לא אוקי. ספר. מדהים.
אני הולכת לעשות ספויילרים לספר השני ולזה, אז רק שתדעו...
הספר הזה מדהים.
*ספויילר*
ממש ממש ממש אהבתי שהספר השני מתעסק בשלושה צדדים - המסע של סינדר ות'ורן למישל בנואה (סבתא של סקרלט), המסע של סקרלט ווולף למצוא את מישל אחרי שנחטפה על ידי בני הלבנה הזאביים, ומה שקורה בניו בייג'ינג.
אהבתי שאחרי כל מה שקרה, קאי עדיין אוהב את סינדר בלב שלו. גם אני חשדתי קצת שסינדר היא הנסיכה סלין ואז בסוף הספר כשארלנד אמר לסינדר שהיא הנסיכה סלין זה קצת הפתיע אותי, כי לרוב ההשערות שלי הן טעויות...
אני גם אוהבת את הסוף. איך שמאייר סיימה את הספר הראשון והשני זה מאוד יפה, וממש אהבתי את זה.
אז עכשיו לדמויות.
סינדר - אחת הדמויות הראשיות. סינדר היא נערה קיבורגית שאיבדה את ידה השמאלית ורגלה הימנית כשהייתה קטנה, לכאורה, על ידי תאונת רחפת. רק בסוף הספר היא מגלה שהיא הנסיכה סלין שהמלכה לונה ניסתה להרוג כשסינדר הייתה בת שלוש, והיא שרפה את כל אגף הילדים וסינדר והמטפלת שלה מתו.
אהבתי מאוד את המתח והדרמה של הדמות, וסיפור הרקע שלה.
קאי - הנסיך צ'ארמינג. אוקי. אז הוא גם דמות חשובה. כשהוא מבקש מסינדר לתקן את נאינסי (אני באמת מכירה את כל השמות) זה היה ברור שהיא מתחילה להתאהב בו. לא הבנתי את הקטע של זה שהיא מסתיה מקאי שהיא קיבורגית, אבל בסוף הספר מאייר הראתה למה זה. הוא החזיק את כף הרגל המתכתית שלה והביט בה איך השומרים של לונה לקחו אותה משם לכלא.
פיאוני - האחות הקטנה שהתאהבה באופה בסיפור "סינדרלה". היא מתוקה, ומתייחסת אל סינדר כאחות אמיתית וחברה טובה.
פרל - סתם דמות רקע, האחות החורגת המגעילה של סינדרלה.
אדרי - רשעית. היא לוקחת מסינדר את כל הכסף ששיך לה ושהיא השיגה.
לונה - אוי לונה איכס. אני שונאת אותה. היא ניסתה לשרוף את האחיינית שלה! והיא רצחה את המלכה צ'אנרי אחותה ואמא של סינדר.
איקו - מותק. שלי. איקו היא דמות חמודה, שלדעתי מדמה את העכברים של סינדרלה. היה לי ממש עצוב לשמוע שאדרי פירקה אותה.
ת'ורן - צוער או קפטן? אז ת'ורן הוא אסיר שנמלט מהכלא יחד עם סינדר. הוא גם דמות אבל לדעתי לא ממש חשובה.
סקרלט - אוקי. סקרלט. אז סקרלט היא ממש חמודה. יש לה התקפי זעם, וכולם אומרים שסבתא שלה שנעלמה פשוט משוגעת ובגלל זה היא נעלמה. אני אוהבת את הנחישות של הדמות שלה. והיא גם מגנה על אנשים. היא הגנה על סינדר כשאמרו בחדשות שהולכים להרוג אותה.
וולף - אוקי. זה קצת עצבן אותי שהוא שיקר לסקרלט. גם לו יש התקפי זעם (בתחילת הספר הוא חנק את רולנד אחרי שרולנד אמר שמישל בנואה היא מטורפת) אבל זה דווקא כיף לקרוא את הדמיון בין הדמויות. הוא גם חזר אל סקרלט, כי הוא אהב אותה.
ראן - אח של וולף. שונאת אותו. הוא כמעט הרג את סקרלט.
מישל בנואה - סבתא של סקרלט. היא הביאה את סינדר לכדור הארץ אחרי שהיא חזרה מהמשלחת.
גארן לין - האבא החורג של סינדר, יודע מי היא באמת. הוא מת מהלטומוזיס אבל הוא אחד המנתחים שטיפל בה אחרי השרפה.
*סוף ספויילר*
אז אהבתי את הספר מאוד, ולדעתי זה מדהים.
אהבתי גם את "סקרלט", ולדעתי בספר השלישי תהיה עוד נקודת מבט.