ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 ביוני, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
מה רואה עד ראייה ומה הוא מסיק ממה שהוא רואה? זו לא רק שאלה למשפטנים, נראה לי. אנחנו מבססים פעמים רבות את מסקנותינו על עדותו של מי שראה "במו עיניו" ונשאלת השאלה – האם יש בכלל אפשרות לראות "במו עינינו" ואף להבין נכון מה שאנחנו רואים?
חציו הראשון של הסיפור בן 202 עמודים מתאר בגוף ראשון את ילדותו ונעוריו של המספר. הוא בן יחיד להוריו, מעמד בינוני גרמני, אב "מהנדס בכיר" המפרנס היטב את משפחתו הקטנה. אם יפה, ילדותית, חולנית ושבירה, קתולית אדוקה ושונאת-יהודים, שהבן מנהל איתה מערכת יחסים דומה לחיזור בין נאהבים. כבר קראתי על מערכות דומות בין בנים לאמם באותה תקופה (נניח "בלהט סוד" של צווייג) שנראה כהתנהגות שהיתה מקובלת כמסירות רצוייה של בן לאמו.
חציו השני של הספר שונה באופן מהותי מהחצי הראשון. הגיבור התגבר על תלאות רבות כלכליות ואחרות והצליח ללמוד רפואה בתנאי-חיים קשים כלכלית וקשיי פרנסה. הוא מצא לו מנטור שהעסיק אותו והתמחה בכירורגיה ובפסיכיאטריה (סוג של...) והתגייס למלחמת העולם הראשונה כרופא בבית חולים שדה. לקראת סוף המלחמה מצא את עצמו בבית חולים פסיכיאטרי ופגש שם את א"ה – טר"ש ממוצא אוסטרי, שסבל מעיוורון היסטרי, בעל אובססייה לניצחון גרמניה וניצחון הגרמניוּת, שנאה אובססיבית ליהודים, ויכולת להעביר את שניים-שלושה המסרים שלו בצורה פשוטה, תוך חזרה עליהם ללא הפסק עד שנקלטו באוזני שומעיהם. הטר"ש ממוצע הקומה אסף לו חסידים רבים מבין המאושפזים וקנה לו נפשות שהעריצו אותו – ללא ספק סימן לבאות.
וייס היה רופא וסופר יהודי פורה למדי שנמלט מגרמניה לצרפת ב-1933 עם עליית הנאצים לשלטון. את הסיפור הזה הוא שלח בחיפזון ב-1938 לתחרות סיפורים שארגנו אמריקאים בתקווה שאם יזכה יוכל להשיג ויזה לארה"ב. הוא לא זכה וכתב היד נעלם ונמצא שנים אחר כך בין כתבי היד שנשלחו לתחרות. הוא יצא לאור ללא עריכה או שינויים ב-1963, עשרים ושלוש שנים אחרי מות הסופר. יש בסיפור אלמנטים אוטוביוגרפיים וגם הסיפור הדרמטי על העיוורון ההיסטרי של היטלר מבוסס על עובדות ועל רופא שאכן נתקל בו (וכנראה שילם על כך בחייו שנים אחרי זה...)
מבחינה ספרותית הרומן לא טוב במיוחד בין השאר כי לא עבר עריכה או טיפול כלשהו. אין קשר סיפורי בין חלקו הראשון לחלקו השני, למרות שמדובר באותו מספר. הסיגנון לא מתוחכם, הדמויות דיכוטומיות, שחור/לבן, ובחירותיהן – במיוחד בחירותיו של המספר – משונות ביותר. תיאורים פיזיים של של דמויות מסויימות משתנים תוך כדי הסיפור. הסיפור נקטע בהרצאות ארכניות על אתיקה, מוסר, סוציאליזם ולאומיות.
וייס היה חברו של שטפן צווייג והשפעתו של האחרון עליו ניכרת. הסיפור נע בין סנטימנטליות לגישה מוסרנית, הגיבור "עושה את הדבר הנכון" דבק באידיאלים ובהתנהגות לא הגיונית ומשלם עליהם מחיר גבוה. וייס עצמו התאבד ב-1940 בפאריס, עם פלישת הנאצים לשם. מה שהרשים אותי במיוחד בספר היה יכולתו הנבואית יוצאת הדופן של הסופר, שהוסיפה לו את הכוכב הרביעי.
48 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
rea הפתעת אותי.
