ביקורת ספרותית על סינדר - תולדות הלבנה #1 מאת מאריסה מאייר
ספר בסדר

---

קראתי את הספר הזה פעמיים, ככה שאני חושבת שיש לי דעה באמת מאוד אובייקטיבית עליו.
כשקראתי אותו בפעם הראשונה לפני כמה שנים, הייתי ממש בלחץ להמשך כשסיימתי אותו.
הייתי בהייפ מטורף של "אני רוצה עוד".
כבר היה לי את הספר השני סקרלט, אז קראתי, ועברו שנתיים ואני לא זוכרת כלום מסקרלט אז אני לא אגיד מה חשבתי עליו.

לעומת זאת, בקריאה השנייה הבנתי כמה הספר הוא לא משהו ששווה להיות נרגש עבורו.
קצת הובכתי מכמה שחשבתי שהוא מדהים בעבר.
הוא בסדר, הוא נחמד, אני חושבת שהעלילה עצמה סבבה, אבל משהו בכתיבה פשוט לא מצליח לרגש אותי בפעם השנייה.
זה ספר שהוא כמו סרט.
הוא נחמד, לרגעים אפילו מרגש, אבל זה בסך הכל סרט ורק סרטים ממש טובים, רואים פעמיים.

הדבר הכי מדוייק שאני יכולה להגיד על הספר הזה, "זה נחמד, אבל איפה ההמשך ?".
כי מה שמעניין זה לא הספר עצמו, לא איך שהוא כתוב, לא הדמויות, אלא רק מה שיקרה במשך.
זה הכל !!
ואני לא יודעת אם זה יהיה מובן, אבל יש ספרים שזה לא משנה שאתה כבר יודע מה קורה כי כבר קראת, אתה עדיין תמצא איזשהו חידוש או הנאה כי הספר הוא עד כדי כך טוב.
אבל הספר הזה לא, הספר הזה זה ספר של לקרוא פעם אחת ולעבור הלאה, אולי אפילו ספר שעדיף לקרוא מהספרייה, אבל אני אישית לא מתחרטת שקניתי אותו, אולי כי זאת סדרה ואני כן רוצה לקרוא את הממשכים.

נערה מתבגרת מאוד תהנה מהספר הזה, אבל אישה שקוראת הרבה ספרים ומנתחת אותם לעומק - לא תהנה ממנו יותר מידי, ואולי אפילו תחשוב שהוא גרוע, הוא פשוט ספר שהוא חלק מסדרה וכספר בפני עצמו - יש בו משהו לא מספק.

אין בו משהו מעבר לעלילה שלו.

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על סינדר - תולדות הלבנה #1