ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 ביוני, 2020
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
נדמה לי שבחיי כולנו יש דברים שמאוד היינו רוצים לשנות, רק שאנחנו כבר לא מסוגלים. אולי פעם עוד יכולנו, אבל ההחלטות (או היעדרן) שעשינו בעבר מתוך עצלות, מתוך קוצר-ראיה, מתוך בורות, דחיינות או אפילו מתוך אופטימיות לגבי העתיד התגלו במהלך הזמן כהחלטות אומללות ושגויות מהיסוד. הלוואי שיכולנו לשנות, אבל הבטון כבר התגבש והתקשה סביבנו, לשוב לאחור אי אפשר, ולא נותר מה לעשות מלבד להשלים עם המחיר, כבד ככל שיהיה.
הכי קשה זה לגלות בתום כל הזמן הזה, שכפי הנראה לא היתה זו גזירת גורל אלא איוולת פשוטה. שזה הכול אנחנו. הרי אפילו אם כוונותינו היו נאצלות, טובות, אפילו אם היו נכונות לשעתן, היה עלינו לדעת שככה זה ייגמר, אבל אטמנו את אוזנינו לקול ההיגיון, ולקולותיהם ונסיונם של אלה שהזהירו אותנו. הלכנו עם הלב, עם הבטן, עם התחושה המפרפרת הזו של יאללה, יהיה בסדר. אין מה לחשוב על זה עוד. זה יסתדר. בטוח יסתדר.
כמו הרבה דברים, גם באירופה זה קרה כך: לאט לאט ובהדרגה, ואז בבת-אחת. ההחלטות שנעשו לאורך השנים ממלחמת העולם השנייה ועד ימינו - בעיקר לגבי מדיניות ההגירה האירופאית אבל לא רק - הביאו את היבשת המפוארת הזו, אחרי אלפיים שנים של התפתחות תרבותית עצומה, לאובדן דרך טוטאלי ולמצב שבו היא אינה יודעת יותר מי היא ומה היא. כל נכסיה - הדתיים, התרבותיים, ההיסטוריים - מתגלים כחלולים וקורסים בזה אחר זה, קוברים תחתם מאות מיליוני בני אדם שלא מעוניינים לוותר על מה שהם, מה שהגדיר אותם ואת אבותיהם, ולהשתנות. לא כך. לא באופן הזה. וכל זאת בשל שילוב אומלל של תסביך אשמה מתגבר, אובדן ערכים, קונספציות הזויות ואופטימיות עיוורת וחסרת כל בסיס.
על פניו, היו לאירופאים אינסוף הזדמנויות לחשב מסלול מחדש, להישיר פנים אל העובדות ולומר, בעיקר, "עד כאן". עם הנסיגה הדמוגרפית לבדה, אולי, הם עוד איכשהו היו מצליחים להסתדר. אבל הייבוא המאסיבי, המשתולל (והחומל) של מיליוני מהגרים שלתרבותם ודתם אין דבר וחצי דבר עם התרבות האירופית המקומית, המקורית, הנאורה, בתקווה הקלושה - וכנגד כל אינדיקציה שהיא, כולל ההצהרות המפורשות של אותם מהגרים עצמם - שאלה יואילו להיטמע בארצותיהם ולהיות שותפי אמת לאותם ערכים נאורים של רב-תרבותיות, הפך כל התנגדות למאוחרת מדי, וחסרת סיכוי.
מפחיד לקרוא את הספר הזה. בניגוד למה שציפיתי, דאגלס מאריי אינו איזה אינטלקטואל ימני דה-לה-שמאטע שמסוגל להביט (כמתנגדיו) רק על צד אחד של המתרס. הוא פורש בפני הקורא אינספור רבדים של אותו נושא, וגורם לו להבין שכמו תמיד, העניין המשמעותי ביותר הוא הסיפור. הסיפור שמספרים הפוליטיקאים, הסיפור שמספרים אזרחי היבשת, הסיפור של המהגרים, וסיפורו של העולם כולו. הסיפור של מי יותר חזק, יותר עמיד מול פגעי הזמן והמוסר, יותר אמיתי. כך או כך, הכניעה התבוסתנית של אירופה בפני אלימות הפרא-האציל של האיסלאם תשנה את פני העולם בדרכים שאפשר רק לדמיין, ותוביל, כך אני מנחש, למלחמת ציוויליזציות שעוד יישפכו בה נהרות של דם.
אי אפשר להתעלם מהדמיון המצמרר בין הסיפור של גלי ההגירה המתנפצים אל חופי אירופה, לבין מה שקורה כאן בארץ. הטרמינולוגיה של שני הצדדים הינה זהה בתכלית. צד אחד חושש לדתו, לתרבותו, לזהותו, ולקיעקוע של המונוליטיות המתקבלת מהיתוך של ערב רב של תרבויות החולקות סולם ערכים והיסטוריה דומה, בעוד הצד השני מצדד בגיוון תרבותי ובקבלת השונה, שהרי "כולנו מהגרים", וטוען שהמדינה דווקא תצא נשכרת ככל שתעשיר את הנוף התרבותי שלה ממקורות נוספים. בעוד שצד אחד טוען בתוקף כי האזרחים האריתראים והסודנים (בעיקר) אינם אלא מסתננים, מהגרי עבודה אופורטוניסטיים (וגברים צעירים ברובם המוחלט) אשר אינם מזדהים עם המדינה אליה הם מהגרים אלא רק משתמשים בה כדי לשפר את איכות חייהם, קורא הצד שכנגד לקבלה של אותם אנשים כפליטים, מבקשי מקלט, וזאת כחלק מתיזה שלמה של הומניזם, חמלה וגלובליזציה א-לה ג'ון לנון, והתנערות מקבילה ממושגים ארכאיים כמו גבולות או לאומיות.
אף על פי שתוכן הספר מתייחס בעיקר לאירופה, הקריאה בו נותנת מין חרך הצצה למה עלול לקרות אילו נמשיך לבחור בפיתרון הקל, המוסרי-לכאורה, שבו בחרה אירופה במהלך עשרים השנים האחרונות חרף כל העובדות וסימני האזהרה, או שנדע לעצור את הרכבת לפני שזו תרד מהפסים ותוביל אותנו אל התהום.
****
51 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנה ו-11 חודשים)
מניח שהספר הגיע לחנויות מהסיבה שדאגלס מאריי הפך מאז השבעה באוקטובר למרואיין מוביל בעיקר ברשתות החדשות בבריטניה.
לא כל כך מבין את מה שכתבת לגבי ״הבנתי את הרעיון, לא אטרח לקרוא״. זה ספר מבריק. |
|
|
מורי
(לפני שנה ו-11 חודשים)
מוזר, הספר הגיע רק עתה לחנות. השנה בה יצא (2017), לא מצויינת בספר,
המלה אסלאם המופיעה במקור, לא מופיעה על הכריכה הישראלית. ההוצאה ימנית למשעי וכוונתה אחת: העולם אבוד, האסלאם כבש כל חלקה טובה. אני מסכים ולא אטרח לקרוא את הספר.
ממליץ על ספרו של טננבום: שלום, פליטים! ועוד: היום ברור שאירופה משלמת מחיר כבד על הכנסת האסלאם לארצותיהם וצריכה להוכיח תמיכה בחמאס למרות שאולי זה לא הכי מתקבל על הדעת. |
|
|
אפרתי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מרתק
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אוריאנה פלאצ'י.
|
|
|
tuvia
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אלון, אחלה ביקורת.
ואם כבר אז אני מבקש להוסיף שני ספרים
1) בת יאור- דימים- יהודים ונוצרים תחת שלטון האיסלאם. 2) אוריאנה פלוצי- הזעם והגאווה. ממליץ לקרוא את הספרים האלה לפני שבכלל פותחים בדיונים בנושא ההגירה. טוביה |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אלון תודה על הכנות. המחשבה האוטופית שעומדת לי על הלשון היא:
שכל ההפרדות הללו יקרעו אותנו לגזרים כי כל גזע
רוצה להיות מיוחד. כל לאום, כל מסורת וכל עם.. אולי המציאות המהדהדת לאחרונה היא בין כאלה שיש להם לכאלה שאין להם. כאלה שהסתדרו וכאלה שאיבדו מדינה או עבודה או בית ומתדפקים על שערים. דרך אגב כל הדיסטופיות שלך כבר שנים מהדהדות לי בראש.(עדיין מחכה לספר). |
|
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ספר ששמתי עליו את העין זה מכבר. תודה!
