא מובנת לי פה ההתלהמות הגדולה - אף אחד לא אמר שהוא נסיך אלא שנחשב כנסיך בעיני בני עמו. אנחנו גם צריכים לומר להם איך לחשוב ואת מי להעריץ?

קח לדוגמה את מיג'ור מורטון.
בעיני -רוצח נתעב שניצל את תפקידו וכוחו הוציא להורג ללא משפט והתחמק מעונש.
בעיני ממשלתו - עשה את תפקידו ופתר בעיה של מנהיג מחתרת טרוריסט. מי צודק?
תלוי מהיכן אתה מסתכל.

מסקרן מאד. אני זוכר מצעירותי את אחיינו(?) פיסל חוסייני, שהיה קשור לאוריינט האוס במזרח ירושלים שנסגר ע"י המשטרה לפני שנים, והיה דמות מרשימה מאד, וכבר החזיק בדעות פוליטיות שונות לגמרי. ואכן, משפחת חוסייני המורחבת היתה בשנים המוקדמות הללו מקסימליסטית בהתנגדותה הנחרצת לאידאולוגיה הציונית, ונלחמה במאבק פנימי מכוער ולעיתים אלים מול הפלג הפשרני ביחס לציונות, של משפחת נשאשיבי, גם היא ממשפחות האצולה המוסלמית הירושלמית.

ראובן - אנחנו לא באנו לשנות את המזרח התיכון, הכנופיות הערביות התגבשו במרד הערבי נגד הבריטים בין השנים 1936-39. אל חוסני - היה מנהיג כריזמטי בעיני הערבים, הוא כמעט חנק את ירושלים למוות, ההגנה לא הצליחה להתגבר על הכנופיות הערביות, למרות היתרונות שלה בניידות, נשק והנהגה. לכן צריך להביט על הקרב הזה לא בעיניים של רוצח, אלא בעניים ביקורתיות. ולהבין שרק חוט השערה היה בין נצחון בקרב לתבוסה, מה שהפך את הגלגל היה מותו של אל חוסני, כולל אלפי לוחמים שהיפסיקו להלחם בכדי להגיע להלוויתו. אגב למה ללוחמי האצל והלחי קוראים לוחמי חירות, ולערבים חברי כנופיות, מה ההבדל?

רץ- לא קראתי ואינני יכול לשפוט,
אבל מהסקירה עולה שהמיקוד הוא על הרוצח כ'נסיך' פלסטיני.
ו'הסיפור' הפלסטיני (הווי אומר-שקר).

נסיך? רוצח צמא דם ופושע מתועב.

הספר הזה הוא קודם כל על הקסטל - נקודת מפנה בחודש אפריל - למשבר נורא של חוסר הצלחת השיירות בחודש מרץ. וכל זאת עוד לפני שארצות ערב פלשו לישראל. בכישרון רב רובנשטיין מתאר מפנה זה. אגב היכן היו הלח"י והאצ"ל בשעה שהתבקשו לסייע בכיבוש הקסטל - הייתה להם אג' נדה משלהם דיר יאסין.

חידשת לי, בת-יה.אבל לא מופתע. כמו החולרות עם הלינץ' ברמאללה.
70 שנה ואותו דרעק, בקיצור.

רוצח מתועב שאפילו מותו של יהודי לא הספיק לו.
הוא נהג להתעלל בגופות בלי סוף. לדוגמא, היה כורת ראשים (של לוחמי פלמ"ח יהודים) מרכיב אותם
על מקלות של מטאטים ונותן פקודה להסתובב איתם כך ברחובות של ישובים ערבים, לאות ניצחון.
ועוד.
ולהשוות אותו עם מנהיגי מחתרת יהודים זה חוסר ידע משווע.
וגם חוסר הבנה של מה שקרה באותה תקופה.

בסדר,ישות יהודית. אם כי הציונות כרעיון ואידיאל היתה בהחלט קיימת.
הציטוט שלו אומר הרבה.
נחשב נסיך עבור הפלשתינאים, גם עראפת הרוצח והגנב היה מנהיג מוערך בעיניהם.
זה לא משנה את העובדה שמדובר בטרוריסט ולא יותר.
כמו אלה שיבואו אחריו, מנהיגי חמאס כמו אחמד יאסין ורנטיסי.ג'יהאד ורצח בשם אללה "הרחום".
רחוקים מאד מבגין ושמיר.
לא מכיר ולא אכיר בבדיה שנקראת 'עם פלשתיני'.

