Kalimera- (בוקר טוב), Kalispera- (ערב טוב)!

לא לחינם אני פונה כאן ב"קלימֶרה" ו"קליסְפּרה" ביוונית...

הספר "גלויות מיוון" הוא אך ורק על יוון, בתוך מסגרת של סיפור אהבה, שבעקבותיו מתאכלסות להן נובלות יווניות.

לאורך קריאת הספר שארך כמעט יממה בהפוגות, חשתי כציפור שמרחפת מעל יוון והאיים המקיפים אותה.

איזה כיף ומרגש לפתוח את הספר, ולגלות מפה עם ערים שכל כך קרובים לליבי!

מרגש לפגוש את "סלוניקי" בצפון יוון, שהרי זה היה שם משפחתה של אימי לפני נישואיה לאבי. מרגש לא פחות, דרומית ובסמוך לים היווני לפגוש את יואנינה (יאנינה) ... כן כן משם בא האבא של הסבא רבא שלי, שאת שם המשפחה, אני נושאת עד היום לאחר ששובש במהלך הדורות.

ויקטוריה היסלופ היא סופרת אהובה שספריה הפכו לרבי מכר כמעט מיד. היא רכשה את לב הקוראים עם הספר "האי של סופיה", בדרך פזלה למלחמת האזרחים בספרד (1936-1939) עם "הרקוד של סוניה", חזרה לסלוניקי עם הספר "חוטים מקשרים" הנפלא , שמאוד אהבתי ועסק בין היתר ביהודי סלוניקי, ולבסוף גם קראתי את "הזריחה" שאליו פחות התחברתי.

אחרי שחפרתי לכם כל כך הרבה אז עכשיו Parakalo (בבקשה) ... קצת על הספר...

אלי תומס מלונדון התרגלה לקבל גלויות. הן הגיעו אליה קרועות קצת, או עם אוזני חמור שהכתב בהם דהה, ונראה שכאילו הם נשטפו בגשם או בדמעות.

חותמת הדואר על הגלויות, העידה על כך שמסען של אותן גלויות נמשך זמן רב. על אותן גלויות לא ניתן היה לשרבט את המילים "להחזיר לשולח", כי לא היה רשום עליהן את שם השולח לעומת זאת, רק האות "א" התנוססה עליהן.

כול הגלויות ללא יוצא מן הכלל יועדו לגברת אחת בשם "ש. איבוסטון".

אלי תומס התאהבה בגלויות הללו. הן היו צבעוניות עם צילומים מרהיבים של שמיים תכולים, ים, סירות, בתים לבנים ותריסים כחולים. עד כדי כך קסמו לה הגלויות, שהיא בחרה להצמיד אותן ללוח השעם, שהיה תלווי במטבח והכיל לרוב את רשימת הקניות.

משפט אחד שחזר על עצמו בנימה של עצב בכל הגלויות:

"בלעדייך, המקום הזה תפל בעיניי. הלוואי שהיית כאן. א'." (עמוד 3)

הסיומת הפשוטה, הכנה ומלאת צער, החמיצו את ליבה של אלי תומס, ולו רק משום ש-"ש' איבוסטון" לא תדע לעולם, עד כמה "א'" השתוקק לכך ששניהם יהיו יחדיו.

הפוגה קצרה בקבלת הגלויות, הותירה את אלי תומס, שהורגלה לקבל גלויות כל שבוע מוטרדת. בנוסף, עבודתה המשעממת במשרד הפרסום בה הועסקה, וכל הגורמים יחדיו היוו עבורה טריגר, לעשות "משהו קצת אחר", וההחלטה לטוס ולטייל ביוון, בעקבות אותן גלויות, קרמה לה עור וגידים...ו... אולי דרך הגלויות תוכל לגלות גם מי זה "א'".

באותו יום טיסה ורגע לפני עזיבת דירתה, שפניה מועדות לשדה התעופה, היא מוצאת מחברת שכתב "א'", ובה תיאר את מסע הרפתקאותיו ביוון. מפאת קוצר הזמן פן תפספס את הטיסה, היא לא התעכבה ודחפה את המחברת לתיקה.

באמצעות המחברת אליתומס מגלה מה עבר על "א'", איזה מסע פיזי ונפשי הוא חווה, ומי זו "ש. איבוסטון" שאליה יועדו גלויותיו. במהלך המסע "א'" פוגש אנשים, וכל איש ואישה הוא עולם ומלואו. הוא מגלה כמה היוונים הם מסבירי פנים ומכניסי אורחים, חושף סיפורי אהבה, מעשיות ועובדות היסטוריות על יוון העתיקה, מיתוסים, אמונות תפלות, מאכלים מיוחדים, מנהגים, טקסים דתיים, ובין לבין לא מדלג גם על "הפרונקל יווני-טורקי", המלחמה והטינה הרבה שקיימת בין הטורקים והיוונים.

