ביקורת ספרותית על השקרן מאומבריה מאת ביארנה רויטר
ספר טוב

---

- "כל טוב לך ובהצלחה במסעותיך, מֶסֶר, ...אני משוכנע שדרכנו ישובו וייפגשו, ושיום בהיר אחד שוב אפלה כינים משערו של מֶסֶר".
- "אל תטפח תקוות."

השיחה הזאת בין ארתורו לבין ג'וזפה (מסר) מציגה את חוש ההומור של הכותב, ביארנה רויטר, שזה ככל הנראה סיפרו היחיד שתורגם לעברית.

"השקרן מאומבריה" נכתב כסיפור אגדה שרובו מתרחש במאה ה-14 באיטליה. גיבור הסיפור הוא ג'וזפה עמנואלה פגמינו - רוקח של תרופות מפוקפקות, שודד קברים, שוביניסט ואפיקורס, המחליף שמות בקצב מסחרר ומתגלה כבעל נשמות רבות יותר מחתול. בדרכו למצוא את הרכיב החסר בתרופת חיי הנצח שהוא רוקח, הוא מצרף אליו נער רפה שכל בשם ארתורו, ויחד הם עוברים הרפתקאות שונות ומשונות בסגנון סיפורי "אלף לילה ולילה". כמו באגדות ההן, גם כאן יש מקרים של הינצלות מאסון ברגע האחרון, נשים יפות, גיבורים אמיצים יותר ופחות, שליטים אכזריים ושליחיהם וכו'.

הסיפור שזור בקטעי הומור רבים ושנונים, כולל הומור עצמי של הגיבור, וגם ביקורת כלפי הכנסיה בעיקר (על חמדנותה, תככיה ואכזריותה) אך גם כלפי ההסטוריונים:

ביקורת על הסטוריונים:

- [לגבי קורות חייו של ג'וזפה] "מי שבכל זאת מגלה עניין בקורות חייו יאלץ לפנות לאיש עצמו, שהיה לא מהימן בדיוק כמו כותבי דברי הימים". (עמ' 7)

ביקורת על הכנסיה והדת:

- "אמת הדבר שאין מצביא שידיו מגואלות בדם רב יותר מידיה של הכנסיה..." (עמ' 23)

- [על יוהאנס הנזיר] "אולי אינו מבריק במיוחד, אבל מבטו חמדני, כי החטא הוא למסיונר כמו הבשר לרימה..." (עמ' 82)

- "הבישוף שלח אותך, רינלדו? כן, אתה שליחו של הבישוף, אתם שייכים לאותה כנופיה, כי שניכם קורצתם מאותו חומר.
אתם שומרים על מצוותה הנעלה של הכנסייה, והיא להטיל אימה על אנשים פשוטים." (עמ' 352)

- "החמור [בונפיציוס] נקרא על שם האפיפיור המאה תשעים ושניים של רומא. בעליו סבר שיש ביניהם כמה קווי דמיון." (עמ' 11)

- [גוז'פה בדבריו לילד פיקולינו] "תראה איזה שמנמן נהיית, עם ירכיים של אשה וכרס של חשמן". (עמ' 69)

הומור כללי:

- [ג'וזפה בדבריו לארתורו] "לפעמים אתה עושה את עצמך כאילו אתה טיפש יותר משהנך באמת, וזה מרגיז אותי לשמוע שוטה שמעמיד פני אידיוט". (עמ' 320)


הסיפור מהנה ושנון, מרובה עלילות, וכולל גם את המתח הקומי בין ג'וזפה לבין ארתורו, כאשר ג'וזפה לועג לארתורו ומקנא במורהו הקודם. הפרק האחרון קצת חלש, אבל טומן בחובו הפתעה לקורא ומחדד שאלות לגבי מיהו ארתורו ומי היה המורה הקודם שלו.

מיועד לכל אוהבי האגדות.

4.5 כוכבים

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על השקרן מאומבריה