אל לי, אשמח לקרוא סקירות חיוביות שלך.
בספר הזה ראיתי סיפור אהבה עדין ומיוחד, עם יסודות אגדתיים ולא חיפשתי רציונל.
במזרח יש סיפורים רבים שמאמיניהם ישבעו שהם אמיתיים, אשר הם לא פחות דמיוניים מהסיפור הזה. גם החיבור למציאות הוא חלק מהאגדה, ואם קוראים את הספר בלי לתת לרציונל ולציניות שלנו להתערב, אפשר להפיק ממנו הנאה מרובה.

האגדה היא אכן הפן המוצלח יותר בספר, מסכימה. ועדיין (ספוילר!) - התלכדות עמודי העשן בסוף, הפיכת אגדת הילדים למציאות אחד לאחד, זה פשוט גס מדי. ואם יורשה לי להעיד על עצמי, ניגשתי לספר בלב פתוח יחסית, ואני בהחלט נהנת מפנטזיה ומעל-טבעיות כשהיא כתובה בעדינות ובטוב טעם.
ולגבי הביקורות - דווקא כתבתי אי אז איזו ביקורת משבחת על מיכאל שלי לדעתי. אבל אתה צודק, כנראה שתסכול מספרים הוא רגש שמבעבע החוצה אצלי בדחיפות רבה יותר מאשר ההנאה.

על הספר הזה, וגם על ספר ההמשך, מסכימה לגמרי עם פרפר צהוב.
זה ספר על תרבות שונה וצורת חיים שלא מוכרת לנו.
מסגרת הסיפור יכולה להיחשב קיטשית, אבל לא הסיפור עצמו.

מחשבות, יכול להיות שאתה ממהר לנטוש.

התחלתי ונטשתי מיד.

מסכים עם הסקירה לגמרי

מסכים עם חלק מהתובנות, אך לא מסכים עם המסקנה.
יש קיטשיות בגיבורה הראשית, שהיא שטוחה ומייצגת עורכת דין סטראוטיפית, ואכן ביצירת סיפור המסגרת יש כשלים, אשר הפריעו גם לי.
עם זאת, סיפור האגדה הוא יפה ומושך עד כדי כך שקראתי את ספר ההמשך שלו וגם הוא יפה בעיני. צריך להגיע לספר עם מצב הרוח הנכון ממקום תמים, לא ציני, המתאים לקריאת אגדה פנטסטית עם יסודות על טבעיים.

דרך אגב, ראיתי שכל הסקירות שלך שליליות. האם עדיין לא קראת ספר שכדאי לכתוב עליו סקירה חיובית?

מסכימה מאד עם מה שכתבת.