בשלב מסויים בעלילה, מלורי אומר לרורק על הפופולריות העולה שלו:
״ובמה שנוגע למיעוט הלוחם, ארבע עשיריות מהם שונאים אותך, שלוש עשיריות אוהבים להביע דעה בכל מחלוקת, שתי עשיריות הם אלה שהולכים על בטוח ומכריזים על כל 'תגלית' חדשה, ועשירית אחת הם מביני עניין. ״
לדעתי זה התיאור של האנשים שאוהבים את הספר הזה.
סיימתי את הספר וידעתי שארצה להמליץ עליו, שאהבתי אותו ושהוא השפיע עליי מאוד, אבל פתאום לא הייתי בטוחה לאילו מהעשיריות אני מתאימה.
יותר מהכל, הספר גורם לקורא לתהות האם הוא אדם מתווך. לא קיימים אנשים מושלמים כמו הדמויות של ראנד, אבל ברגע שאתה מסיים את הספר אתה תוהה מי אתה, מה תפקידך בעולם, האם אתה עומד בערכים ובסטנדרטים של עצמך או שלמעשה אתה עסוק בריצוי האנשים סביבך.
אנקדוטה קטנה - אני תוהה אם ראנד שיערה שיום אחד הספר שלה יהיה משהו שאנשים מתווכים דנים בו :)

חודשים רבים עברו מהרגע שהצלחתי להשיג עותק של הספר עד שבאמת התחלתי לקרוא אותו, אבל מהרגע שהתחלתי - לא יכולתי להפסיק.
הספר מתאר בצורה מרתקת, מרשימה ומאוד חיה את רומא ואת יהודה וקולע בתיאור מארג הדמויות - המחשבות, השאיפות, הלבטים ומורכבות היחסים ביניהן (החל מהבן של הזגג ועד לקיסר רומא עצמו). הקורא מוצא את עצמו מתחבר ומזדהה עם כולם וכמו בחיים האמיתיים גם בספר אין שחור ולבן.
אני מאוד ממליצה על הספר למרות שהוא מאוד לא קל מכל הבחינות, גם מבחינת השפה וגם בגלל תיאור האירועים שהובילו לכיבוש ירושלים ולחורבן בית המקדש השני.
חבל ש2 ספרי ההמשך לא תורגמו לעברית...

זה לא ספר מתח קליל, אבל זה כן ספר מתח טוב.
חודשיים נאבקתי בספר הזה כי אני לא מסוגלת לעזוב ספר בלי לסיים אותו (ועוד ספר מתח! איך אדע מי גנב את היהלום?). עודף פרטים מתיש שאתה מתקשה לעקוב אחריו, כי הכל חשוב בספר מתח, לצד הומור בריטי כבד (ומשובח בעיני אוהבי הז'אנר) הובילו אותי ליאוש כמעט מוחלט.
אבל.. הספר זוכה ל4 כוכבים ממני כי אחרי הכל מדובר בווילקי קולינס וביצירת מופת שנונה עם פתרון מפתיע, מעט הזוי ומקורי. בסופו של דבר אני מסכמת את הקריאה כחוויה תובענית ולא קלה, אבל חיובית ומשעשעת מאוד.

הספר הראשון היה "חמוד", חמוד ומרענן - משהו חדש, מהנה, זווית שהקורא לא מצפה לה. לעומתו, הספר השני הרבה פחות מוצלח. יש בספר חלקים מעיקים, קווי עלילה שלא מתקדמים, קווי עלילה שצצים אחרי שהיינו בטוחים שסיימנו איתם, ובכללי - קצת מריחה של העלילה. הדבר שהכי הפתיע אותי הוא שהדמויות ה"צדדיות" קיבלו המון במה ונפח לאישיות שלהם, אבל רוזי איבדה את כל האישיות של הדמות והפכה לכמעט הפרעה למהלך הספר.
כמה שהצטערתי כשסיימתי את הספר הראשון - ככה אני נושמת לרווחה עכשיו כשסיימתי את ספר ההמשך.

הספר מקסים, כתוב היטב וסוחף. הוא פותח שאלות די פילוסופיות במבט פרספקטיבי על שנות התיכון של בחורה מופנת בעלת ביטחון עצמי נמוך ורצון לא להתבלט.

אני חייבת להודות שהסוף שבר לי את הלב ובכיתי כמו תינוקת, מצד שני זו רק אני ואני מושפעת בקלות מספרים.

באופן כללי נהנתי מהספר מאוד, הוא היה מרגש וקל להתחבר לדמויות בעיקר בגלל השפה הפשוטה...

ספר נהדר לכל בחור/ה שמרגישים לא מוערכים מספיק - על ידי האנשים סביבם וע"י עצמם.

מעבר לעובדה הפשוטה שכל הסדרה על אן זו אחת מהקלאסיקות המולצחות ביותר - לילדים, לנוער ולמבוגרים כאחד - אלה הספרים האהובים עליי מאז שאני ילדה ממש קטנה, כל כמה שנים אני פותחת את הספר הראשון ומתחילה לקרוא מחדש את כל הסדרה.

ספרים מקסימים, סוחפים והכי חשוב - מתחברים לדמויות כ"כ בקלות, מרגישים מה שהן מרגישות ואוהבים את מה שהן אוהבות...
פשוט ספרים מקסימים :]

אני מאוד אהבתי את הספר, אומנם הוא היה ארוך בעיקר בגלל תיאורים מאוד מעמיקים של כל מקום וכל דבר [שזה משהו שיש אנשים שאוהבים ויש אנשים שזה מעיק עליהם - לי אישית זה לא הפריע].
ספר מוצלח ביותר ומומלץ לכל אוהבי הז'אנר - פנטזיה ומתח.

העלילה מעניינת והסוף אומנם לא דרמטי - אבל הוא חצי פתוח וחצי סגור, ואני הרגשתי ממש "שלמה" עם הסוף :]

ממליצה :]