ראובן בזמנו של קאדר אל חוסייני עוד לא הייתה ישות ציונית, היה פה מאבק בין שני עמים על פיסת קרקע אחת , אנחנו ניצחנו ובזכות (דם יזע ודמעות פשוטו כמשמעו),
מה שהתפתח אחרי שקמה מדינת ישראל לא נוגע לעניין,(כלומר לדיון הנוכחי) מאד יכול להיות שחוסניי היה טרוריסט יותר גרוע מערפאת - אי אפשר לדעת
אבל אני בהחלט מקבלת שהוא נחשב נסיך עבור הפלשתינאים בדיוק כמו הילת הגיבור שיש ליאיר שטרן למרות שהלח"י בהנהגתו ביצעו פעולות שנויות במחלוקת בלשון המעטה.
"ישראל הוכיחה נכונות וכו'".... מתי ? רק אחרי השלום עם מצריים , אחרי 40 שנה של סכסוך , ועידת חרטום והקמת אש"ף היו בשנות ה 70 עד אז בכלל סרבנו להכיר בקיום העם הפלשתינאי (ממש עזרה לנו הגישה הזו )

גלית-לא מדוייק. נכון שהיתה יריבות בין הפלגים השונים בארץ.
ונכון שהיו קרבנות בתחילת הדרך.
אבל כאן מדובר על מנהיג תנועה עויינת לישראל שפיקד על כוח ג'יהאד.
לאנשים כאלה היתה ויש מטרה אחת-חיסול הישות הישראלית/ציונית.
הם אלה שתקפו ב-48 ו-67.
להגדיר את בגין 'טרוריסט' חוטא לאמת.
מה היה קורה אילו אל-חוסייני היה נותר חי אפשר רק לנחש.הניחוש שלי-היה ממשיך בדרך הטרור.
ציטוט שלו-
"רק בכח החרב תיפתר שאלת ארץ ישראל. אנו דורשים שכל היהודים עד האחרון שבהם יצאו מארץ ישראל, ולאן ילכו? אין זה נוגע לנו. העולם גדול למדי לקלוט 600 אלף יהודים".
לא נסיך ולא בטיח.שונא יהודים,רוצח וטרוריסט.
ישראל הוכיחה נכונות לדיונים וויתורים מול הפלשתינאים-אוסלו,מדריד,קמפ דייויד,וואי פלנטיישן.
הם מוכיחים שוב ושוב שהם מבינים רק טרור וג'יהאד.

ראובן /ישי
אותו הדבר אפשר לומר על אברהם יאיר שטרן ,מנחם בגין וכן הלאה.
למה כל כך קשה להסתכל מהצד השני?
פרספקטיבה של 70 ומשהו שנה לא גורמת לכם לחשוב שאולי , אוליי לו לא מת היה מסוגל לסחוף את העם שלו להתנהגות שונה? למאבק מדיני במקום מלחמה ? ואולי לא היינו מקבלים את אש"ף ,ערפאת ובהמשך את החמאס?
בגין הצליח לעשות את המהפך הזה מטרוריסט ומנהיג מחתרת למנהיג לגיטימי שחתם על הסכם שלום.

דורון - תודה על הביקורת. עושה רושם שהספר מעניין הן בתוכנו והן באופן כתיבתו.

נשמע מעניין. תודה.

מרתק ממש ותמיד אקטואלי.

נסיך פלסטיני? גיבור נערץ?
הבחור היה ראש כנופיית מרצחים שנהרג תוך כדאי הקרבות על כפר הקסטל שחלש על הדרך לירושלים ובה היו נצורים אלפי יהודים רעבים. קרובו הידוע לשמצה, חאג' אמין אל חוסייני היה טיפוס אנטישמי ששיתף פעולה עם הנאצים ותרם להקמת גדודים פרו נאצים באירופה וסייע לצנחנים גרמנים שצנחו בארץ ישראל.
אין דבר כזה סיפור פלסטיני ולא היה. הם תוצאה של חילופי אוכלוסיות, חסרי זהות, שבנו לעצמם היסטוריה מסיפורי אלף לילה ולילה.

בקצרה, צדיק ואוהב אדם הוא לא היה. לו חי היום היה חמאסניק.
ממש 'גיבור'.