ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 במאי, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
משולש רומנטי-אירוטי שקודקודיו הם גבר, אשה ורובוט עוד לא קראתי. רוב סיפורי הרובוטים שקראתי היו למעשה סיפורים אנושיים, אבל רובוט "מאוהב" באשה לא היה ביניהם. גם כשהרובוטים לא צייתו לחוקי הרובוטיקה של אסימוב (נגיד "מלחמת הרובוטים" של וילסון או "טיק טוק" של סלדק) היה ברור שהם נוצרו לשירות בני האדם, ולא ההיפך, עם כל הכבוד למכונה. ניסיון לבחון את מותר המכונה על האדם קראתי כאן לראשונה.
צ'ארלי פרנד הוא כלומניק חביב. הוא מנסה להגשים לעצמו חלומות ומוצא את עצמו בחירה אחרי בחירה דורך באותו מקום ומצליח רק לחזק את דעתו הלא-מחמיאה על עצמו כלא יוצלח. הוא מתפרנס ממסחר פיננסי ברשת, התובע ממנו מספר שעות עבודה בכל בוקר ומשאיר לו בממוצע משכורת לא גבוהה להתקיים ממנה. בכסף שירש מאמו, החליט לקנות רובוט דמוי אדם (אבל טוב יותר מאדם: יותר יפה, יותר חכם, יותר חזק, יותר עומד-על-דעתו, יותר פילוסופי, יותר "גבר"...) אה, והוא מאוהב בשכנתו, צעירה ממנו בעשור ובלתי מפוענחת.
הימים הם ימי מלחמת פוקלנד – תחילת שנות השמונים – אבל מקיואן משנה את ההיסטוריה. בריטניה ספגה תבוסה במלחמה ההיא, תאצ'ר איבדה את ביטחונה, המורל הלאומי בקרשים, וגם טיורינג חי מאד, ופיו מפיק - בתיווך מקיואן - מרגליות. הספר עוסק גם באהבה, בנקמה, בילדים שמתעללים בהם, באיכות הסביבה ובפוליטיקה בריטית שעם כל הכבוד – היא משעממת אם משווים לפוליטיקה שלנו.
ומסתבר שזה ספרו ה-15 של מקיואן. קראתי כמה מספריו (לא את כל ה-15...) ולמדתי להתרשם מיכולתו האינטלקטואלית המרשימה, מרתימת הסיפורים המבריקה שלו לרעיון העומד בבסיס אותו ספר, מרוחב יריעתו וגובה ידיעותיו. ובכן – בספר הזה הוא הקדיח את התבשיל.
לא ברור לאיזה צורך הוא ברא את ההיסטוריה החלופית בסיפור, שאינה תורמת לו דבר. האמינות בסיפור הזה כה רעועה, (נניח מי היה מוכן לשלם הון עתק בשביל צעצוע שלמעשה לא יועיל לו בדבר, יסכן אותו ויתחרה בו) הסיפור מקרטע למרות החומרים המרתקים מהם הוא בנוי. במקום לספר אותו מקיואן פונה להרצאות ארכניות ומשמימות הדומות יותר מכל למאמרים ארוכים, משעממים, של מומחים איזוטריים ולא מעניינים. פה ושם צץ לו מקיואן המוכר: פה תיאור מרתק של סצינה, שם דמויות רב-מימדיות, וכאן שאלות שהתשובה עליהן מורכבת. אבל נראה כאילו המסע אותו החל מעייף אותו והוא כותב ללא תשומת-לב או ריכוז.
התאכזבתי. ברור שהתאכזבתי. הסיפור מבטיח, חומריו מעניינים אותי בדרך כלל, הסופר מצליח לרוב להעביר את הנקודות שלו בצלילות קריסטלית, באינטליגנצייה שקונה אותי ובשנינות נפלאה.
אז כמו לכל אחד – גם למקיואן שמורה הזכות לפשל ואת זה הוא עשה, לדעתי, בגדול בסיפור הזה. והדירוג? כל סופר אחר שהיה מוציא את הספר הזה מתחת ידיו היה מקבל כוכב נוסף. הענשתי את הספר הזה על האכזבה שלי, עד כמה שזה לא הוגן.
43 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות - עוז ניסח את דבריו באופן מרהיב.
והסכמתי עם חלק לא קטן ממה שאמר. ועדיין אני חושבת שלסופר המציג השקפת-עולם פוליטית אין עדיפות על הירקן שלי. כנ"ל כל סלבריטאי אחר. בניגוד לנושאים הניתנים לכימות - נגיד רפואה או פיזיקה, שם יש מומחים שמה שיגידו מבוסס על ידע, בנושאים של השקפת עולם כל אחד צריך להחליט בעצמו ואין שיפוט שאינו נכון - גם אם אינו מקובל עלי. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יעל, את לגמרי צודקת. עמוס עוז נדבק לשמאל למרות שבא עמוק מהימין. חוץ מעוז
ודעותיו הרהוטות, אין סופרים רבים שראוי להקשיב להם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חן חן, zooey glass .
לגבי "קליפת אגוז" מסכימה איתך. זה פרוייקט שאפתני, לתמצת את הַמְלֶט בקליפת אגוז, והתוצאה לא מלהיבה. הסיפור כאן גם הוא לא מלהיב בלשון המעטה. לא נראה לי שאקרא את המקק אם יתורגם, יש גבול. לגבי סנוביזם ספרותי: אני מקפידה לא להתעדכן לגבי דעותיהם של סופרים - במיוחד אלה שאני אוהבת - בענייני דיומא. למה לי? רק ספרו של הסופר מעניין אותי. לא דעותיו הפוליטיות ולא אישיותו העלובה. גם לא דעתו על הספר שלו. הוא כתב - מבחינתי הוא עשה את שלו. שלום ותודה, נתראה בשמחות. |
|
|
zooey glass
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
גם הספר הקודם שלו שתורגם לעברית, "קליפת אגוז", גם זה, וגם ההבא בתור (נובלה שבטח תתורגם בשם "המקק" בה פוליטקאי מתעורר ומגלה שהפך לג'וק בשנתו) נשמעו לי כמו רעיונות הרפתקניים מדי שעלולים לא להצדיק את הבחירה להרחיב אותם לכדי יצירה ספרותית. בנוסף כשהספר "מכונות כמוני" יצא מקיואן דיבר בראיון באופן די מתנשא על ספרות המד"ב והבהיר שספרו לא משתייך אליה חלילה - ראיון שדי עיצבן אותי אבל גם הגחיך קצת את הסנוביזם שלו. אני לא אוהב את השלב הזה של הכתיבה שלו ועד שלא אקרא את הספרים הללו ואצטייד בטיעונים טובים נגדה אני שמח לקרוא קטילות כאלה שמחזקות את הדעות החא מבוססות שלי בעניין ספרים שלא קראתי. כתבת יפה :)
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות - אני לא טיפוס עצבני במיוחד, כך ש"מטלטל מרוב עצבים" לא חוויתי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, אמון.
פיליפ ק. דיק אינו חביב עלי. אבל נושאים המועלים בסיפורי מדע בדיוני - כולל אנדרואידים - חביבים עלי בדרך כלל, תודה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, כרמליטה.
אין בכלל ספק שהוא שנוי במחלוקת. גם אין ספק שיש לו אוהדים. |
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת טובה עם תווית "שמור מרחק!", אני אישית עדיין לא קראתי. ממליץ לך לקרוא את "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" במקום ספר זה.
|
|
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה יעל.
הדעות על הספר מאד חלוקות. הנטייה לי כרגע היא לוותר עליו. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
הוא מטלטל מרוב עצבים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
אני לא חושבת כמוך. להתרשמותי ספריו מגוונים מאד ובחירת הטכניקה הולמת את הרעיון שהוא מנסה להעביר. אהבתי מאד את "דברי מתיקה" וגם את "התמים" המוקדם יותר. לדעתי ברוב ספריו הוא מצליח לטלטל את הקורא ולשנות את זווית הראייה וגודל הצמצם. בספר הזה אין גימיק ספרותי (פרט למציאות החלופית המיותרת) והוא אינו מרוכז, בניגוד לספריו הטובים. |
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, יעל.
ביקורת טובה מאד לספר שעדיין לא קראתי. גם אני חושב שביותר מדי ספרים מקיואן נשען על איזה גימיק או טריק ספרותי. מה שהיה נפלא ועמוק ב"כפרה" חזר על עצמו הרבה פחות טוב ב"דברי מתיקה" לדוגמה (כתיבה בגוף ראשון ע"י מישהו אחר). חבל. יש לו כל כך הרבה כישרון גם בלי זה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, Tamas.
אני חושבת שסיפורי רובוטים הם מרתקים. בניגוד, נניח, לסיפורים אנתרופולוגיים (בהם המספר מתאר תרבות שונה דרך עיניו הזרות) או סיפורים על בעלי חיים (בהם המספר מאניש אותם) הרובוטים הם תוצר טהור של אנשים שיצקו בהם את דמיונם ומאווייהם. אבל במקרה הזה אין סיפורי רובוטים, למרות הרובוט. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, חני.
באמת חבל. אבל בניגוד לסופר המקדיש חודשים רבים לכתיבת ספרו, אנחנו הקוראים מקדישים לו מספר שעות. לא טוב - עוברים הלאה... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, michalro.
|
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אמרת סיפורי רובוטים וכבר איבדתי עניין. אבל הזכרת לי משהו מוזר שראיתי לא מזמן בערוץ 8 שרק ממחיש שהמציאות עולה על כל דמיון. סיפור על גברים בבריטניה אשר רוכשים לעצמם בובות בהזמנה בגודל אנושי ומנהלים עמם חיי זוגיות - יוצאים לפאבים, מטיילים, מכירים להם את החברים שלהם, יוצאים עמן לשופינג ורוכשים עבורן בגדים.... לראות ולא להאמין! הזיה!
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
כל כך חבל:)
|
|
|
michalro
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אכן נשמע מאכזב. תודה לך יעל
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
נכון, וזה בדיוק מדגים את הנקודה: אשה יכולה להתאהב אפילו ברובוט. רובוט, מהצד השני לא יכול. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
נשמע מעניין
אגב רובוטים ואהבה-לאסימוב יש סיפור הפוך-אשה המתאהבת ברובוט.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
אני מאד אוהבת מדע בדיוני אבל לא אוהבת סרטים על זה. הדמיון שלי לוקח אותי בדרך כלל לכיוון אחר מהדמיון של הבמאי... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
הלכתי לספור: קראתי 12 (כולל הספר הזה) ואהבתי יותר משלושה. גם כאשר לא כל כך אהבתי הרגשתי שהרווחתי משהו מקריאת ספריו: ידע, תובנות. אין כל כך הרבה סופרים אינטליגנטים כמוהו. וכמו שאמרתי - גם לו מגיע לפשל מפעם לפעם. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, אדמה.
|
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מזל שבכל ענייני הרובוטים עברתי לטלוויזיה -:)
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
קראתי עשרה ממקיואן, שלושה אהבתי. יחס עלוב. אני חושב שמקיואן בעל הילה
לא ממש מוצדקת. אני כבר לא טורח לקרוא שום ספר חדש שלו.
|
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה yaelhar על הערת אזהרה
|
43 הקוראים שאהבו את הביקורת
