ביקורת ספרותית על מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד מאת סוזן ג'יין גילמן

---

מאז ומעולם קראתי הרבה ספרים ועם השנים זה רק הולך "ומחריף". כך שלא פעם יצא לי להזדהות עם דמות ספרותית כזאת או אחרת. מצד שני, מזה כמה שנים שאימצתי לעצמי כדרך חיים את המשפט: "נכות – היתרון שבחיסרון".
בספר "מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד" מאת סוזן ג'יין גילמן שני הדברים שציינתי לעיל משתלבים:
1) פתחתי את הספר וקיבלתי דמות נוספת להזדהות איתה והפעם ההזדהות הייתה מאוד גדולה (לא שחלילה הייתה לי ילדוּת קשה או משפחה שמתנכרת) אלא רק מהפן הזה של האתגרים שקיימים בהתמודדות עם נכות מילדות, ובפרט הלעג ואחר כך החשש, קודם כל מצד ילדים לא נכים שלמדו איתי בבית הספר (לא כולם אבל רבים – לא מצד הכיתה שלי אלא ילדים מכיתות אחרות שלא הכירו אותי מקרוב, את הכיתה שלי הכינו בצורה טובה ומוצלחת) וכלה במבוגרים המחזיקים בדעות קדומות יותר מהנורמה שלצערי לעתים אני פוגשת בהם עד היום.
2) הספר מתאר בצורה רחבה ויפה מאוד צעד אחר צעד תרתי משמע את הדרך שעשתה הגיבורה. ראשית על מנת להצליח להשתקם מבחינה פיזית עד כמה שיותר כשבסוף התהליך היא הלכה בעזרת קביים באופן עצמאי. בדומה לתהליך שעברתי אני בעזרת סבי שבראשיתו פשוטו כמשמעו זחלתי, לאחר מכן הלכתי בעזרת הליכון ולבסוף הצלחתי לעמוד ולצעוד בעזרת קביים (עד היום הזה). שנית, הספר גם מתאר שיקום מבחינה נוספת: שיקום זה בא לידי ביטוי בדרך הארוכה והקשה שעשתה הגיבורה, כשבסופו אכן היא הצליחה להגשים את המשפט "נכות – היתרון שבחיסרון" הלכה למעשה.
לא ארחיב יותר על מנת לא לגלות את התוכן למי שכן ירצה לקרוא, אך כפי שהבנתם הספר מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד