ביקורת ספרותית על The name of the wind מאת Patrick Rothfuss
ספר מעולה

---

ספארי צלילה בסיני, קבוצה של חברים, וחברים של חברים. כבר 20 שנה שאני חולם על זה, התארגנה קבוצה היו חסרים 2. אחד החברים הכי טובים אמר שגם אבא שלו, וגם הבן שלו יגיעו, ובכך הגענו למכסה. הבן של החבר, חבר טוב, אחד האנשים המיוחדים, התגלה כגרסא מדהימה של אביו, והאבא של החבר, עזר להבין מאיפה כל זה מתחיל. מ אבל לא על ההפלגה והצלילות והמים המדהימים של סיני (ושחיה ספונטנית עם דולפינים) אני רוצה לספר. הבן, קרא ספר עב כרס (מעל 700 עמודים), התעניינתי הוא אמר "שם הרוח" ושהוא קורא אותו בפעם שניה. מבחינתי זו מספיק המלצה... אז קראתי.
תשמעו, כולנו פה כי אנחנו אוהבים סיפורים. הספר הוא בעצם סיפור עלילותיו של קוות.., עליו התפתחו סיפורי מיתוס, הגזמות וגוזמאות. מבנה הספר הוא סיפור בתוך סיפור (שבתוכו מפעם לפעם שזורים סיפורים ואגדות). הסיפור, שאותה דמות מספרת להסיטוריון כותב ביוגרפיות, את הסיפור האמיתי כפי שקרה באמת, הסיפור שמאחורי המיתוסים שהתפתחו. מכיוון שכולנו אוהבים סיפורים קשה שלא לאהוב את הספר הזה, גם למי שלא חובב את הז'אנר (פנטסיה).
בספר יש מספר אמירות שמזקקות אמיתות פשוטות לכאורה, בצורה פיוטית ומשכנעת. ואף שמדובר בסיפור רחב יריעה מדובר בראשון מתוך 3. כמובן שברגע שסיימתי את הראשון שמתי את ידי על השני.
הגיבור שלנו, הוא מבריק, מדען, מכשף, (יהיה גם לוחם- עוד לא הגענו לכך בספר הראשון) ונער מתבגר. מתכון מצוין לסיפור הרפתקאות. הסופר יודע לכתוב, הקטעים המותחים מותחים התאורים מוצלחים, ויש לא מעט אתנחתות קומיות. הסופר יודע לכתוב וניכר שהוא בקיא בהמון תחומים, בחינה חפוזה של הביוגרפיה שלו מגלה שהוא למד תחומים שונים באונברסיטה, (החל מהנדסה כימית ואז דילג בין פקולטות במשך 9 שנים), רוחב האופקים של הסופר ניכר היטב בין דפי הספר.
אז מה מקבל הקורא: סיפור התבגרות לכאורה סטנדרטית, יתום, חסר כל שהופך לאגדה.
התבנית לכאורה סטנדרטית אבל האופן שונה ומרענן. כתוב באופן קולח ומעורר מחשבה, כאמור לא רק לאוהבי הז'אנר
מי שלא שש לקרוא באנגלית
הספר עונה לאותו שם בעברית: "שם הרוח"

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על The name of the wind