אני מתקשה להבין קריאה מוכוונת באמצעות ההוצאה לאור. הוצאה אינה כותבת את הספר - היא רק מוציאה אותו לאור. לכן היא אמנם מתווכת אבל אינה הכי חשובה, בעיני, בקריאה של ספר. |
|
|
rea
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
קשה לי לקרוא את הספרים של הוצאת כרמל
ספרים מעניינים מאוד אבל קשים לקריאה על הספר הזה אני מוותר
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חני.
הוא מרשים מבחינות מסויימות. לדעתי מבחינה ספרותית הוא אינו מרשים במיוחד. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אם הוא כזה מרשים
שווה להוסיף לרשימה.
תודה יעל |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
בת-יה, ממש סיקרנת אותי עכשיו.
קראתי (שוב) את הביקורת שלך ועוד ביקורות שהיו על הספר ולא ראיתי שום דבר שהזכיר לי את הספר הזה. מצד שני אני מעריכה את האינטואיציה שלך ואם את אומרת שזה הזכיר לך - יש בוודאי משהו בזה. אני ממש אשמח אם תקראי את הספר ותחווי את דעתך עליו וגם על ספרו של יאלום שאני לא מתכוונת לקרוא... |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
yaelhar, מתכוונת לרעיונות שבתוך הספר.
מסגרת הספר ברור ששונה, והתקציר לא משקף את הרעיונות. והאמת היא שעד שאקרא את 'עד ראייה', לא אוכל להוכיח. אם כן ואם לא. אבל עצם העובדה שביקורת של ספר אחד מייד מזכירה לי ספר אחר תמיד גורמת לי לחשוד. דרך אגב, קראתי עכשיו שוב את הביקורת שכתבתי על 'בעיית שפינוזה' ובהתייחס לפסקה האחרונה שכתבתי, אני די משוכנת ש'יש פה משהו לא הכי...' |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
היות ולא קראתי את "בעיית שפינוזה" הלכתי לקרוא את התקציר. מוכרחה לומר שאין שום קשר בין הספרים. תוכלי לנקות את יאלום ממעשה שלדעתי הוא ממש מאוס. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
הספר הזה הזכיר לי את "בעיית שפינוזה" שכתב ארווין יאלום.
והיות ווייס היה קודם, התעורר אצלי חשד מסויים של גניבת רעיונות. וזה קצת מרגיז. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
זו היתה חבורה שלמה של סופרים/נספחים שעזבו את גרמניה בשנות השלושים. לא כולם היו רלוונטיים - אני מניחה שגם צווייג באותו זמן לא נחשב הארי שבחבורה. לספר יש "אחרית דבר" ארוכה שכתב(ה?) מורג סגל, הסוקר היסטורית את מה שהיה שם אולי. על אחרית הדבר הזו הסתמכתי כשציינתי פרטים מסויימים. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סקירה טובה.
עובדת היותו קרוב לצוויג מעניינת מאוד. לא זכור לי שצוויג מזכיר אותו ב"העולם של אתמול", אבל מצד שני יש שם כל כך הרבה שמות שבאמת קשה לזכור. בכל אופן זה סוג של פריט לאספנים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
מבחינה ספרותית גרידה - אתה צודק. אבל יש דברים נוספים המשפיעים על הדירוג. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אַבְרָשׁ אֲמִירִי.
נראה לי שסופרים מתאבדים (באופן יחסי) יותר אפילו מרופאי שיניים (-: אותה תקופה כנראה גרמה ליותר אובדנות מכרגיל ואולי זה רק נראה ככה. לגבי יכולתו הנבואית - הוא כתב את הסיפור ב 1938 לפני שפרצה המלחמה ולפני שהעולם הפך שבוי - מרצון או מאונס - בידי הטר"ש העיוור. הוא דייק בהרבה פרטים. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, סנטו.
הבנתי שזה הספר הראשון שלו המתורגם לעברית. הוא היה שייך למילייה של סופרים כותבי-גרמנית באותה תקופה. את צווייג אנחנו מכירים היטב. אחרים לא הצליחו פה (ובכלל) |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה על הסקירה.
לפי הסקירה, נראה שהיה צריך להשאר עם 3 כוכבים. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מסקרנת.
הלב נשבר למקרא על נסיבות מותו של הסופר ועל הניסיון להצלת נפשו שלו, שעלה בתוהו. בעיקר מעניינת אותה יכולת נבואית של הסופר שהזכרת. הייתי שמח לדעת עוד כיצד באה לידי ביטוי בספר, אם כי חוששני שכך יתגלה נתח שמן מדי מהעלילה. תודה. |
|
|
משה
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
נשמע ספר כלבבי, לא הכרתי את הסופר, תודה לביקורת.
|
48 הקוראים שאהבו את הביקורת
