ביקורת ספרותית על בצלו של אלוהים - פוליטיקה במקרא מאת מיכאל וולצר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 בפברואר, 2020
ע"י תמיד קוראת


כותרת המשנה של הספר:פוליטיקה בתנך. ואכן הספר דן ובוחן בעיקר את הימצאותו או אי הימצאותם של נושאים פוליטיים בתנך.
הוא מחפש היכן אפשר לראות שיש פוליטיקה, ומוצא אותם בבריתות(ברית בין הבתרים והברית בסיני)דרכם הוא מזהה פוליטיקה של העדפת ילידי הקהילה והדרת זרים ומצד שני יש פוליטיקה של פתיחות וקבלה של גיור. לדעתו עם ישראל הוא קהילת ברית, או התאגדות של ראשי משפחות שמחוייבים בהסכם כלפי האל וכלפי כל אחד ואחד בקהילה.
הוא בוחן את החוקים שבמקרא ומבדיל בין חוק מנומק לבין חוק שאינו מנומק. הסגנון הפולמוסי של הגמרא הוא אחרית התפתחותם של נתינת הסברים לחוקים הלא מנומקים והם כנראה המשך לדיונים שהיו אולי בעבר בחוגי הכהנים הסופרים או השופטים. הוא בוחן פוליטיקה בשלטון המלכים.הוא מתאר את המאבקים הפוליטיים בין מנהיגים לבין יריביהם או בינם לבין הטוענים לכתר.
יש פרק שבוחן פוליטיקה בינלאומית בספרי הנביאים. לדעתו ישראל ויהודה ניהלו פוליטיקה של בריתות עם עמים שכנים כנגד אימפריות או עם אימפריות כנגד עמים שכנים אחרים. הנביאים הם שעסקו בשאלות פוליטיות בינלאומיות .
יש פרק על הפוליטיקה של הגלות של ממלכת ישראל וגם של יהודה ועל האחריות הפוליטית למצב.
יש פרק על הפוליטיקה של החוכמה של חכמים ויועצים למיניהם למלכים,החכמה בספר משלי, איוב וספר דברים.לדעתו החכמים למיניהם נותנים עצות פוליטיות ומוסריות ליחיד. אך עדיין החכמים לדעתו לא החשיבו את הפוליטיקה כחיונית לרעיון החיים הטובים.
הספר עוסק בספר דברים שלטענתו נתחבר כנראה בתקופת גלות בבל על ידי אנשים בשר ודם והם שערכו אותה סופית לגרסה הידועה לנו היום. לדעתו החיים הפוליטיים היו מספקים את העם ולא נזקקו לביסוס טקסטואלי, רק בגלות היה צורך לאיסוף הטקסטואלי.ספר הספרים היה מעין תחליף למדינה שסיפק בסיס לזהות הקיבוצית ולכן אספו וערכו טכסטים לקנון.לדעתו,הפרשנויות של חכמים נבעו מהרעיון שהתורה 'לא בשמיים היא " (דברים ל' י"ב) כך שבני אדם יכולים לפרש אותה. אבל הכוונה האמיתית והמקורית של הכתוב היתה, שהתורה תהיה נגישה ונהירה לכל אדם, לא לפרשנות. אין דרך מסוימת אחת וברורה כיצד יש לקרוא ולהבין את התנך כי יש מגוון עצום ורב החל מהמדרשים ניתוחים מחקריים ועוד,לכן המחבר מוסיף בספרו עוד נדבך לאפשרות הפרשנות וההבנה של הטכסט המקראי. הוא אכן עושה זאת בצורה עניינית שקולה וברורה עם פרשנויות שלו לכל מיני אירועים במקרא.
וולצר, מחבר הספר מגיע למסקנה "שמחברי המקרא אינם מכירים בפוליטיקה-פוליטיקה חילונית יומיומית ...לכן רוב השחקנים בהיסטוריות המקראיות הם דמויות מעורפלות למדי, והן עומדות בצל "הטיעון הדתי דוחק למעשה כל משטר פוליטי במקרא".

לסיכום: הייתה חסרה לי הגדרה בסיסית מהי פוליטיקה ולמה הוא מנסה לחפש דווקא במקרא.
בספר יש הרבה רעיונות וניתוחים של אירועים על פי ביקורת המקרא המודרנית. לדעתי הוא קצת התפזר בעניין הזה.

3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מעניין מאד, תודה רבה.

הפתיע אותי לקרוא את הטענה שהפולמסנות בגמרא היא המשך של הפולמוסים בדורות הקודמים. זו טענה דומה להנחת היסוד האורתודוקסית בנוגע למהות התורה שבעל-פה. מפתיע לקרוא טענה כזו מפי פרופ' וולצר דווקא.
תמיד קוראת (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
עדכנתי
מורי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תמיד שמים רווח לאחר סימני פיסוק.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