דבלינאים (עם עובד)ג'יימס ג'ויס1אוסף סיפורים שלא תמיד היה לי ברור הפואנטה שלהם. הם גם לא היו מספיק מעניינים.
מי את חושבת שאת?אליס מונרו1לפעמים אני לא מבין את הבקורות מאחורי הספר. ספורים קצרים שחלקם טובים יותר חלקם טובים פחות אבל לא איזה יצירת מופת.
מסע סנטימנטלי קצראִיטַלוֹ (איטאלו) סבֶבוֹ1ספרון קטן ונחמד שכמה פעמים חשבתי לנטוש אותו אבל משהו אחז בי ואני שמח שקראתי אותו עד הסוף.
לווייתנים שרים בעמקרונה שפריר0ספר מעניין ויצירתי. יש תחושה של עבודה קשה ורצינית בכתיבה ולכן מגיע שאפו
החנות למכשירי כתיבה בטהראןמרג׳אן כמאלי1רומן נחמד. מעניין להיחשף להסטוריה ולאווירה באירן בתקופת השאה. הגורליות האכזרית של החיים.
ימי שלישי עם מורימיץ' אלבום1אין לי התנגדות לחשיבה חיובית אבל בספר הזה לא התחברתי לזה. מעדיף במקרה כזה ציאניד.
איך לאהוב את בתךהילה בלום1ספור על אהבת אם לבתה היה מטיש אותי אבל ספר זה כתוב וערוך מעניין כל כךךךך. מומלץ
קעקוע בנגקוקג'ון ברדט14סונצ'אי ג'יטפליצ'יפ הוא קצין משטרה תאילנדי, הוא גם בעל בית של בית בושת בבנגקוק שם אמא שלו היא המאמאסאן שמנהלת את המקום. משפט פתיחה זה מאפיין את הספר כולו בכך שבתאילנד מה שלא נורמאלי בעיני מערביים בהחלט אפשרי ונורמאלי בעיני תאילנדים. מפקדו של סונצ'אי במשטרה הוא קולונל מושחת השולט ברוב עסקאות הסמים הגדולות שמתרחשות בתאילנד, שוחד הוא שם המשחק. ביום שהזונה הכי יוקרתית שעובדת אצל סונצ'אי רוצחת איש לבן דברים מתחילים להתגלגל. מתברר שהאיש הלבן הוא סוכן סי.אי.איי מוסווה ובמהרה הסיפור הולך ומסתבך. סיפור מתח מלא בניחוחות תאילנדיים. מי שהיה בתאילנד מיד יתחבר ויזכה לקבל הרבה מידע שלא ידע על התאילנדים ותרבותם. הקריאה מאוד מהנה וזורמת והסיפור מעניין וסוחף. בהחלט אתנחתא נעימה לאחר כמה ספרים יותר כבדים שקראתי לאחרונה.
קעקוע בנגקוקג'ון ברדט4*** אחרי "בנגקוק 8" שנעלם לי מהתודעה לא הרבה אחרי שקראתי בו, לא הייתי להוט לחלוטין לקרוא על קורותיו של השוטר התאילנדי בן התערובת סונצ'אי ג'יפטליצ'יפ, משעשעות ומותחות ככל שתהיינה. עם זאת, מאחר שחזרתי מבנגקוק לפני ימים ספורים, נהניתי להשתכשך שוב בתחושה המיוזעת-סקסית של העיר הזאת, שאיתה יש לי יחסי אהבה שנאה כבר כמעט עשרים שנה. קשה להאמין, תוך כדי קריאה, שג'ון ברדט (הסופר) הוא לא שוטר תאילנדי בודהיסטי לא מושחת. הכתיבה אותנטית מאוד, מעניינת לרוב, ואפילו מתנשאת (קצת יותר מדי) על העולם המערבי, ה"פרנג" כמו שמסתבר שהתאילנדים מכנים אותנו, בדומה ל"גאיג'ין" היפני. סיימתי את הספר ביום אחד - התמזל מזלי עם הרבה נסיעות באוטובוסים - והוא כיפי, מלא הומור וסקס ומספק טעימות של המזרח הרחוק, לא רק מבחינת אוכל. ברור תוך כדי הקריאה כמה אנחנו חיצוניים לתאילנדים, כמה הם לא "רואים" אותנו בכלל, למרות עוצמתה של התיירות בבנגקוק. ישנן כמה וכמה פסקאות ורעיונות עמוקים יותר בספר, בודהיסטיים או אחרים, ואפילו רק בזכותם כדאי לקרוא את הספר. העלילה היא כמעט משנית, ומסתיימת בפתאומיות במין אנטי-קליימקס. אבל לא נורא. מומלץ לקריאה לאוהבי תאילנד וודאי למטיילים. ***
קעקוע בנגקוקג'ון ברדט0ספר משעשע למדי בתיאור המשטרה המושחתת של בנגקוק והמאבקים הפנימיים בין הצבא והמשטרה על מי יותר מושחת ומי מעורב יותר בסחר סמים בין שאר התפקידים הרשמיים של גופים אלו.קריא ומהנה.
קעקוע בנגקוקג'ון ברדט0אהבתי את הספר מלבד דבר שהכי קצץ לי כל הזמן מול העיניים בהתנשאות מעצבנת לחלוטין המילה "פראנגים",זה כל כך חזר על עצמו במהלך כל הספר שהיו פעמים שאפילו התעייפתי לקרוא את ההמשך בגלל זה אבל אם מתעלמים מזה דווקא אהבתי את הקלילות שלו ...וכמו שאמר קודמי לי העלילה הייתה משנית לחלוטין לעומת הדמויות ..ספר סבבה בסך הכל עדיין לא יצא לי לקרוא את בנקוק 8!!!