הביקורת נכתבה ביום שישי, 7 בפברואר, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
קודם כל הוא שיעמם אותי למוות ובקושי הגעתי לאמצע הספר לפני שנטשתי סופית.
התיאור הסביבתי הוא אמהות לילד ראשון שילדו פחות או יותר באותו זמן וחיות במנהטן. היום אפשר להתחבר כמעט לכל קבוצת השתייכות באופן וירטואלי והנשים האלה התחברו וירטואלית בזמן ההריון ויזמו מפגשים אחרי הלידה. הנושאים המועלים בו משעממים בדרך כלל את אלה שאינם/ן בקבוצת ההשתייכות הזו. דיונים מעמיקים על לידה ללא משככי-כאבים, התחברות לתינוק לאורך כל שעות היום, הנקה או (שלא נשמע את זה!!!) מתן פורמולה, הרגשת אשם על "נטישת" התינוק ויציאה לעבודה או חס וחלילה לבילוי...
עכשיו לתואר "מותחן פסיכולוגי" המוצמד, אינפלציונית, לסיפורים רבים מדי. לדעתי כל סיפור הנכתב על אנשים משתמש בפסיכולוגיה. אי אפשר לכתוב על אנשים בלעדיה. אבל במקרה של מותחנים זה, אני חושבת, שם קוד לסיפור המשתמש בשפע רכילות. הספר משתמש לא פחות ברכילות מאשר בפסיכולוגיה (ואולי רכילות מגדירה "פסיכולוגיה") התיאורים הרומזניים של קבוצת האמהות שיצאה לבילוי, אלה שמשתכרות, שיש להן כמובן סיבה טובה להשתכר... האם שתינוקה נעלם – היא גם הכי יפה, וגם הכי רזה, וגם אין לתינוק שלה אבא, וגם היא היתה שחקנית! בסידרת טלוויזייה! אם זה לא מספיק כדי להטיל ספק בטיב אמהותה, אני לא יודעת מה כן. לכל אחת מהנשים יש סוד כלשהו. וסודות, זה ברור, הם צעד ראשון לפשיעה. וכך מעבירה מולוי את תפקיד החשודה מאחת לחברתה כמו שכתוב בספרי הדרכה לכתיבת מותחנים.
אין דירוג, כי אולי הוא משתפר בסוף. אבל גם חצי מ 323 עמודים, זה יותר ממה שמגיע לו ולי, עד לאותה נקודה.
0
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חן חן, בלו בלו.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מסכימה עם מה שכתבת. והוא לא משתפר בסוף...
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מסכימה, פואנטה℗ .
התרבות סביב ההורות, בעיקר האימהוּת השתנתה מאד בשנים האחרונות. אמהות המתפקדות כצוות הווי ובידור, הורים שהחשש הכי גדול שלהם הוא שהילד "ישתעמם" או שלא יהיה חלק מתוכנית סדורה, תחרות (שתמיד היתה אבל איכשהו לאחרונה החריפה) לתואר "אם השנה" וכו'. לפעמים אני מתעצבנת, לרוב מרחמת על ההורים המסכנים הנמצאים במערכה. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אלה לא חגיגות אלא חיי שגרה של
קבוצת אימהות מושלמות שמשקיעות ערימות של כשרון אומנותי כדי שהזאטוטים לא ישתעממו לרגע, חלילה.
כמובן שהתנאי ההכרחי הוא לבצע את הקרקס הזה במקום ציבורי ובקולי קולות כי אם את מושלמת בסתר – מי יידע?? |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, חני.
את צודקת. השם נועד לקרוץ לקוראים מסויימים. אני נוטשת אחרי שאני משוכנעת ששום דבר טוב לא ממתין לי בספר. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, פואנטה℗
כן, דביק בדיוק כמו במציאות. קיבלת גשם היום ויש להניח שאף אחד לא יחגוג לך מתחת לבית... |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
השם בלבד מחשיד יעל .
גם לאן שהגעת זה כנראה בחסד.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
נשמע דביק (בדיוק כמו במציאות)
לאחרונה אני מייחלת לגשם במיוחד כי אז אין לי תוף מרים ו"מי שטוב לו ושמח כף ימחא" מתחת לחלונות... |
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