לדוגמא, אחד הדברים שלא ידעתי, היוונים לא קובעים שום דבר חשוב ביום שלישי, משום שביום הזה בשבוע, הטורקים כבשו את קונסטנטינופול, שהייתה עיר משמעותית לנצרות. למרות שהאסון התרחש ב-1453 הוא עדיין האפיל על חלק מהעם היווני (עמוד 97).

דרך הסיפורים, ובאומנות ייחודית השמורה לויקטוריה היסלופ, מגולל לקורא מידע כגרגירי האורז הממלאים את את עלי הגפן, לצד צילומי נוף מרהיבים וקסומים, משולבים בביקורת על הכלכלה הרעועה, האבטלה, ובריחת הדור הצעיר מגבולות יוון.

רוב העלילות מבוססות על יחסים בתוך המשפחה, מסורת, תחנות היסטוריות, נוגעות בפוליטיקה היוונית, חוסר האונים של העם מול ההנהגה. חלק מהמעשיות אף בדיוניים, עצובים, ויש גם משעשעים שהעלו חיוך על שפתיי.

הפעם תפגשו פורמט של ספר מעט שונה, עקב הצילומים המקסימים שצולמו על ידי אלכסנדרוס קאקולירוס. בין סיפור לסיפור ותוך כדי, ויקטוריה היסלופ קלעה בחבלי קסם, שקיעות וזריחות, לצד ריחות של תבשילים שמקסמו את התחושה של "כאילו" להיות שם. לי אישית הם היוו געגוע וערגה לאותו ספנקופיטו (מאפה תרד בעלי פילו), ומוסקה שאימי נהגה להכין.

הספר "גלויות מיוון" הוא סוג של קולאז', המכיל תחנות חיים של "א'" ארוזות בתוך נופי יוון האטרקטיביים ושובי הלב.

כל ספריה של ויקטוריה היסלופ תורגמו על ידי שרון פרמינגר וגם הפעם שרון עושה זאת פנטסטי.

בחרתי לסיים את הסקירה בקבע מתובנה של "א'" מעמוד 398:
"בלי שהצגתי לה שאלה כלשהי, היא הביטה בי ואמרה:
"שמעת על דיפילוס?"
הנדתי את ראשי.
"הוא היה מחזאי יווני, ולכאורה הוא זה שאמר-"הזמן הוא הרופא לכל עצב."
"את חושבת שהוא ריפא את דדלוס?(*)" שאלתי.
"בסופו של דבר, כן," אמרה. "אבל חשוב יותר – הוא מרפא אותך, לדעתי."
אין לי מושג למה אמרה זאת. מעולם לא דיברתי איתה על עצמי. אבל אולי כשחיים אלפי שנים מפתחים חוש שישי.

באיקריה הרגשתי סוף סוף שחזרתי לגמרי לחיים. לא מאסתי עוד בחיי, אלא נמלאתי רצון להאריך ימים עד שיבה טובה. עכשיו כבר לא אומר שהמקומות האלה תפלים בלעדייך. למדתי שמקור האושר אינו בזולת ושאין לנו צורך לחפש מישהו שישלים אותנו."...."
שאלת המיליון דולר שתצטרכו לגלות לבד: "האם בתום המסע "א'" ו- "ש'" התאחדו?... התשובה בספר... :-)

הספר אומנם מכיל מעל 400 עמודים, אך קחו בחשבון שרבע מהספר מכיל תמונות וצילומים נפלאים.

ממליצה בחום, ובמיוחד לכל מי שמתכנן חופשת קיץ ביוון... קחו את הספר הזה אתכם לחופשה, לא תצטערו...

אתם יודעים מה? אחרי הספר הזה, כל כך בא לי לארוז את עצמי ולהיות שם...

לי יניני
(*) דמות מהמיתולוגיה היוונית
ידיעות ספרים, פרוזה תרגום, 425 עמודים, 2017

לקרוא את הספר היפה הזה שבועיים אחרי טיול ליוון, אין מהנה מזה. היופי של הכפרים המרוחקים, האיים היפים,הטבע הנהדר ובעיקר האנשים המיוחדים של יוון על האמונות, התרבות, אהבת האדם והכנסת האורחים המאפיינים אותם, הופכים את הספר לכל כך יפה.
מהנה לקרוא את הסיפורים היפים השזורים בספר,חלקם אגדות, חלקם אמונות וחלקם מציאות וכולם משתלבים בנוף ובאתרים השונים
. אתרי יוון היפה משתקפים היטב בסיפור, מטאורה הנפלאה, סלוניקי, אתונה , האיים. לקרוא גם אם לא ביקרתם ביוון.

ויקטוריה היסלופ היא מסוג הסופרים שהפליאו לכתוב ספר ראשון מעולה, ומאז הם לא מצליחים לשחזר את ההצלחה ואת הקסם הראשוני.
"האי של סופיה" היה מרתק, וכל הספרים לאחר מכן נפלו ברמתם.
הספר "גלויות מיוון" כתוב בצורת סיפורים בתוך סיפור בתוך סיפור.
סיפור המסגרת, ובמיוחד הסיפורים הפנימיים, משעממים, סתמיים ורדודים.
הדבר היחיד שאפשר להגיד לשבחו של הספר הזה הוא בכך שקריאתו עושה חשק לטייל באיי יוון מלאי היופי, ההיסטוריה, התרבות המפוארת והמיתולוגיה.

תענוג! ספר מיוחד במינו, שונה מאד משאר ספריה של ויקטוריה היסלופ. זהו ספר שכולו מסע ברחבי יוון, הכולל תצלומים צבעוניים מרהיבים, דמויות מעניינות וסיפורים מרתקים. סיפור העלילה מהווה סיפור מסגרת והוא מעניין בפני עצמו.
המסע ביוון מועבר לנו הקוראים דרך גלויות ומחברת שכתב איש מאוהב לאהובתו שנעלמה לו. ממליצה בחום!
אלי גרה בלונדון. היא עובדת בעבודה בתחום הפרסום אבל לא מסופקת. היא מקבלת גלויות לכתובת מגוריה. הגלויות חתומות באות א' ומען השולח לא מוזכר. אלי קוראת את הגלויות ומבינה כי הן מיועדות לאהובה של א' שהייתה אמורה לנסוע איתו לטיול ביוון אבל לא הגיעה ונעלמה.
דרך הגלויות אלי מתאהבת ביוון ומחליטה לטוס ליוון בעקבות א' ולהכניס קצת אור וטעם לחייה המשעממים. מיהו אותו א' המסתורי? האם אלי תמצא אותו ותזכה לשמוע את סיפורו?
ביום הטיסה אלי מוצאת בדואר מחברת שכתב א' ובה תיאור מסעו ביוון, תובנותיו מהמסע, התהליך הנפשי שעבר מהיום שנעלמה והשלווה המיוחלת שמצא.
אלי סקרנית ומחליטה לקחת עמה את המחברת ולקרוא את קורותיו של א'.
א' פוגש אנשים במהלך המסע: מוכר בחנות, מלצרית בבר, לקוחות במסעדה ועוד. א' מגלה כי תושבי יוון הם מכניסי אורחים ומספר סיפורים. כל אחד מספר לו סיפור קצר על עין רעה, על מיתוסים ואמונות תפלות, על אהבות ואכזבות ועוד. יש סיפור על כלה שלא הגיעה לחתונה, סיפור על נפילת קונסטנטינופול, על נגן כינור, על המלחמה הארוכה בין הטורקים ליוונים ועוד המון סיפורים מרתקים שמכל אחד ניתן ללמוד משהו חשוב על החיים.
א' עובר מסע פיזי ובמקביל מסע נפשי ארוך הכולל התמודדות עם כאב הפרידה מאהובתו. בתחילת המסע הוא כותב: "אהבה מסבה אושר אך אהבה נכזבת מייסרת אותנו פי כמה" אך בסוף המסע הוא מבין כי הזמן מרפא את הכאב ואז הוא כותב: "מקור האושר אינו בזולת ואין לנו צורך לחפש מישהו שישלים אותנו. אנו צריכים למצוא את השלווה בתוכנו".
זה המוטו שלי לחיים: היו שלמים עם עצמכם, דאגו שבכל יום תחוו רגעים קטנים של אושר ותגיעו לשלווה המיוחלת!
אחרי קריאת הספר מה שמתחשק זה לארוז מזוודה ולטוס ליוון המקסימה והמרתקת. רוצו לקרוא! אני מאד נהניתי!

כמה כייף לקרוא סיפורים על יוון, מנהגיה, תרבותה, מדיניותה, מאכליה והעושר האנושי שלה.
הסיפורים האנושיים הללו מיגנטו אותי אליהם והמקומות הנפלאים החזירו אותי אליהם באהבת אין קץ.
יוון אהובה שלי עוד אחזור אליך אחרי שנה לא פשוטה של קורונה, מרגישה בכל נימי נפשי שגם את מחכה לי ולעוד אוהבייך.
ספר מדהים על בחור אנגלי שבעקבות אהבה נכזבת מטייל ביוון לאורכה ולרוחבה ומביא לנו ניחוחות המקומיים. איזה אושר!
ספר שהוא טיול וירטואלי ליוון אבל נוכח מאד ובסופו אתה מרגיש שבאמת היית שם גם אם לא פיזית. זו גדולתה של הסופרת המדהימה הזו
שהביאה לנו עוד ספרים רבים פרי עטה.
ממליצה בשמחה לקרוא ולהנות מאד.

