ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 בינואר, 2020
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
לא, לא, לא - לא מדובר כאן בסיפור על איש שקונה לעצמו כרטיס כניסה ומבקר בגן החיות להנאתו. אלא איש בגן החיות. ממש כך. בתוך כלוב, כחלק מהאוסף המוצג ברחבי גן החיות. כמו חיה בגן חיות, רק איש בגן חיות.
נשמע כמו רעיון חדשני? תופתעו, אך הספר נכתב לפני שנים רבות, בשנת 1924. ההוצאה הישראלית 'תשע נשמות' הוציאה אותו רק עכשיו.
עם זאת, הספר נפתח כיאה למה שניתן להסיק משמו: הוא נפתח באיש שקונה לעצמו כרטיס כניסה ומבקר בגן החיות להנאתו. טוב, לא לגמרי להנאתו, כי הוא עסוק במשך כל הביקור בריבים עם בת זוגו.
לאיש קוראים 'קרומרטי' ולאישה 'ג'וזפין'. הם רבים, כמו כל זוג שנמצא במשבר, על הזוגיות שלהם ועל גורלה האומלל. בסוף הריב, כשהיחסים בין השניים מתדרדרים לשפל, קרומרטי מחליט החלטה שנובעת מתוך ייאוש: הוא פונה להנהלת גן החיות ומציע הצעה - הוא, קרומרטי, יותיר להם להכניסו לתוך כלוב בגן החיות, ואילו הם רק ירוויחו מן העיסקה, כשהוא יהפוך לאטרקציה החמה והמדוברת של האיזור.
קרומרטי אכן הופך לאטרקצייה לוהטת, אך למעשה הזה שעשה יש גם השפעות והשלכות. חלקן גם רעות.
קרומרטי מתמודד עם המציצנות של בני האדם, וכן גם עם הלעג והליגלוג שמפנים חלק מהם, וחווה על בשרו את מה ששאר חיות הגן מרגישות. הוא מסתבך לא רק עם המבקרים בגן אלא גם עם החיות עצמן. ובנוסף, עולות בו מחשבות על בת זוגו שהשאיר מאחור, בעולם בני האדם...
האם בני הזוג יחזרו בסופו של דבר להיות ביחד, או שגורלו של קרומרטי הוא לחיות לנצח בכלוב בגן החיות? איך יסתיים לו סיפור האיש, האישה והכלוב?
הספר מונה בסך הכל 111 עמודים, אז אין סיבה שלא תעשו מאמץ אחד קטן ותקראו על מנת לגלות את התשובה.
סיפרון קצר, חמוד ביותר, כתוב בג'נטלמניות בריטית אופיינית של המאה הקודמת, עם זיק של שובבות ועם הרבה חן. מומלץ.
דרך אגב - אני, באופן אישי, ראיתי בכלוב מטאפורה להסתגרות ולבריחה. כשיש משבר בזוגיות, כמו שקרומרטי וג'וזפין חווים בספר זה, הכי קל לברוח מהקשיים, להסתגר מן העולם ודי. הכי קשה זה לצאת מהכלוב שאתה יוצר לעצמך, ובעצם לעשות משהו כדי לפתור את הבעיה.
***גם את הספר הזה, כמו הספר הקודם שכתבתי עליו סקירה כאן באתר, קראתי בקריאה משותפת יחד עם ידידתי הסימנייתית סקאוט, ששוב ייאמר לזכותה שעשתה בחירה מצויינת של ספר. לכן גם את הביקורת הזו, אני מקדיש לה.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
גם לי ההערה הזאת עשתה לי את הבוקר (:
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
פאלפ-חחחחח גדול! טוב, מה שנכון נכון. ההערה שלך עשתה לי את הבוקר חח
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
פרפר צהוב - המתרגם הוא יותם בנשלום, ולפי מה שראיתי אין ממש בעיות בתירגום.
פולפ - תודה! חחח קרעת עם ההערה על החופרת! |
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
רעיון משעשע.
אולי המסר של הסופר הוא שהגברים יעדיפו להיכלא בכלוב עם חיות פרא מאשר לחזור הביתה עם אשה חופרת ;).
סקירה חמודה. |
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
הרעיון של הספר נראה מעניין.
האיכות תלויה במידה רבה במתרגם איכותי, שעל פי התרשמותי עד עתה מהוצאת תשע נשמות, הינו זן נדיר במיוחד.
מי המתרגם ? |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אין על מה. תודה גם לך (:
|
|
אורן
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
נשמע מסקרן, תודה
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה, חני.
טוב, יש משהו מעט ביזארי ומרתיע ברעיון הזה, אני מודה. אותי הוא דווקא משך ולקרוא. |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי את המטאפורה לזוג שרב .
ואת הסקירה.
לא בטוח שהרעיון מצא חן בעיניי. |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אוקיי. הכוונה לקרוא את שני ספריו?
אחכה לחוות דעתך לסיפרו השני. זה גם ספר שסקאוט שמה עליו עין ורצתה שנקרא אותו ביחד מתישהו. |
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אוסיף לרשימת "לקרוא" עם 'מאישה לשועלה' של המחבר.
לגוון קצת.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
מחשבות - תודה. ולא עלינו להתמודד עם כלובים
ראובן - אכן. בחרתי אותו מתוך רשימה של כמה ספרים שסקאוט הציעה, בדיוק בגלל הרעיון המעניין והסוג של חדשני שעומד סביב הספר. |
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
נשמע מעניין.
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
נראה אותך בחיים מתמודד עם כלובים. סיכמת יפה.
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ובכן,אני חושבת שהסקירה שלי יש בה טיפ טיפה ספויילרים...
אבל מסכימה איתך. לכן הגיתי את הרעיון. זה מעשיר. |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה!
אה, מה את אומרת. מעניין. וזה טוב שכל אחד מוסיף משהו אחר לביקורת שהיא על אותו הספר. ובלי ספויילרים למי שרוצה לקרוא... |
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
סקירה חמודה נורא! [ כמעט כמוך XD]
הכלא כמוטיב בריחה זה גם משהו שעלה בדעתי אבל משום מה, לא ציינתי זאת בסקירה שלי. יפה שציינת בשלך. הסוף מוכיח עוד יותר שהמוטיב הזה אכן אפשרי. |
28 הקוראים שאהבו את הביקורת