ביקורת ספרותית על הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל מאת דן מרגלית
ספר טוב

---

הבור-כמטפורה לחברה המצויה במשבר עמוק

לפני זמן מה ניהלנו שיחה בין חברים, בה נשאלה שאלה האם קיימת מנהיגות זולת זאת של ביבי שלגביה עשויה להיות הסכמה על ידי העם? אני השבתי מייד, אני מקווה שאשכנזי יכול להיות המנהיג הבא? האמנם, ענה לי חברי לשייח, אם אתה חושב כך לבטח את הספר הבור לא קראת, אם הייתה קורא דעתך הייתה אחרת.

ביום שישי האחרון בפגישתנו השבועית הקבועה הוא הביא לי את הספר הבור, של דן מרגלית ורונן ברגמן, עטוף בשקית ניילון, קח תקרא.

הבור מגדיר את עצמו, כחשיפת המשבר המנהיגותי והערכי הגדול ביותר שהיה אי פעם בצה"ל ובמערכת הביטחון, אותם נהגנו עד כה לכנות, שמורת הטבע של החברה הישראלית, בה מפקדים ערכיים העשויים להנהיג גם את החברה הישראלית כתיקון. אוטופיה שאין לה אחיזה במציאות כפי שהספר מתאר, ומכאן בעצם חשיבותו הגדולה, בכך שהוא אמור להציב בפנינינו מראה גדולה למה שאנחנו, לגודל השבר הערכי הקיים בתוכנו, הכולל את מערכת הביטחון.

גיבורי הספר הראשיים הם שניים: קצין שהיה אמור להיות אלמוני, בועז הרפז, והשני הצטייר תמיד כגולנ'ציק עממי, האומר באופן ישיר את אשר על ליבו ורחוק מתככים ומפוליטיקה. לתדמית הזאת של אשכנזי תרמה לא מעט התוכנית ארץ נהדרת שהציגה אותו כמ"פ מסייעת גולני, "השואג היי המרגמות." אבל במציאות אשכנזי פיקח ושנון, כמו העובדה שהוא שולט היטב באנגלית.

למען גילוי נאות, את אשכנזי אני מכיר ממעגלים משפחתיים רחבים, ומעצם היותנו תושבי אותה עיר, היכרות שאחת מביטוייה היא, חברה שלנו המתגוררת בבית הדירות של אשכנזי ויש לה רק מילים טובות לומר עליו. או התקופה שבני נפצע בצבא ואשכנזי היגע לבקרו בבית החולים בכדי ללחוץ את ידו ולאחל לו בריאות, אני חושב שהיה משהו אמיתי ונוגע ללב בדרך שבה הוא ביטא את דאגתו.

הבור מתמקד באשכנזי, בקרבות שנהל עם ברק, שבמסגרתם הוא שתל את הרפז כחפרפרת במשרד הביטחון, ולפתע מבינים שלא מדובר רק במסמך הרפז, אלא בהתנהלות נואלת, על הגבול של פוטש נגד משרד הביטחון. והחמור מכל אשכנזי טיפח את הרפז ככלי פוליטי במאבק בין שתי הלשכות, זאת של אשכנזי והשנייה של ברק. כשהולכים לשון עם כלבים, אומר לשון הפתגם, אל תתפלא שאתה קם בבוקר עם פשפשים. או הרפז כפשפש שטיפס למעלה והפך המביא והמוציא.

בספר הזה מטריד השימוש שעושים בספינים שקריים, כמו העובדה שעל שלושת החטופים מהר דב, חיילים קרביים, הפיצו שמועה שהגיעו לשער הגדר לא כמענה להתרעה, אלא כמפגש לרכישת סמים. מי יצר את הספין הזה ומי השתמש בו, לספר אמירות אמיצות ומדירות שינה.

הספר הזה בחלקו הגדול מעניין, בחלקים רבים ממנו הוא משעמם ומיותר, כמו פירוט היתר של הקומבינות המנהלתיות בהם הרפז לקח חלק. המחברים סימנו מטרה, מאתיים תשעים עמודים, לא מוצדקים, הוא היה צריך לעבור עריכה קפדנית יותר ולהתמקד במסמך הרפז.

הספר הזה אקטואלי בצורה מפתיעה, גיבורי המערכה הראשונה, עברו למערכה השנייה, לזירה הפוליטית, בה אנחנו מוצאים את אשכנזי כשר החוץ, ואת יריבו משכבר הימים גלאנט בחינוך, יריבים ברמה האישית והפוליטית. וכמה מפתיע מוצאים בה גם את ברירית המחדל שלנו גנץ, הוא כעת ראש ממשלה חלופי (מה זה?), מי שהיה שחקן משנה בעלילה הקודמת, המשיך גם בעלילה הזאת להיות שחקן משנה, שכלל לא מבין את העלילה ולא מצליח להתחבר לסט, והערכים שבשמם בכלל יצאתם אל הבוחר, מה איתם? לא היו כאלה בעלילה הראשונה, אז למה לנו לצפות להתממשותם כעת.

ספר מטריד ומדיר שינה, בתקופה בה המדינה איבדה את דרכה ואת האימון במנהיגיה כמייצגי טובת הכלל. נורמות פסולות והתנהלות קלוקלת במערכת הביטחוניות, מצאו את דרכם למערכת השלטונית.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל