ביקורת ספרותית על הצופן האלכסנדרוני מאת ויל אדמס
ספר לא משהו

---

הצופן האלכסנדרוני, ויל אדמס
סוגה: מותחן בגרוש
במילה אחת: עדיף לקרוא על אלכסנדר מוקדון בויקיפדיה
דירוג: 2 כוכבים

בקצרה: "העניין היה שמאז ילדותו קיננה בו מעין תחושה של שליחות גורל: יום אחד ימלא תפקיד חשוב בחשיפת קברו של אלכסנדר. והבוקר, כששכב ער במיטתו, חזרה אליו התחושה ההיא, אמונה עמוקה שזמנו הגיע." -- 318 לפני הספירה: אלכסנדר מוקדון נקבר בכבוד השמור לאלים בקטקומבה שאולמותיה הענקיים גדושים באוצרות של זהב ויהלומים. קברו – אחד מפלאי העולם העתיק – נעלם בחולות הזמן. כך היה אמור לנוח לעד, אלא שהזמן אינו חומל על איש. שנת 2007: הארכיאולוג התת-מימי דניאל נוקס שקוע בחיפושים אחר הזהב של אלכסנדר במדבריות מצרים. בעקבות חשיפה של קבר עתיק הוא מאמין שמצא רמז לגילוי שהוא חותר אליו זה שנים. אבל התגלית המרעישה מעוררת שני מתחרים נוספים המחפשים גם הם את הקבר ואת האוצר הטמון בו, והם לא יהססו להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי לסלק את נוקס מדרכם.

מתח: מתאים ברמתו לספרי ילדים. הספר נכתב כהכלאה בין ספר מתח לספר היסטוריה. המתח כנראה נשאר בעבר הרחוק.

טכנולוגיה: של שנות האלפיים המוקדמות, אפילו מוזכר מודם בספר.

אלימות: אין (אלא אם כן כמה יריות ופגועים נחשב לאלימות).

PG: לא מתאים לבני נוער. הסופר שילב כמה סצנות שהופכות את הספר למבוגרים בלבד ולדעתי זה פספוס. הספר ברמתו מתאים לנוער למעט אותם תיאורים.

מתאים ל: נסיעה משמימה באוטובוס דחוק.

קריאה חוזרת: לא

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): הרבה ספרי מתח סתמיים.

סיכום: לא קראתי ספרים כגון פרסי ג'קסון וחשבתי שנתקלתי בספר בסגנון המתאים למבוגרים. עם זאת, הספר מאכזב כיוון שאינו מצטיין במתח ואינו מצטיין בתיאורים היסטוריים. עדיף היה להקדיש רבע שעה בקריאת ערך בויקופדיה על אלכסנדר מוקדון (למה קראו לו מוקדון אם הוא הגיע ממקדוניה).
הספר בנוי מפרקים קצרים להרגיז עם תתי פרקים עוד יותר קצרים להרגיז. בממוצע, כל תת פרק נמשך עמוד עד שניים. הסצנה קופצת מהר מידי בין מקומות ודמויות. כנראה שהוא כתב לעצמו תסריט ולא ספר.
ספר מאכזב שניתן לקרוא רק בהיעדר משהו אחר לעשות (למשל, בתקופת הקורונה).

» ביקורות נוספות של Mero
» ביקורות נוספות על הצופן האלכסנדרוני