אגב, לחסידי הקוסמופליטיות, מספידי הלאום והייחוד, ברוח הביטלס, די היה לראות במשבר הקורונה שאנחנו עדיין בעיצמו, את ההתנהגות של מדינות אירופה, ולהווכח כמה הלאומיות טבועה ברוח האנושית, וכמה בסופו של דבר היצר של "עניי עירך קודמים" הוא חזק. כמובן שאנחנו רק באמצע התהליך, ויש מאמרי דעה לכאן ולכאן, כצפוי, אבל הדברים מעוררי מחשבה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה חני. להבנתי, המחשבה האוטופית על "כולנו שבט אחד" מובילה ל"לא למדנו כלום" ומשם ל"נהרות דם",
מאחר שהיא מתיימרת להחליק כל שוני בין בני אדם בתואנה של "גזענות", וכל גבול בין מדינות כביטוי של "לאומנות" ואף למעלה מזה.
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אהבתי! מעורר מחשבות
ככל שאני חושבת על זה
אנו אולי רק שבט אחד פה על הכדור של בני אנוש. מקווה שלא יהיו פה נהרות של דם כי אז לא למדנו כלום. |
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה אלון, הספר ממתין לי.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מאחר ולא היה (עד עתה) מאמר בוויקיפדיה העברי על המחבר, כתבתי והוספתי.
הוא עדיין קצר בהרבה מהמאמר האנגלי, אז מי שמעוניין מוזמן להוסיף חומר.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חחחח, כמו באירופה
|
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יפי הנפש חושבים שגבולות פתוחים יפתרו את כל הבעיות בעולם ומדברים על דברים שאין להם מושג בהם כמו כבשים בין זאבים. סוג אנשים כאלו שתולים שלטים על דלתות בתיהם עם הכיתוב "היו אשר היו, בואו וברוכים הבאים" ובסוף תמיד מקבלים על הראש ולא רק על הראש... מעניין למה הושרשו גבולות ותרבויות, סתם ליופי אני מניח ולקישוט ואם כבר אפלייה מתקנת אז כנראה אנחנו כבר מדברים רק בינארית בינלאומית ולא גם בעברית שלנו וכל העולם נהפך למחול של צבעים. על כן בואו נגיל ונעניק לממשלה הגדולה את כל הזכויות שלנו בשם הנאורות.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חח
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זשל"ב, הסורים באמת רוצים גבולות פתוחים ורק אנחנו ראש קשה.
|
|
|
אור שהם
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מסקרן, פסקת הפתיחה נפלאה.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
כמו באירופה
גבולות חופשיים |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זה באמת היה נחמד!
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
כן, זה היה יכול להיות נחמד לנסוע לטייל גם בסוריה או בלבנון. חבל רק שהממשלה מעדיפה לשמר את הסיכסוך במקום לפעול לשינוי.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
strnbrg59, תודה. מכניס לרשימה.
פאלפ פיקשן, תרשה לי לצטט (אולי את ז׳ורז׳ קלמנסו, אבל נוטים לטעות בזה הרבה) - ״אם אתה לא קומוניסט כשאתה בן 20 - אין לך לב. אם אתה עדיין קומוניסט כשאתה בן 30 - אין לך מוח״. וזה שאין לנקוב בשמו, כן, כוונתך העיקרית הובנה. אתה שייך לצד שבז לגבולות, ללאומיות ולריבונות ואומר, כל אחד רשאי לגור איפה שיבחר, ולעזאזל התוצאות. |
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ספרו החדש ביותר של מאריי,
The Madness of Crowds
הוא גם ספר גדול. אני מקווה שהוא יתורגם בקרוב לעברית. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אני בחרתי בעצמי כמובן.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
פולפ-פיקשן, אתה בעצמך בחרת בנושא ההוא, או שהוא
הונחת עליך מלמעלה, מהמורה?
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
נראה כספר חשוב.
במסגרת הבגרות באנגלית בגיל 18 נושא החיבור שלי היה ההכרח של האנושות להתערבב יחד ולחיות באידיליה רב גזעית ורב תרבותית.
מאז המציאות הכתה בפניי אינספור פעמים, אבל יש אנשים שמעדיפים שלא יטרידו אותם עם עובדות. רק אני חייב לציין שאירופה הפכה נאורה באמת לפני פחות ממאה שנים(והשאלה כמובן מה נחשב לאירופה).במסעה אל הנאורות בניה גם היו אחראים לאסונות מן הגדולים ביותר שידעה האנושות. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אוקיי, אולי הייתי צריך לנסח זאת אחרת אבל העיקר שכוונתי העיקרית הובנה
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו, ממליץ לך לקרוא את הספר, באופן כללי. הדעה שלך לגיטימית, ובכל זאת אני לא בטוח שהדעה הנגדית נגועה בצביעות.
תודה לכל מי שהביע את דעתו. אני באמת ובתמים חושב שמדובר בספר שחשוב לקרוא אותו, ולהבין באמצעותו צדדים נוספים של הנושא הקריטי הזה. אני מוצא שרוב מה שאומרים פוליטיקאים או שמתפרסם בתקשורת הממוסדת הוא שטוח, פופוליסטי וגם נעדר יושרה. מי שמעז להביע דעות אחרות מואשם אוטומטית בגזענות, צביעות(אהמ) ובשנאת אדם. זה בדיוק מה שקרה באירופה לכל פוליטיקאי שההין להביע את דעתו עוד כשזה היה לגיטימי יחסית, במופע מתוזמר של סתימת פיות בשם הנאורות. |
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מצוין, אלון. דברים חשובים.
תודה רבה. |
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ספר חשוב. קראתי אותו מייד עם הופעתו במקור. על פי מוריי, אירופה נופלת קרבן לשלוש מגמות. אחת כבר הזכרת: אבדן בטחון-עצמי תרבותי
(cultural confidence), הבא לידי בטוי הכי בולט באדישות כלפי הדת והמסורות הלאומיות. השנייה: קריסת שיעור הילודה אצל אוכלוסיית הרוב. השלישית: שיעור ילודה גבוה בעולם השלישי ובעיקר באפריקה. כיום יש מליארד אפריקנים, אבל עד סוף המאה הזאת צפוים להיות ארבעה מליארד!
מדינת ישראל, על אף היותה ארץ מפותחת, היא יוצא דופן מדהים. הדת של הרוב (היינו היהדות) איננה קורסת אלא קונה נפשות נטו. שיעור הילודה, לא רק שהוא גבוה פי כמה מאשר באירופה אלא שהוא במגמת עלייה. וההגירה מאפריקה, נעצרה כליל (תודות לגדר אבל בעיקר לנחישות להגן על הגבולות). בעבר, כששאלו אותי, איפה אתה מעדיף, בישראל או באמריקה, התשובה הייתה, "זה מסובך, יש יתרונות לכאן גם לכאן..." עכשיו זה חד משמעי: ישראל היא, יחסית, גן עדן. פה, לא מכריחים אותי להישבע אמונים לשקרים. פה הילדים שלי לא צריכים לוותר על הזדמנויות בגלל האפלייה ה"מתקנת". פה אין כנופיות של בוזזים שמציפים את הרחובות כשהמשטרה נאלצת לצפות בהם אין אונים. פה אני יכול לגור איפה שאני רוצה מבלי לחשוש שאתפש כזר לא רצוי שדמו הפקר. פה המדינה מתופעלת לטובתי (כמה מדהים!) ולא לטובת זרים עוינים גם לא לטובת פושעים בעלי גוון העור הנכון. ואני מציע שתתכוננו להמוני יהודים מערביים, שיגיעו גם הם למסקנה הזאת בקרוב. |
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מסכים, העולם בנוי עם גבולות וכל עם רשאי לשמר את ייחודו הלאומי והדתי.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זשל"ב, אם היה מדובר על האירופאים המיסיונרים שנתנו לך אפשרות להתנצר או למות...
נראה לי שהתשובה היתה חיובית. ראוי מאוד להתנגד להתפשטותם.
יש הבדל גדול בין מי שבוחר להגר למקום כלשהו, להשתלב בו ולקבל את התרבות והחוקים של המקום, לבין מי שמגיע למקום ורוצה לשנות את המקום באלימות או בדרך אחרת ולהשליט בו את החוקים שהוא מביא איתו. נסה להכנס לרובעים מסויימים בפריז, מומלץ עם חולצה "I love Israel" וספר לי איך היה. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מעניין מאוד מה שכתבת.
אין לי בכלל בעיה עם ההוצאה הזו. קראתי דברים מעניינים בהחלט. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
לא השתמשתי בכינויי גנאי, התכוונתי צביעות באופן כללי לא משהו אישי אליכם אלא משהו שמכוון לדיעה הזו
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זו שאלה ששווה לשאול, בלי להזדקק לכינויי גנאי.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מעניין איך הייתם מגיבים אם המוני אירופאים היו מהגרים למדינות מוסלמיות... גם אז הייתם מגדירים את זה כבעיה חמורה?
איזו צביעות בעיניי, כל אדם רשוי להחליט היכן הוא יגור, במיוחד כשהוא מגיע ממדינה מוכת טרור או מדינת עולם שלישי עם תנאי מחייה גרועים |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
עזוב את שיעור הילודה. זה כמעט המובן מאליו. ההתנגשות הזאת עמוקה הרבה יותר מאשר אחוזי פריון.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סקירה יפה לבעיה שתלך ותחמיר.
העתיד של אירופה בהחלט לא נראה טוב, במיוחד אם יהיה הבדל משמעותי בשיעור הילודה המוסלמית לעומת האירופאית המקורית. טוביה טננבאום התייחס למצב הזה בהומור בספרו "שלום, פליטים!". לא בטוח כמה הומור יהיה לאירופאים לאור ההתפתחויות הצפויות בעתיד. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה שונרא. אני מניח שלא קראת את הספר.
האוזניים שלי מאוד רגישות לפוזיציה, אפילו אם היא מגיעה מהצד "שלי". במקרה הזה, אם יש שני קצוות לאותו סיפור, דאגלס מאריי (שהוא רחוק כרחוק מזרח ממערב מלהיות פובליציסט בשקל) לתחושתי נמצא באזור ה-60:40 מאשר, נאמר, כתב איזה מניפסט בגנות ההגירה לאירופה. בניגוד אלי או אלייך, האיש היה פיזית בכל המקומות שהוא כותב עליהם, ראיין מהגרים, עיתונאים, פוליטיקאים - משני הצדדים, ופורש בספרו מידע שחורג בהרבה מהנתונים הדמוגרפיים היבשים והטחונים שהיית מצפה לשמוע. רוחב היריעה של הספר הוא עצום, ומקיף בין השאר דעות מנוגדות לשלו, גם אם המסקנות שלו נוטות לכיוון אחר. הספר חשוב מאין כמוהו, ואני ממליץ לכולם - במיוחד למי שחושב הפוך ממנו - לקרוא אותו בעיון, ולנסות להתווכח איתו. אני סקרן איך אפשר לסתור מסמך כה מפורט, עמוק ואינטיליגנטי, שכולל, מה לעשות, בעיקר עובדות.
הספר הזה אולי יצא בהוצאת "סלע מאיר" (שקראתי ארבעה חמישה ספרים מתוצרתה, ורובם היו פשוט מעולים), אבל לדחוק אותו - ואת שאר הספרים בסגנון למקום של "ודומיהם" חוטא לאמת ולצדק. אגב, גם בין ה"ריקלינים" וה"סגלים" יש אנשים שמאוד רצוי להקשיב להם (קלמן ליבסקינד, למשל), אלא אם כן, כמובן, את באה מפוזיציה :-) |
|
|
שונרא החתול
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
פוזיציה היא פחות או יותר מילת השעה.
אז אני רק רוצה לציין שהוצאת סלע מאיר היא הערוץ 20, הישראל היום וכל הריקלינים, הסגלים ודומיהם של הוצאות הספרים. זה לא שאין אמת בביקורת אבל כדאי לזכור שהספר נכתב מפוזיציה מאוד מובהקת. וזה לא שאין לי ספרים של הוצאה זו (מפעם, לפני השינוי) אבל אני רק אומרת. קראתי פעם שאוכלוסיית אירופה תמנה בקרוב 25% מוסלמים. אני לא כל כך זוכרת כמה זמן זה 'הבקרוב' הזה אבל נראה שהוא מתקרב בצעדים נחושים. וכמו שישראלים משתוקקים לדרכון פורטוגלי כתעודת ביטוח מעתיד (ולמען האמת גם מהווה) מאיים משהו, מעניין לאיזה דרכון ישתוקקו האירופאים כדי להימלט ממדינותיהם כאשר יהיו זרות להם. ואני שוב אחזור על אבחנתי שאתה פובליציסט ליגה ליגה. יותר אינטלגינטי ורהוט עשרות מונים מכל אותם פובליציסטים בשקל שכותבים בעיתון חינמי (מפוזיציה) ולא רק הם, ולך אני גם מאמינה. ביקורת חשובה ומעולה לעילא ולעילא. תודה לך שכתבת. |
|
|
שמוליק כ.
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
גם אני. תודה רבה.
|
|
|
Command
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
נהניתי, תודה
|
51 הקוראים שאהבו את הביקורת
