ב־1918, לקראת סוף המלחמה, נשלח גיבור הרומן, רופא כירורג ופסיכיאטר, לשרת בבית החולים הצבאי בפאזוולק שבגרמניה, שם הוא מתוודע לטר"ש א"ה שונא היהודים, הסובל מעיוורון שמקורו בהיסטריה. הרופא מרפא אותו מעיוורונו באמצעות היפנוזה, שבמהלכה הוא משכנע את א"ה (הוא אדולף היטלר) שכבעל כוח רצון יוצא דופן יש בכוחו להשיב לעצמו את מאור עיניו ולהשיב לגרמניה המובסת את תהילתה. בשנים שלאחר מכן הוא חוזה באימה כיצד א"ה הולך וצובר כוח, עד עלייתו לשלטון (ב־1933). הרופא מתכנן להשתמש במידע הרפואי שבידו כנשק נגד הפיהרר, אך משלם על כך מחיר כבד.
ארנסט וייס (1940-1882), רופא וסופר יהודי יליד מוראביה, לא זכה לפרסם בחייו את הרומן האחרון שלו, עד ראייה, והוא פורסם לראשונה רק יותר מעשרים שנה לאחר התאבדותו בפריז. הרומן פורסם כיצירה בדיונית, אך עם השנים התברר כי הוא מבוסס על פרטים שווייס נחשף אליהם במפגש עם הנוירופסיכיאטר שככל הנראה טיפל בהיטלר בפאזוולק, ד"ר אדמונד פורסטר. סיפוריהם של וייס ושל ד"ר פורסטר מובאים בקצרה באחרית הדבר לספר.

עד ראייה הוא אוטוביוגרפיה בדיונית המבוססת על סיפור אמיתי ומהווה מסמך היסטורי מכלי ראשון, המתאר בצורה מרתקת את תקופת עליית הנאציזם ומציע הצצה לנבכי נפשו של היטלר בצעירותו.
וייס היה סופר פורה זוכה פרסים, חברו הטוב של פרנץ קפקא, אך מעולם לא זכה להכרה בישראל. זהו ספרו הראשון המתורגם לעברית.