ביקורות ספרים על הספר המוות המוזר של אירופה - הגירה, זהות,אסלאם

(אוף שתבינו לאן אני מדורדרת. מאז תחילת השנה, בארבעת החודשים האחרונים אני לא חושבת שקראתי יותר מעשרה ספרים ועד שכבר קראתי משהו זה ספר עיון ולא קריאה. חיי השביעית...) הספר מתאר את ההשפעות החריפות של מדיניות ההגירה של אירופה בעשורים האחרונים על פניה העתידיות של אירופה. כמו שניתן להבין כבר מהשם - דעתו של מאריי לא אופטימית במיוחד לגבי העתיד של אירופה. הוא מתאר איך הרצון לליברליות, הרצון לגלובליזציה, חוסר הבנה במזרח התיכון, ועצימת עיניים מתוך פחד לחזור על שגיאות העבר גרמו לאירופה (ובראשה גרמניה) לשנות את פניה. הוא מתאר את אירופה של לפני ההגירה כגן עדן עלי ... המשך לקרוא

רייסטלין

בימים טרופים אלה, חשתי צורך לעשות משהו מעט מוזר וקצת חסר הגיון, ולהודות לאדם שאין לו מושג מי אני, אך הוא עומד כבר שנים בחזית ההסברה הישראלית והיהודית ברחבי העולם, ללא מטרות רווח יש לציין, באמצעות רכישת לפחות ספר אחד פרי עטו; האיש הוא דאגלס מאריי, אותו סופר-עיתונאי-תיאורטיקן בריטי, בן למשפחה נוצרית סקוטית-אנגלית, אינטלקטואל חד עין וחד לשון, הכי לא הטייפ-קאסט שהיית מצפה למצוא על משבצת "המסבירן הלאומי". לצפות בו עושה שקשוקה מכל טוען שמנגד, בכל מדינה, בכל שפה, כבר שנים, באמצעות העלאת טיעונים מנוסחים היטב ומעוררי מחשבה, ברוגע כמעט נונשלנטי, בחצי חיוך מוסווה... המשך לקרוא

הלל הזקן

כמו רבים, די התאהבתי במאריי לאור ההגנה הבלתי נלאית שלו על ישראל מאז שואת העוטף. מאריי הוא מהקולות הבולטים במחשבה השמרנית האירופאית, והספר הזה הוא אחד החשובים שנכתבו מהצד השמרני בדיון על ההגירה המואצת לאירופה. מאריי תוקף את הנושא הזה מהמון זוויות. החל מנתונים, המשך בחוויות אישיות של המסתננים לאירופה, דרך דיון תרבותי ופילוסופי, תועלתני וכו' וכו'. הוא לא משאיר אבן בלתי הפוכה. אבל הוא כן חוזר על עצמו לא מעט. עריכה יותר הדוקה הייתה מצמצמת את הספר הזה בלפחות כמה עשרות עמודים, ומכניסה יותר סדר פנימי. כמו כן, אני חייב להגיד שבתור לא אירופאי - כן כן, אני יו... המשך לקרוא

roeilamar

**** נדמה לי שבחיי כולנו יש דברים שמאוד היינו רוצים לשנות, רק שאנחנו כבר לא מסוגלים. אולי פעם עוד יכולנו, אבל ההחלטות (או היעדרן) שעשינו בעבר מתוך עצלות, מתוך קוצר-ראיה, מתוך בורות, דחיינות או אפילו מתוך אופטימיות לגבי העתיד התגלו במהלך הזמן כהחלטות אומללות ושגויות מהיסוד. הלוואי שיכולנו לשנות, אבל הבטון כבר התגבש והתקשה סביבנו, לשוב לאחור אי אפשר, ולא נותר מה לעשות מלבד להשלים עם המחיר, כבד ככל שיהיה. הכי קשה זה לגלות בתום כל הזמן הזה, שכפי הנראה לא היתה זו גזירת גורל אלא איוולת פשוטה. שזה הכול אנחנו. הרי אפילו אם כוונותינו היו נאצלות, טובות, אפיל... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט