ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 באפריל, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
זה סיפור – מבוסס באופן חופשי מאד על סיפור אמיתי – על שני אחים. הומר, הבן הצעיר בסיפור, הוא עיוור המספר בגוף ראשון את הסיפור. האחים, שנולדו אי-שם בתחילת המאה העשרים למשפחה עשירה, מתגוררים בבית מפואר בן ארבע קומות בשדירה החמישית במנהטן. הוריהם, שלא היו משמעותיים עבורם במיוחד, מתו בזו אחר זה מהשפעת הספרדית, והשניים נותרו לחיות לבדם עם צוות המשרתים. לנגלי חזר ממלחמת העולם הראשונה פגוע – גופנית מגז החרדל ונפשית מחוויית המלחמה - הוא סוג של פילוסוף מעשי. הוא בוחן הנחות יסוד, מנסח אמיתות ובוחן את היכולת לחיות לאורן. הומר הוא חד-אבחנה, פסנתרן טוב-מזג, מתאר את האירועים להם הוא עד במין שיוויון נפש ונכונות לקבל הכל. שני האחים מנהלים אורח חיים מוזר ונטול גבולות ברורים, הבית הענק וגם החצר הופכים אט אט למאגר של חפצים, תוצאה של אגרנות חסרת גבולות של חפצים לא-קשורים ולא נחוצים. האחים שהם למעשה אמידים, חיים חיים של חסרי-בית בתוך ביתם המפואר והיקר.
דוקטורוב היה סופר יהודי-אמריקאי, שבניגוד לסופרים יהודים-אמריקאים אחרים, ההופכים את יהדותם לנושא מרכזי (ומאוס בעיני) בספריהם, יהדותו של דוקטורוב אינה נושא בכתיבתו. הוא כותב באופן אינטליגנטי ביותר, מסוגל להפוך נושא מופשט לקריא ומעניין, משופע ביכולת אירונית המאפשרת לו ולקורא להתבונן באירועים אותם הוא מתאר גם מצידם המגוחך, לא רק המעציב.
אחד הרעיונות המעניינים בספר הזה הוא ניסיון של לנגלי למצות את כל החדשות העיתונאיות הקיימות. הוא טוען שהעולם מתקיים מתחליפים. אנשים הם תחליף להוריהם, שבעצם היו תחליף להוריהם שלהם. מה שאנחנו קוראים לו "חדשות" הם תחליף לדברים שכבר קרו פעם ושהיו, בזמנם, גם הם תחליף. אם כך – למה שלא נוציא לאור עיתון גנרי, שיזקק את הידיעות כולן?
הרעיון הזה, על האירונייה הטמונה בו, קנה אותי. צחוק צחוק, הייתי שמחה עכשיו לחדשות גנריות, המתארות מגיפה שקטלה רבים עד שנמצא לה חיסון, ממשלה שהוקמה "בגלל מצב חירום" ושינתה באופן יצירתי את הרטוריקה כשהשתנתה המציאות, ו"ריחוק חברתי" המתמודד היטב עם הפלישה למרחב הפרטי של אנשים, שהיתה נהוגה כאן עד שהגיע הנגיף...
0
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, Tamas
הרעיון של "התחליפים" הוא מעניין, למרות שכמו רעיונות מעניינים אחרים לא בהכרח צריך לאמץ אותו. למעשה יש בו, לדעתי, הרבה מהאמת. ילדים ממשיכים פעמים רבות את הוריהם כשמדובר בהשקפות עולם (אמונה דתית, השקפה פוליטית, גישה לחיים ואפילו טעם באוכל) למרות שפעמים רבות הם בטוחים שהם ההיפך הגמור מהם. אם מנפים את החלק החיצוני - התחומים שהשתנו עם השנים - רואים שרב הדמיון על השוני. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
הספר אינו מוזר במיוחד, הוא קריא ודי קולח, למרות ריבוי הפילוסופיה בו. גם אני - שלא אוהבת סיפורים דוקומנטריים במיוחד - די חיבבתי אותו. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פואנטה℗ אם בשכנוע מדובר, אני חושבת שהנמשל לא דומה למשל.
כי כשאתה נותן מתנה - לפעמים בחוסר רגישות, לפעמים משהו שלא מתאים בכלל למקבל - אתה לא משכנע את המקבל להתנהג אחרת, מקסימום אומר לו דברים מסויימים עליך, כנותן המתנה. לגבי שיכנוע לקרוא או לא לקרוא ספר מסויים - פה אני חושבת שיש ניסיון "לחנך" את האחר, לעצב אותו כדרכך, תוך שימוש בכלים כמו איום (שיחשבו שאתה בור) פיתוי (שאני אהיה חבר שלך) או הבטחה (שתיכנס לעולם של המבינים בספרים טובים) |
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
לא כל כך התחברתי (או שאולי לא הבנתי ) לרעיון התחליפים ככל שמדובר באנשים. ילדים הם תחליף להוריהם? הם חווים את אותם דברים שחוו הוריהם?
לא הייתה מזיקה עכשיו תרופה גנרית לנגיף, אבל זה בדיוק העניין שאין כי כנראה צריך להמציא אז היכן התחליף? |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פחות לעניין הבחירה, יותר לעניין השכנוע
הרי לא יתכן שאת לא אוהבת לבשל (סירים וכל זה) ואפילו שאמרת בכמה הזדמנויות שהעסק הזה של בישול מאוס בעינייך - זה רק עניין של המתכון הנכון והסיר הנכון, ואת כבר תגלי את נפלאות הבישול. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
נשמע כמו ספר מוזר במיוחד, שככל הנראה אוותר עליו.
יעל, לפי הכלבו שסטימצקי הפכו להיות, תוכלי לקנות ספר ומקבל המתנה יוכל להחליף לשואב אבק. שוס מטורף :-) |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פואנטה℗, אני מניחה שאת מתכוונת לעניין הבחירה.
אני חושבת שבין שתי האפשרויות - לקנות למישהו מתנה שאני אוהבת או לקנות מתנה שמקובל על כולם שהיא "מתאימה" (כי לעולם אי אפשר לדעת מה הוא רוצה ב א מ ת ) אבחר באפשרות הראשונה, כי היא בעלת הכוונה היותר טובה. אגב, אף פעם לא נסיתי לשכנע מישהו שישתמש במתנתי. מצידי שיחליף לסיר בישול איטי אם זה נראה לו יותר... |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
הדיון הזה מזכיר את המנהג המקובל לקניית מתנות:
אנשים קונים לאחרים את מה שהיו רוצים לקבל בעצמם ולא מה שאחרים היו רוצים לקבל, ואז הם מנסים לשכנע אותך שאת ממש חייבת סיר לבישול איטי או מסרק מסאג'ר חשמלי לקרקפת אבל פשוט לא ידעת את זה עד עכשיו, רק תנסי ותביני כמה החיים שלך הולכים להשתנות |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
כמו שאמרתי, זה הספר היחיד שלו שקראתי. יש לי איפה שהוא את "האח הקטן" אבל לא הצלחתי למצוא אותו, בינתיים. התכוונתי גם לפיליפ רות' וברנרד מלמוד, אבל בעיקר לעשרות סופרים מדרגה נמוכה מהם, העוסקים בזהותם היהודית בכל מיני התחכמויות, בסוג של הומור וקריצה, כאיל, ואותי זה מעצבן ומשעמם. |
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
לעניות דעתי זהו ספר צדדי בגלריית הספרים של דוקטורוב.
"רגטיים" חשוב וטוב ממנו לאין ערוך. נדמה לי שאפשר לומר שדוקטורוב הוא מאבות ז'אנר הרומן ההיסטורי האמריקאי. יעל, אל מי התכוונת כשציינת פעמיים כי עיסוק של סופרים אמריקאיים ביהדותם מאוס בעינייך? לדעתי, פיליפ רות וברנרד מלמוד עסקו בזהות היהודית האמריקאית בדרכים שונות מאד זו מזו והפיקו מכך זהב ספרותי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אַבְרָשׁ אֲמִירִי יש כל מיני דרכים לבחור (ספר, מקצוע, בן-זוג)
ואני האחרונה שאטיל ספק בשיטות לבחירה - גם אם הן שונות משלי. בחיים שאנחנו מנהלים אין יותר מדי אפשרות להרפתקאות. לנסוע לעבודה בדרך חדשה? אספלט זה אספלט. להחליט לצאת לטייל בטבע? ברחשים ודבורים (ועכשיו גם מחסומים ושאלות לענות עליהן) לכן החלטה כמו לבחור ספר בלי לדעת עליו כלום, סתם לפי שם מוזר (נניח "הגברת שאהבה בתי שימוש נקיים" שהתברר כפנינה) מספק מידה רבה של אי-ידיעה, הפתעה ולפעמים הרפתקאה (לעניים...) |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
יעל, אני לא מאמין בנבואות אלא בהסתברות.
לעניות דעתי, כל קורא מבכר קריאה בספרים מסוימים על פני הקריאה באחרים משיקולים הידועים לו ולאו דווקא משליך יהבו על המזל העיוור (נחמד ככל שזה עשוי להיות, אילו רק ניתנו לכולנו חיי נצח). אינני יודע מהם הקריטריונים הרצויים לבחירתו של ספר, אבל כשלעצמי, אעדיף לקרוא ספרים בנושאים שבהם אני מגלה עניין כיוון שההסתברות שימצאו חן בעיניי היא הגבוהה ביותר. האם תיכזב תוחלתי? אולי. הסתברות היא משענת קנה רצוץ והיא לעולם אינה ערובה להצלחה - יש שמאורע יחול גם אם ההסתברות להתרחשותו אינה עולה על כמה שברי אחוזים זניחים למראה. לעתים אלה בכלל הספרים שבוחרים בי ואני רק נשמע לקריאתם. כבר אירע לי שבחירת ספר על פי נטיית לבי הביאתני לידי מפח נפש, אבל גם שספר שנבחר באקראי התגלה כפנינה אמיתית, אלא שההסתברות למאורע הראשון נמוכה משמעותית מהשני. אני לוקח בחשבון שאני מחמיץ גם המון ספרים מוצלחים, אבל רוצה לחשוב שיוצא הפסדי בשכרי. :) |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
strnbrg59 - זה הספר הראשון של דוקטורוב שאני קוראת.
כמו שכתבתי אני ממש לא אוהבת את הספרות האמריקאית-יהודית בה הסופרים הופכים את היהדות לתו היכר. זה מאוס בעיני אם כי אני מניחה - לפי ריבוי הספרות מהסוג הזה - שהרבה אנשים אוהבים את זה. חלק מהתאוריות של דוקטורוב בספר הזה מהוות בסיס פילוסופי של הסופר, נראה לי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, אַבְרָשׁ אֲמִירִי.
אף אחד לא יכול לדעת מראש אם ספר מסויים ימצא או לא ימצא חן בעיניו. אני גם חושבת שקריאה לפי "מה אוהב" מחטיאה את מטרתה. אני נכנסת לכל ספר כמו להרפתקאה. לפעמים מגלה פנינים. לפעמים נוטשת ועוברת הלאה. |
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
כל הכבוד לך שמצאת מעין הגיון פנימי
ב"תיאורית התחליפים" של לנגלי. אני לא טרחתי לנסות, הנחתי שהיא סתם טירוף.
הספר הכי "יהודי" של דוקטורוב (מבין אלה שאני מכיר) הוא "יריד עולמי". לא שהוא דן בסוגיות של דת אבל הדמויות המובילות הן יהודים. יהודים מהברונקס, דור שני-שלישי בארה"ב. ספר טוב מאד לדעתי. עד כה עליתי על לא יותר מספר אחד של דוקטורוב שלא מצא חן בעיניי, הוא "חיי המשוררים". מגעיל, מחריד, המבלבל. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה על הסקירה יעל.
הרעיונות שהכותב שוטח בפני קוראיו בהחלט מעניינים, אבל פרט לזאת אני לא משוכנע שיקלע לטעמי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
הרעיון הוא, בתימצות, שכל מה שאנחנו חווים כבר נחווה פעם. כל האנשים הם תחליף של אנשים שהיו פה כבר. וכל החדשות בעיתון כבר היו. למה לטרוח להוציא עיתון יום-יום אם אפשר להוציא עיתון שהוא תמצית החדשות כולן? |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, פואנטה℗
לא קראתי ספרים אחרים שלו ומדברייך אני מבינה שנפלתי על מוצלח. בספר הזה הוא לא נודניק ומצליח להמחיש את הפילוסופיה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, קצר ולעניין.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
סקירה מעניינת.
רק שלא כל כך הבנתי את תיאוריית התחליפים. הרי אנחנו כבני אדם רק מתרבים ומתרבים.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
דוקטורוב הוא נודניק. בספר הזה הצליח לו
'אצל אנדרו במוח' הפילוסופיה כבר הייתה מתישה ואת 'רשת המים' נטשתי אבל עדיין מסקרן אותי לקרוא את המוקדמים שלו, לפחות את ספר דניאל ורגטיים |
|
|
קצר ולעניין
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
הפיסקה האחרונה נפלאה.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