התחלתי ונטשתי. משעמם ולא הצלחתי להתחבר.
שלא כספריה האחרים - שהי מרתקים ומיד התחברתי אליהם, כאן פשוט לא צלחתי. אחרי 60 עמודים נטשתי.

ספר מקסים.הלוקח את הקורא היושב וקורא את הספר לטיול ביוון.
סיפור המסגרת הוא על בחור מאנגליה,שנקרא א' לכל אורך הספר,שמחכה ביוון לבחורה שהכיר באנגליה שתגיע וביחד יטיילו.
לאכזבתו הרבה,היא לא מגיעה אך הוא עורך טיול ספונטני לבדו. הוא כותב את המסע ושולח לה גלויות מכל מקום שהוא מבקר.אך הגלויות לא מגיעות לחברה הזו אלא לבחורה אחרת בלונדון,וההמשך בספר.
משולבים בספר,סיפורים קטנים,אנושיים ויפים אודות היוונים וחייהם בכפרים ובעיירות.
בספר כלולים גם אירועים עכשווים על מצבם הכלכלי הקשה של היוונים והשפעתו על חייהם.
יש לי שתי הסתייגויות מהספר :
א.הגלויות ה"צבעוניות" המופיעות בספר , איכות ההדפסה או הצילום הדהויה והגרועה שלהם ומשפיעה לרעה על החוויה של קריאת הספר (לתשומת לב המו"ל).
ב.סוף הסיפור איכזב אותי. היה חלש ואנמי.
ממליצה לקרוא את הספר במיוחד לפני טיול ליוון.האוירה של הספר מביאה חשק לטייל ביוון.ויקטוריה היסלהופ,אכן יודעת לעשות תחקירים מעמיקים לפני כל ספר שהיא כותבת והפעם היא התעמקה בסיפורים מהמקומיים.

מה שבטוח ואני מבינה שאני לא היחידה, הספר הזה גרם לי לרצות לעשות טיול ארוך ביוון ולבקר בכל המקומות הקסומים שמתוארים בו.

אלי, בחורה מאנגליה שגרה בדירה קטנה ועובדת בעבודה משעממת למדי, מקבלת בטעות גלויות מבחור שכותב אותן לאהובתו לשעבר. הגלויות מהוות נקודות אור בחייה המשמימים וגורמות לה לנסוע בעקבותיו ליוון. ביום שהיא נוסעת היא גם מקבלת מעין יומן מסע של הבחור ביוון שמתאר את הטיולים שלו ואת האנשים שהוא פוגש שמספרים לו כל מיני סיפורים. כך שיש לנו כאן מעין אסופת סיפורים קצרים שלא קשורים אחד לשני וסיפור מסגרת של אותו בחור ובחורה.

הספר חביב למדי, אפשר לקרוא ואפשר גם לא...

אני מניחה שלקוראים שבינינו השם נשמע לכם מצלצל מוכר, זה רק מפני שהוא מופיע ברשימת הספרים של ידיעות אחרונות בחמשת הראשונים, במחלקת הפרוזה. גם ביריד הספר כיכב, במיוחד מפני הכריכה המיוחדת שלו, והכתיבה המעניינת של הסופרת הבריטית ''ויקטוריה היסלהופ'' ע''פ שמה אפשר לחשוב שמדובר בסופרת שהיא בכלל ספרדיה. רוב ספריה זכו להערכה רבה ''האי של סופיה'' ו''הזריחה'' הפעם הסיפור שופך אור על בחורה בבריטניה שמקבלת מכתבים אנונימיים מבחור, גלויות מיוון העתיקה שבכל גלויה יש סיפור מיוחד, הבחורה יוצאת לחפש את עצמה בעיר יוון ואולי לפגוש את אותו בחור, שכותב לה בטעות גלויות אנונימיות לאהובתו שנטשה אותו. בעיקרון ההתחלה מרשימה ומיוחדת, היא מבטיחה אח''כ באמצע איבדתי את עצמי, גם אבי(כתולעת ספרים בעצמו) נאלץ לומר לי שבחלק מסוים הוא נעלם ולא מצא את עצמו זה קרה לי. הרגשתי שמשום מה איבדנו את ההתחלה ונסחפנו ישר לסיפורים בחיק יוון שלא לכולם הצלחתי להתחבר, רק הסוף חיבר אותי להתחלה, אין ספק תמונות מרשימות ורעיון יפה, אך העיקר נהפך ל''טפל'' וזה חבל כי רואים שהסופרת השקיעה את מירב מאמציה בתמונות אבל היה חסר משהו, למרות שאכן נהניתי לראות את נופיה של יוון ולהרגיש תיירת בעצמי