ביקורת ספרותית על טיטאנים - סאגה משפחתית מאת ליילה מיצ'אם
ספר בסדר

---

הספר הנ"ל ארוך מידי בשביל העלילה הטיפשית שלו.
לטעמי 200 עמודים לפחות מיותרים לחלוטין.
סיפורם של זוג תאומים שהופרדו בלידתם והחיים מביאים את כל המעורבים בדבר להתערבב אחד עם השני בסיפורי נפט וטקסס של שנת 1900.
כל הסיפור שבאמת לא ממש מורכב לא צריך מעל 500 עמודים כדי לבטא את עצמו בפני הקורא.
כבר בעמוד 100 מצאתי את עצמי צועקת להם בראש : "נו יאללה... תתקדמו" כל פגישה נמשכת על פני עמודים שלמים והכל נהיה כמו פרק אופייני של "צעירים חסרי מנוח" שעל שיחה אחת של שני אנשים ידברו בשני הפרקים הבאים עוד לפחות 3 זוגות של אנשים אחרים.
אז מצפים לזה בסדרת אופרת סבון בת אלפי פרקים אבל בספר זה לא מתקבל על הדעת.
בספר עם עלילה כזאת בכמות עמודים כזאת מבחינתי השנים צריכות לעבור מהר יותר ואפילו לקדם דור שלם כדי לשמור על רמת מתח מסויימת.

אז השלושה כוכבים הולכים על הכתיבה והרקע המעניין אבל לא על העלילה ואופן פיתוחה המשעמם על גבול הלא קיים.

ההמלצה שלי היא שמי שזמנו יקר לו ועדיין אוהב את הסגנון של הספרים שלה שייקרא את שושנים או סומרסט ויסיים בזה.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על טיטאנים - סאגה משפחתית