• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
קציצות

קציצות

מאת אילן הייטנר

הביקורת של אל לי

תמונה של אל לי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
קציצות

קציצות

מאת אילן הייטנר

הביקורת של אל לי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של אל לי
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2008
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
סוקר על גלגלים
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

אחד הספרים הגרועים ביותר שקראתי בחיי.
השפה נמוכה והסיפור רדוד - נשמע יותר כמו טור רכילותי במגזין נוער.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
ל
ליzי
ל
ליאת
2קוראים|גיל ממוצע55|100%נשים

על המבקרת

תמונה של אל לי

אל לי

חברה מזה 19 שנים
7 ביקורות•38 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•קובצי סיפורים - אנתולוגיות
תמונה של אל לי
אל לי
חברה באתר מזה 19 שנים
ביקורות7
לייקים שקיבלה38
דירוג ממוצע3.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת3ספרות מקורית2קובצי סיפורים - אנתולוגיות1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אל לי

אמנות ההקשבה לפעימות הלב

אמנות ההקשבה לפעימות הלב

יאן-פיליפ סנדקר

קיטשי מאוד, צפוי למדי, והדמויות שטוחות. בעיקר דמותה של הגיבורה הראשית ג'וליה, שממחישה באופן הטוב ביותר את הרומנטיזציה האוריינטליסטית של עיניים מערביות לתרבות מזרחית. היא עורכת הדין הקרה והחשדנית, התמה והמבולבלת לגבי מה חשוב באמת בחיים, אשר נשבית בקסמיו של זקן בכפר עני שמספר לה סיפור על אהבה טראגית עם נגיעות על-טבעיות. בקיצור, בעיקר לחובבי רבי-מכר צ'יזיים.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אל לי
ספר התשוקות

ספר התשוקות

כללי

מלא פוטנציאל ניבט אליי מהכריכה האחורית: "קיץ, חום ורטיבות, הרפתקאות מיניות, גוף, אובססיות, חוויות מזדמנות, סווינגרס, יחסים אסורים וגילויים עצמיים, קשרים חד-מיניים, טריוּת, פרוזה נוטפת ומזיעה, סקס ושיגעון, הזיקה אל הגוף, הצורך באהבה. המיניות והמגוון מנקודת מבטן של שש-עשרה סופרות לטינו-אמריקאיות עכשוויות משבע מדינות".
הבטחה שלא מומשה לצערי.
הסיפורים רבים מדי, ורבים מהם סתמיים ומיותרים. אני חושבת שתורמת לכך גם העובדה שהתרגום לא אחיד ברמתו, והסיפורים תורגמו על ידי מתרגמים שונים, שמשתנים ברמתם אף הם. פה ושם יש איזו הבלחה מחרמנת או מטרידה, סיפור שמצליח להתעלות על היתר. לטעמי ההבלחות האלה היו מעטות מדי מכדי לצלוח את כל הספר.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•אל לי
אלוהי הדברים הקטנים

אלוהי הדברים הקטנים

ארונדהטי רוי

התרגום עושה לסיפור הקסום הזה עוול.
מלכתחילה אלוהי הדברים הקטנים דורש מאמץ של צלילה אל עולם תרבותי זר, והיכרות עם אורחות חיים אחרים ושמות משונים ושוברי שיניים שלא מחליקים לנו בקלות בפה. כשמוסיפים לכך תרגום עילג, רשלני ולעתים ממש שגוי - אני מבינה מדוע רבות מהביקורות לפניי גרסו שזה ספר קשה לקריאה. התרגום הרע ניכר החל בעברית מאונגלזת (שימוש מוגזם בפועל "עשה"; ריבה לא עושים, רוקחים, מבשלים או מכינים אותה), דרך שגיאות הגהה ("שברוט" ולא "שרבוט") ועד לטעויות של ממש ביחס לתרבות המקור ("גי" היא לא מותג של "חמאה טהורה". זה שמה של חמאה מזוקקת בהודו).

מי שיצליח לצלוח זאת, יתגלה בפניו סיפור רגיש ועדין על חוקי האהבה האוניברסליים, לא רק אלה של מדינת המחוז קרלה הרחוקה. על יחסי כוח בין-מעמדיים ובתוך המשפחה, ועל הקווים החמורים של מותר ואסור והצביעות שבה הם נאכפים בחברה.

לכן אני בהחלט ממליצה לקרוא, אבל אם אפשר - באנגלית. למי שמכיר קצת את הודו, ויודע לדמיין את הלאדו המתוק או את המסכות של רקדני הקטאקאלי, מובטחת הנאה. ולמי שלא - זה שווה את המאמץ.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אל לי
ערות

ערות

תמר מור סלע

זה ספר חשוב, אבל זה לא אומר שהוא טוב. וסלחו לי על הפרדוקסליות.
אני לא מרגישה שהוא הותיר בי איזה מטען רגשי או אינטלקטואלי עמוק שהולך איתי, ומצד שני כן שמחה שקראתי אותו. הערך שלו הוא בהצפה של הנושא, בהבאת קולות של נשים שמדברות באופן בלתי מתווך (כמעט) את המתח שנשים עדיין חיות בו במאה ה-21, בין זונה לבתולה קדושה. כמי שמתמודדת עם המתח הזה בעצמי, כמו כולן כנראה, יש משהו מנחם ומשחרר בקריאה פתוחה של חוויות של נשים אחרות, והשיח הציבורי שמתעורר בעקבות הבאזז של הספר הזה הוא בכלל מבורך.
אבל חוסר התיווך הוא גם הבעיה: אסופת העדויות לא מתחברת לכדי משהו משמעותי יותר. הסיפורים רבים מדי ולא מלוטשים מספיק, והרצף שלהם לא אחיד ונע בין ריגוש לטשטוש וקהות. לצערי נתקלתי גם בשגיאות הגהה, שהן לחוויתי זלזול בקוראת.
ולסיכום, כדאי לקרוא אותו בשביל השיח שהוא מעורר, על אף שהוא לא יצירה ספרותית מופלאה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אל לי
אהבה בימי כולרה

אהבה בימי כולרה

גבריאל גרסיה מארקס

תחילת הספר היתה מבטיחה, עם דמויות מסקרנות והתרחשות מעניינת. ככל שחלף הזמן, מצאתי את עצמי מאלצת את עצמי להמשיך לקרוא בו, כי אהבתי נורא את מאה שנים של בדידות, שהיה קסום, וגם את כרוניקה של מוות ידוע מראש, שהיה בו עניין, ומשום שלא מניחים ספר כל כך מוערך באמצע.
הרגשתי שהעלילה התפתחה להיות ברובה הגדול תיאור מעורר סלידה של מסע הכיבושים המיניים של הגיבור, שאת כל הנשים בו, ללא יוצאת מהכלל, מצאתי לא אמינות, ושנכתבו בשטחיות. חרתה לי הפנטזיה הגברית הקלישאתית שצעקה מכל משגל ופיתול עלילתי שהתלווה אליו, והיו הרבה יותר מדי כאלה, וגם הסיום הקיטשי לא עזר.
לסיכום, אני מעדיפה להישאר עם הריאליזם הקסום של מארקס במאה שנים של בדידות ולהניח למארקס הזה לצבור אבק באחורי מדף הספרים.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אל לי
מיכאל שלי

מיכאל שלי

עמוס עוז

אוי לי. הדבר האחרון שהייתי יכולה לומר על הספר הוא שהוא משעמם.
משעמם?
עמוס עוז הצליח לכתוב את חנה וירושלים שלה בצורה הכנה והאותנטית ביותר, נוגעת ללב, צובטת, מטרידה, מרתקת.
זהו ספר מיוחד בשבילי.
מינימלי ובו זמנית מאוד סנטימנטלי ומכיל כל כך הרבה.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•אל לי

ביקורות נוספות על "קציצות"

קציצות

קציצות

אילן הייטנר

"איזה חיים קסומים- ובמה אנחנו מתעסקים אלוהים, במה אנחנו מתעסקים".

נהניתי לקרוא את הספר הזה למרות שהוא לא מאוד גאוני ולא כל כך עובר את מבחן הזמן, אבל יש בו משהו פשוט, כיפי ומשעשע. משהו אפילו מעט קסום, כזה שלא מתיימר לחולל אירוע גדול אלא לספר סיפור קטן אך משמעותי.

זהו סיפור על זוגיות. כזאת שאינה מושלמת. זוגיות שמגיעה עם הרבה מכשולים, תסכול, חוסר הסכמה. גבר וארוסתו יושבים יחד במטבח כמה ימים לפני החתונה ואז פתאום, חילוקי דעות, חילופי דברים. ריב. הם מסכמים ביניהם שאחרי החתונה הם יתגרשו, הם הרי לא מתאימים אבל לא נעים עכשיו לבטל. מה יעלה בגורלו של הזוג?

ספר שנון ופשוט על זוגיות וחיפוש אהבה. היכן הציניות והאגו פוגשים אותנו בזוגיות ובכלל בחיים. הוויתורים שצריכים לעשות עבור בני זוג וההבדלים הניכרים בין גבר לאישה.

ספר שהצלחתי להתרכז בו למרות המולת המקלט וחיינו הכאוטיים. ספר "ישראלי" שמספק אסקפיזם חביב ללא מאמץ או מחשבה מרובה. כן, ספר כזה שבדיוק מתאים לעכשיו.
קראתי את חכמת הבייגלה של הייטנר, אין ספק שמ"קציצות" התרשמתי יותר.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•בר
קציצות

קציצות

אילן הייטנר

****


מכירים את זה שאתם אילן הייטנר ויש לכם כישרון כתיבה מדהים ויש לכם אפשרות לכתוב דברים משמעותיים עם יכולת הכתיבה הזו ולמרות זאת אתם מעדיפים לשחזר את השטנץ של רבי המכר "חכמת הבייגלה" ו"מלך החומוס ומלכת האמבטיה" ולהמשיך מסורת קלילה ומשעשעת של ספרי תובנות כאלה שהם גם ישראליים, גם קצת ערסיים וקצת רוחניים וקצת מקסימים וקצת חכמים של החיים, ובעיקר שהם כמו רשימות "מאה דברים שאני שונא בדייט ראשון" או "21 דרכים להתחיל עם בחורה" או "איך להתחתן ולהישאר שפוי" והמשקל הסגולי הוא בהתאם?

מכירים את זה שאתם אילן הייטנר ואתם עפים על עצמכם כי אין לכם ברירה, כי אחרי שכתבתם רב-מכר או שניים התלהבתם מתדמית הסופר שעטיתם אז אתם ממשיכים עם אותה מכונת ייצור גאגים ותובנות, שבדומה לאותה מכונת אוכל שיצאה משליטה ב"גשם של פלאפל" מתחילה לייצר אוטומטית תובנות משומשות (גם אם משעשעות) לכל נושא שלא תזרוק לכיוונה, מנסיעה באוטובוס ועד תור בבנק?

מכירים את זה שאתם אילן הייטנר ואתם פשוט מכורים לתנועה הזאת שאתם רואים בעיני רוחכם, של מישהו שקורא את הספר שלכם ומתפקע מצחוק ואז מניד בראשו בחיוך ואומר לעצמו, "וואי, זה כל כך נכון" או "קיבינימאט, זה בדיוק ככה", כאילו היינו עכשיו בעוד שידור חוזר של צחוק מעבודה וקובי מיימון דופק עכשיו מונולוג מה זה קורע על איך זה לנסוע למלון באילת עם האישה והילדים? מכירים את זה?

מכירים את זה? יש פה מישהו מבת ים? יש פה ישראלים? כי אם יש פה ישראלים, אז אתם מכירים את זה. אילן הייטנר עלה על נוסחה מנצחת, והיא פיצוח יאיר-לפידי של השאלה הנצחית "מה ישראלי בעיניך" ופירוק הדי.אנ.איי. שלה למרכיביו הכה-צפויים - חומוס בהדונס, הרצון "לדפוק את המכה" והמאבק התמידי בין להישאר צעיר-לנצח, כזה שטוחן כל דבר שזז ומשתוקק לטרוף את החיים אבל לא מצליח, לתמונת המראה האולטימטיבית, הממוסדת והפוצית שלו, הבחור שסוף סוף מוצא את האחת, שמכינה לו שני ילדים ברחם וקציצות כמו של אמא במטבח.

ולמרות ואולי בגלל שהייטנר עלה על הנוסחה הזאת, הוא ממשיך איתה. הוא היה יכול אחרת. בטוח. הוא כנראה מעדיף ללכת על שעשועון הקקי (שמופיע בספר כעוד יוזמה עסקית של גיבור הספר, התסריטאי המתוסכל), כי זה פצצת רייטינג, כי זה מה שהוא עושה טוב, וכי זה איזור הנוחות שלו. היי, אפילו אני, אנין הספרים הידוע מטימבקטו ועד בלארוס, העדפתי להעביר את הצום עם התובנות מ"קציצות" (למרות השם שלא עשה לי טוב למיצי הקיבה) מאשר עם חשבון נפש נוקב עם אלוהיי ומחזור עב-כרס של יום כיפור. למרות זאת, אני משוכנע שאם הייטנר היה עושה משהו אחר עם זה, ומנסה לעשות את הטרנספורמציה בדומה לשחקנים קומיים שעוברים לדרמה ומצליחים מעל המשוער, הוא יכול היה לכתוב ספרות קצת יותר רצינית שלא תתאמץ לתחוב שלושים עד שלושים וחמש תובנות לעמוד, ואז גם היה זוכה למשהו שאני חושש שהוא עדיין לא מכיר. בעברית, קוראים לזה ריספקט.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
קציצות

קציצות

אילן הייטנר

אמרו שהייטנר פונה לחתך הגילאים שלו ולרווקים/ת תל אביבים,אז אמרו.אמרו גם שהחלב ועוד מיליון מוצרים מסרטנים,אז נפסיק לצרוך אותם? לא!!!....ותאמינו לי שבאילת,עיר החטאים -לאס ווגאס של ישראל ובכל הארץ יש מלא אריאלים כמו...ולא רק בתל-אביב......הלו!!...אנחנו במאה עשרים ואחת.

ולכן שהלל הזקן,חבר מהסימניה המליץ לי לקרוא את הספר כי הוא מצחיק ולא צריך להשקיע הרבה את המוח נעניתי לאתגר התאים לי להירגע מהספר "בדם קר" של קפוטה. מודה ,כל ההמלצות של הלל עד היום לא אכזבו אותי,יש לו טעם לבחור......והביקורות שלו מדברות בעד עצמן.
תודה הלל:-))

התאחדות המולי"ם העניקה לאילן הייטנר את פרס ספר הזהב,על ספרו "קציצות",ספר שכולו עוסק בתהפוכות הרגשיות ובשינוי תפיסה המתחולל בחייו של אריאל,בחור תל-אביבי שעבר את גיל השלושים,רווק מתהולל,מיואש המחפש את מקומו בחיים,ערב חתונתו הממשמש ובא,וזאת לאחר שרוב חבריו התחתנו וילדו ילדים.

לכאורה סיפור רגיל,מוכר,ואף יכול היה להיות משעמם,אילולא ידע הייטנר להביא את הסיפור מצידה המצחיק של הסיטואציה בה הוא נמצא.

התובנות אליהם מגיע אריאל תוך כדי החיטוט בחייו,והמצבים אליהם הוא נקלע,מובאים לקורא בצורה מצחיקה בטירוף.בעיקר שיעורי היוגה אליהם הוא הולך, ויוצא משם עלאק רוחני,מוקסם כולו עד כדי כך שהוא מלטף כל עלה,מריח כל פרח,מתאהב בפח אשפה מסריח,מודה על הבריאה,קורא תהילים,מפתח סלידה מבשר,סיגריות ומין מזדמן,אבל עדיין פוחד להיחשב קוקסינל. לא יודעת מה איתכם...אותי זה הצחיק מאוד.
. נכון שהייתי מוותרת על כמה סצנות המסופרות לפרטי פרטים מחדרי המיטות והפנטזיות של אריאל ..אבל, כי זו רק אני.

אם הייתי צריכה להביא דוגמאות לכל הקטעים המצחיקים,זה אומר שזו לא הייתה ביקורת,אלא העתקה של הספר,לכן חברים תצטרכו לקרוא ולהבין על מה אני מדברת.

התובנה שאני הגעתי אליה במהלך הסיפור היא, שאריאל אינו מפגין חיבה יתרה למין הנשי "כביכול",ובדרכו המצ'ואיסטית הוא מביע את עמדתו כלפי הפמניזם בסיכום הבא: “זו המצאה של גברים ברברים,שרצו את האישה הקלאסית,המבשלת,המנקה,המחנכת, המאהבת,ועוד שבעת אלפים ש"ח לחודש.
אני הדגשתי את המילה "כביכול" מאחר ובסופו של יום כל מטרתו היא למצוא את אהבת חייו איתה יוכל לחיות לנצח נצחים,בבית קטן עם גינה כלב,וכמובן כמה זעטוטים שירוצו לו בין הרגליים.גם אם היא לא האישה הקלאסית שלא מקפידה על בית מתוקתק,ולא מכינה לו את הקציצות שהוא אוהב מבית אמא.

