ביקורת ספרותית על הפרשה - ג'ק ריצ'ר #16 מאת לי צ'יילד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 באפריל, 2020
ע"י yaelhar


#
גופה של אשה צעירה נמצאת בעיירה במיסיסיפי, סמוך לבסיס צבאי צמוד לעיירה. ריצ'ר, שהוא קצין במשטרה הצבאית נשלח למקום במסווה של נווד(!) כדי לנטר את הלך הרוחות בצד האזרחי של החזית הזו. די מהר מתברר שהאשה הצעירה לא היתה הראשונה שנרצחה במקום ומהר מאד נוספות עוד גופות, עוד דם וכמובן עוד קונספירציות.
נראה כאילו עיירות בארצות הברית חוזרות למודל ה"עיר-מדינה" מהעת העתיקה. הן מתַחְזקות מנגנון פוליטי-לוקאלי, חשדנות כלפי זרים מובנית בהן ואכיפת חוקים מקבלת דגש ותקציבים. לפעמים, כמו בסיפור הזה, מתקיימת בצד העיירה עוד "עיר-מדינה" - בסיס צבאי גדול, עם מאפיינים ייחודיים. למרות שהבסיס והעיר שלובים זה בזה הם שומרים על נפרדוּת וחשדנות הדדית, קרובה יותר לאיבה מאשר לחיים בצוותא.

זה הספר ה-16 של עלילות ג'ק ריצ'ר שכתב לי צ'יילד. הוא ביסס את דמותו של הנווד החופשי-מכללים שלו ב-15 ספרים, טרם פנה לכתוב על מה שגרם לו להפוך את אורח חייו – מחייל ממושמע, קצין מצטיין שמה שמניע אותו הוא רצון לפתור ולתקן את מה שמתקלקל, לנווד שאורח חייו אינו דומה לשום דבר שהיכרנו. הוא הומלס בעל אמצעים, חסר רכוש מבחירה, חמוש בתפיסת צדק (ומברשת שיניים מתקפלת), בעקשנות ואינדבידואליזם עם יכולות גופניות יוצאות דופן ונכונות להגן על חלשים.
סדר הכתיבה הזה יכול היה לאפשר לצ'יילד לבנות סיפור אמין לכאורה על הסיבות לבחירת אורח החיים יוצא הדופן של גיבורו. אבל הוא כשל, לדעתי, בתחום הכי מהותי. ריצ'ר שלו לא יכול היה להיות חייל אי פעם. האיש שלכאורה חי מיום היוולדו במחנות צבא, שהשכלתו צבאית, שכל מי שהוא מכיר לובש זית, הוא כל כך מוצלח כנפש חופשייה, כאנטי-מימסדי וכבוחן דברים לפי מידת הצדק, לא הפוליטיקה – שאי אפשר לדמיין אותו כחייל בשום זמן. הוא פשוט היה נפלט מהצבא עוד בטירונות.

הספר מעניין וכתוב היטב כמו רוב ספרי הסידרה. הוא מופרך במידה שלא תפריע לך להינות ממנו וגורם לך להתלהב מהשילוב בין רובין הוד לוילהלם טל, עם גוף חסון ושרירי, כריזמה ומוח אנליטי, המגן על חסרי השרירים מהרעים ומוכן לשלם על זה מחיר אישי. גיבור גדול מהחיים שלפי מידת המשיכה שלו - רבים מתגעגעים למה שהוא מייצג.



37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חן חן, קורא כמעט הכל.
קורא כמעט הכול (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
קרה פעמים רבות שסקירה גרמה לי לקרוא ספר זו הפעם הראשונה שסקירה גורמת לי לקרוא ספר פעם שניה.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אפרתי.
אני חושבת שכל הסוד הוא בסופר טוב. אחד כזה יכול לברוא עולם, ליצור דמות אמינה למרות שהיא אינה אפשרית, ולגרום לקורא לזכור את מה שכתב. זה לא קשור לז'אנר בו הוא כותב - רק לאיכות הסופר.
אפרתי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אתמול סיימתי את ספרו הראשון בפעם השנייה ויש לי מה לכתוב עליו... שוב. מעניין שבניגוד לספרי מתח אחרים שאת רובם אני לא ממש זוכרת אחרי שנה או שנתיים או חמש, אין ספר של צ'יילד-ריצ'ר שאינני זוכרת חלק מתוכנו או לפחות את הבסיס שלו.
זה אומר משהו. וגם אם חלק מספריו מקבלים אצלי ציון מופחת, אין ספק שלי צ'יילד הוא בחור כלבבי, וג'ק ריצ'ר עוד יותר.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
נראה לי שכבוד גדול להירארכייה אינו מתבטא דווקא במכות רצח הבכיר (גם אם הוא אידיוט או מושחת...)
אלון דה אלפרט (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ובכל זאת, לא כתוב שהוא לא ציית לבכירים ממנו, אלא שבמקרה הספציפי היחיד שהוא נכנס לעימות עם גנרל (או קולונל?), הוא דפק לו מכות והתפוטר. להיפך, יש לו כבוד מאוד גדול להיררכיה וזה מודגש בספרים. ובאשר למחשבות משל עצמו - אף אחד לא מעודד בשום צבא רובוטים. להיפך, ובצבא שלנו דווקא אנשים שחושבים מחוץ לקופסה נתפסים כקצינים מקוריים וטובים יותר, ויש לזה אינספור דוגמאות.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חן חן, שמוליק כ. (-:
שמוליק כ. (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה על עוד ביקורת נהדרת כתמיד.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
נחמד, כנראה לא אקרא. תודה על הביקורת.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, Tamas
לדעתי חיילים הם חיילים. אם כבר חייל מורד בסמכות הכי פחות סביר שיתקיים בתרבות האמריקאית, הקונפורמית מעיקרה. מרחב פעולה? מושיע לאומי? לא בבית ספרינו...
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חן חן, יניב.
Tamas (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אבל זה כל העניין כנראה, שחייל כזה יכול להתקיים (כמו הרבה גיבורים אמריקאיים אחרים) רק בתרבות אמריקאית - חייל מרדן, בועט במסגרות, מורד בסמכויות, מושיע לאומי שעדיין מתאפשר לו מרחב פעולה חופשי.... ואולי בארץ היה נכנס לאיזה מסלול של טאלנטים...
יניב (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
לדעתי בלדאצ'י חלש מאוד.
לי צ'יילד מצוין, אבל הוא היה צריך לדעת מתי להפסיק עם ג'ק ריצ'ר. באיזהשהו מקום זה מתחיל להימאס.
יעל, כמו תמיד נהנה לקרוא אותך, בעיקר כשאת כותבת על ספרי מתח.
ראובן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יעל-באיזו נקודה שניהם מתחילים לעייף. קראתי 4 ספרים של באלדאצ'י,מתוכם אחד היה טוב.
קראתי יותר מספרי ג'ק ריצ'ר ואיבדתי את ההתלהבות ממנו,שהיתה.
אין לי בעייה עם דמות ויש בי אהדה לג'ק ריצ'ר.
אבל העיקרון מובן.מקום וזמן אחרים אבל הבסיס אותו בסיס.
יש לשניהם ספרים שמבחינת עומס פרטים טפלים וסגנון-על הפנים.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ראובן אני חולקת עליך.
לעניות דעתי בלדצ'י הוא פשוט סופר גרוע (קראתי ספר שלו, לא זוכרת איזה) והבעייה שלו היא יותר מהותית ממיחזור הסיפור. לי צ'יילד, בניגוד, הוא סופר טוב ולא מפריע לי שיש לו גיבור אחד.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
לדעתי אין קשר בין היות האדם קצין בצבא לבין תפיסתו המוסרית. החינוך הצבאי אינו מטפל במוסר, כי אם בכללים והתנהלות. קציני הצבא שהגיעו לפוליטיקה הם בוגרי פוליטיקה ברמות-על, אם כי לא במישור האזרחי.
ראובן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
פרפר- דרגה צבאית בכירה אינה ערובה להצטיינות בפוליטיקה. לקצינים בכירים רבים יש תחושת שליחות.
משה ארנס שהיה שר בטחון טוב לא היה בעל רקע צבאי.
ראובן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
הבעייה הסדרות האלה כמו עם באלדאצ'י שהם ממחזרים את הדמות. מגיע השלב שהרעיון אותו רעיון.
שלא כמו ספרי אליסטיר מקלין שדמויותיו שונות והרקע שונה.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סקירה יפה!
חלק גדול מקציני הצבא בישראל מתגלים כאנשים בעלי תפישה מוסרית מאוד מפוקפקת וגמישה, כאשר הצדק מבחינתם מתגלם בכסא, במשכורת שמנה ובקשרים עסקיים שיכולים להשיג. אומרים שבקורס קצינים יכולים להעיף את הצוער בקלות על חוסר אמינות - אז אומרים. לפי אמינות קציני הצבא שהגיעו לפוליטיקה, אף אחד מהם לא היה אמור לסיים קורס קצינים.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אלון.
אני חושבת אחרת. אנשי צבא חייבים לעבור סוציאליזציה קשוחה מגיל צעיר מאד (אצלנו בדרך כלל 18, אם לא למדו באיזו פנימייה צבאית או קדם-צבאית) והם חייבים לתפיסה אחידה, לראות את המערכת לפני הכל ובעיקר - לציית לבכירים מהם. אלה שלא נפלטים מהמערכת מהר מאד.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חן חן, מסמר עקרב.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אַבְרָשׁ אֲמִירִי תודה רבה.
לא קראתי את 15 הספרים לפניו. גם אין בכך צורך כדי להתמצא. כל ספר מתאר הרפתקאה אחת בעלילות ריצ'ר ופרט לו אף אחת מהדמויות אינה ממשיכה הלאה.

כאיש צבא הקביעות, הוודאות ושרשרת הפיקוד הן המרכיבות את החיים. מברשת-שיניים מתקפלת מסמלת חוסר וודאות...
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חני.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סוריקטה, תודה רבה.
בהחלט כדאי ולו בגלל מחקר אנתרופולוגי...
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה,מחשבות.
אלון דה אלפרט (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אני דווקא חושב שהוא היה יכול להיות חייל (קצין, למעשה) מצויין. וצ'יילד גם מדגיש את העניין הזה שהקידום של ריצ'ר נעצר בין השאר כי הוא היה כזה אנטי ממסדי.
מסמר עקרב (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
נהדרת כרגיל.
טוב שבעטיפה שם הספר מנוקד. אחרת עוד הייתי סבור שמדובר בהַפְרָשָׁה, ואז היינו מקבלים את ההַפְרָשָׁה של לי צ'יילד. לא נשמע טוב במיוחד...
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יעל, אני לא יודע אם באמת נחוצים 15 ספרים לקריאה כדי להתמצא בעלילת הספר הזה, אבל אם קראת את כולם - אשרייך! (:

למרות שעוד לא קראתי את ספריו של לי צ'יילד (אבל לעולם לא מאוחר, כך אומרים), אהבתי את חדות האבחנה שלך בנוגע לדמות. אנשים החופשיים ברוחם הם לא בדיוק החומר ממנו קרוצים אנשי צבא על-פי-רוב (יש מי שיאמר: על אחת כמה וכמה אם רדיפת הצדק מפעמת בהם, אבל יש גם יוצאים מן הכלל).

מה שבכל זאת מתיישב עם תיאורו של ריצ'ר כאיש-צבא בדימוס הוא מברשת השיניים המתקפלת. את זה, לפחות, לא תוכלי לקחת ממנו.
חני (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סוריקטה זה מה שאני חשבתי.יום אחד. אהבתי!
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
בסוף אני אקרא משהו מזה
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סקירה משובחת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