#
לפעמים סיגנון הכתיבה ואיכותה עושים את ההבדל בין הבנאלי למשמעותי.
לא זכור לי ספר שהצליח להעביר את הזרות התרבותית ואת המשמעות של הסוציאליזציה באופן כה מוצלח כמו הספר הזה. האמצעים הספרותיים בהם משתמשת הסופרת הם אמיתות קצרות, עובדות מדעיות, נוסחאות, תיאורים, סיפור בגוף ראשון וגם בחירה למי מהדמויות להעניק שם, ולמי לא.
המספרת בגוף ראשון את הסיפור היא חסרת שם. היא בת למהגרים סיניים, רעת-מזג, חמוצה, יודעת (רק) ללמוד, לא מבינה אנשים, חשדנית, לא מסוגלת להתחייב ומתקשה להשלים עם חייה. היא דוקטורנטית לכימיה כי הוריה – השאפתנים בריבוע – החליטו כך. בן זוגה הוא דוקטורנט אמריקאי "לבן" מאוהיו, ששמו אריק, הצולח בקלות מכשולים שהיא לא מצליחה להתמודד איתם. הוא מהווה את הנגטיב שלה: טוב-מזג, מסור, אוהב, מביע את רגשותיו, תומך – בקיצור בחור חד-פעמי. למספרת יש גם "חברה טובה", רופאה, גם היא בת להורים סינים, גם לה אין שם.
המספרת גדלה באמריקה, הוריה מהגרים סיניים עם חיים קשים ונישואים בעייתיים. ההורים לא מבינים את התרבות אליה היגרו. הם דורשים מצויינות מביתם היחידה, מתייחסים אליה כאילו היתה קרן בה השקיעו והם מצפים להחזיר את ההשקעה וגם להרוויח. אנחנו חושבים שהתנהגות ההורים הסינים אל ביתם היא עילה לפניה מיידית לאגודה להגנת הילד. אנחנו לא יכולים להבין או לקבל את ההתנהגות ההורית שמבחינתנו גובלת בהתעללות. ההורים הסינים אינם יכולים להבין או לקבל את ההתנהגות ההורית האמריקאית הגובלת, לדעתם, בהזנחת הילדים ובחוסר דאגה לעתידם. הגיבורה נאמנה להוריה – מה שלא מובן בעיני "האמריקאים" כמו בן זוגה או הפסיכולוגית שלה. "למה שתהיי נאמנה להם?" הם שואלים. "הרי הם דפקו את החיים שלך. מה את חייבת להם?" והיא מתקשה ליישב בין הגישה של אוהביה לרגשותיה. היא יודעת שהיחס בין ההתייחסות הקשה בה התייחסו אליה הוריה לבין המסירות שהיא חייבת להם הוא יחס הפוך אבל כמדענית אין היא יכולה להגדיר את זה בנוסחה.
הספר הזה עשה עבורי שני דברים. הוא הסביר לי את התרבות הסינית הכה שונה מהתרבות שאני מכירה. את חוסר המוכנות והיכולת של הסינים להביע את רגשותיהם (ואת החוסר במלים וביטויים המתארים רגשות באופן ישיר). את סידרי העדיפות השונים באופן מובהק מסידרי העדיפות בתרבות המערבית.
הוא איתגר את מה שחשבתי על חוגים לכתיבה יוצרת. בניגוד למה שחשבתי – הספר הזה אינו דומה להמון ספרים (בינוניים) אחרים שהם תוצרי החוגים האלה. הוא ייחודי מאד ואמין ומאפשר לקורא בו אותו "עוד משהו" ההופך ספר לחווייה.

