בסופו של יום כולנו מחפשים את החיים האמיתיים שמסתכמים בלאהוב,להיות נאהב, להרגיש טוב מבפנים בדברים הקטנים והיום יומיים,להפוך את המגרעות ליתרונות ולהאמין בקלישאה:"וחיו באושר ועושר עד עצם היו הזה.”

מומלץ לכל מי שרוצה לשכוח מצרות היום יום,או אחרי ספר כבד.משהו קליל,שיעלה חיוך על הפנים ויתפשט לצחוק אדיר.

עכשיו אני יכולה להתחיל לקרוא את ה"אמן והמרגריטה" של בולגקוב.(כבד).

קריאה מהנה.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•ליז מאילת:-)
קציצות

קציצות

אילן הייטנר

כמיטב המסורת ההייטנרית, מדובר בספר מצחיק וחם בעל תובנות חיים נכונות עד כדי צורך לחבוט את ראשך בכתלים הסמוכים אליך. ובכל זאת, א"א שלא לראות שהמחבר (המשתקף בגיבורי העלילה בספרים השונים) עבר ועובר איזהו תהליך רוחני ותודעתי שבא לידי ביטוי בדיאלוגים מעט יותר פלספניים מאלו שראינו בספרים הראשונים. (דבר שגם מביא אותו באופן מגוחך לעתים, להעמיד בשורה אחת באורח מסמר שיער, תיאורי מין מפורשים בצד פרשנות מסורתית על מדרשי חז"ל בנושאים שבינו לבינה...)

לא מומלץ ל:
מי שסיים דוקטורט בכימיה בסוף התיכון וחולם על נובל, חברי כנסת בקדנציה הראשונה, ראשי ממשלות לשעבר שעוד לא נכנסו לכלא והרבנים הראשיים לישראל.

מומלץ ל:
מי שקרא את ספריו הראשונים של הייטנר (ובעיקר את חכמת הבייגלה הנפלא), ומרגיש שהחיי הבורגנות המשמימים עוד לא סגרו עליו מכל עבר.

לפני 14 שנים•חוגי
קציצות

קציצות

אילן הייטנר

אילן הייטנר לראשות הממשלה !
אין, איזה כיף שאחרי שני ספרים "כבדים" ורציניים (דוסטויבסקי המקורי ודוסטויבסקית האיטלקית - אלזה מורנטה), נפלתי על כזה דבר קליל, משעשע ושאינו דורש שום כישרון מיוחד בכדי להתחבר אליו... "ספר לכל עת" מה שנקרא. "עולמו הלא-מושלם של רווק בן 37, ערב חתונתו, בתל אביב האסקפיסטית של ראשית המאה ה-21"... והיו שכתבו פה ובמקומות אחרים, שצריך כאילו להיות "שינקינאי בדם" כדי להבין את "התובנות" של הספר, אבל זה חרטה' : אמנם שלוש שנות פז"מ במתחם יהודה המכבי/שטריקר/ירמיהו/בני דן לא מזיקות לאמפתיה הראשונית, אבל ממש לא חייבים.

אחת מהדרכים שאימצתי לעצמי כדי להבחין בין ספרים טובים לספרים סתם, היא "מבחן הרגש" : האם הצליח הספר לעורר בי משהו 'שמעבר' - סקרנות, הזדהות, געגועים, מלמנכוליה, אנא עארף... ובכן הספר הזה של אילן הייטנר פשוט שפך אותי מצחוק ! וזה לא קל, כידוע, לצחוק מספר; זה לא קומדיית ספלסטיק ויזואלית, שהסצינות שמרכיבות אותה עברו מבחני מערכת ומבחני קהל ופיילוטים... ככה שלכתוב מצחיק צריך כישרון. לא בא לי לספיילר לאף אחד אבל חפשו את התובנות על שיעורי היוגה (טעימה קטנה : "יצאתי משיעור שלישי והתאהבתי בפח זבל") וכמובן את כל אלה הקשורות ביחסים בין המינים (90% מהספר בערך)... הנאה מובטחת !

(לא נותן חמישה כוכבים, רק כי לא נעים מ"החטא ועונשו"...)

לפני 16 שנים•
★★★★★
•הלל הזקן
קציצות

קציצות

אילן הייטנר

לא אהבתי את הספר בכלל. זה הספר השני של אילן הייטנר שאני קוראת, אחרי "חוכמת הבייגלה" שאותו אהבתי מאוד, לכן הייתי בטוחה שגם "קציצות" לא יאכזב..אומנם כתוב קליל וכן יש דברים מצחיקם ונכונים, אבל כל הספר הוא פשוט ללא עלילה, התמרחות משעממת ומעצבנת שיש בה יותר מידי תובנות וחוכמות בשקל. מעכשיו ייתכן ספוילר .משחק מוזר של חילוני שפתאום מתקרב לאלוהים ומתחיל לפזר פניני חוכמה של חז"ל, רוחניות זולה. זה סיפור במילים של הגיבור עצמו על אדם שבאמת"נהיה קוקיסינל"(כנראה תמיד היה) שמתחיל לעשות יוגה, "להתגבר על יצרים", להיות צמחוני ולאהוב וגם בוכה ומתרגש כל שניה. לקראת הסוף הספר כבר ממש מעורר בחילה עם השתפכות ו,"פרץ אדיר של אהבה".גיבור הספר הפך לקוקסינל ואילן הייטנר לדניאל סטיל.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•דריה פופרבקו
קציצות

קציצות

אילן הייטנר

אתחיל בזה, שאילולי הלל... כנראה שלא הייתי ניגש לספר, מי יודע עוד כמה זמן היה מעלה אבק על המדף. הספר היה בשבילי כמשב רוח מרענן בימי הקיץ המהבילים של שלהי יולי. אתם בוודאי זוכרים את הקוטז' שעד לא מזמן כיכב בכותרות, להפתעתי גם פה הוא מככב, רק שפה הוא מתקשר לעניין אחר ורציני יותר - חתונה. הייטנר מציג בפנינו מיקרוקוסמוס (אמנם בנאלי) על החיים טרום הנישואים שמפתיע עם זיקוקים במקום הכי לא צפוי. יאמר לזכותו, שהוא מצליח במשימתו ועושה זאת בגדול.

אני לא נוהג להתייחס לעטיפות הספרים, אך פה, אני חייב לשאול משהו. מאחר והזכרת בספרך את 'פני צלקת', אני נזכר באל פאצ'ינו שאמר: "All I have in this world is my balls and my word" תגיד, יכול להיות שמשם לקחת את הרעיון?

מזמן לא נהנתי וצחקתי מספר מקור (טוב, גם לא קראתי הרבה מאלה בזמן האחרון) ואם חיפשתם ספר להעביר את הזמן בין המחאות השונות... זה הספר (האולטימטיבי) בשבילכם.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•חובב ספרות
קציצות

קציצות

אילן הייטנר

הספרייה שלי בבית מכילה בעיקר ספרי-רוח.
ספרי-רוח די דומים לספרי אגדות בעיניי.
המוטיב החוזר שאני מוצאת בהם הוא - ניסים.

"קציצות" של אילן הייטנר הוא אחד מהספרים הבודדים בספריה שלי
שהם מה שאני מכנה ספרי-מציאות.
הוא נטול ניסים. נטול התייפיפות. נטול מסננים.

הוא מסתכל למציאות בעיניים ומעיז לדבר אותה כמו שהיא.
מבלי לנסות להתחבב על הקורא, עם הרבה הומור וסרקזם שמצליח להלך על החבל הדק
שבין שנינות כנה להתחכמות מאוסה ולא ליפול.

כבדרך אגב, הוא גם מצליח לייצר דיאלוג מעניין בין המציאות לעולם הרוח.

עיניים "ערות" בוגרות, לא תמיד אוהבות את מה שהן רואות,
אבל הן מקבלות את מה שיש ומחבקות את המציאות כפי שהיא.

בעצם עשותן כן,
הן מצליחות להוציא מכל הקישקע הלעוס והטחון הזה של החיים,
תבשיל מטעמים ערב לחיך- קציצות.

ספר פשוט תענוג.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Yanita
קציצות

קציצות

אילן הייטנר

אז מעבר למשפט משעשע פה ושם.
הספר כל כך סתמי ורדוד שקשה לי לתאר.
במשך כל הקריאה רציתי לצעוק- שמישהו יכין לבנאדם הזה כבר קציצות!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•Anastacia
1.0
1.0
דירוג
5.0
לפני 10 שנים

“את הספר הזה רציתי לקרוא הרבה מאוד זמן מאז שנתקלתי בתקציר שלו פה בסימניה. הוא לא היה בספריה אז קניתי”

24/66
ביקורות על קציצות
הבאה
הילה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“קראתי אותו אומנם דיי מזמן בתקופת שירותי הצבאי אך קשה למחוק את עלילתו השנונה והמצחיקה מהזיכרון . קרא”