הסופרת שכתבה את שושנים <mark>ליילה מיצ'אם</mark> .
מצליחה בספרה החדש עשבים ובגדול.
קתי מאבדת את ההורים שלה בתאונת דרכים,היא עוברת לגור אצל סבתא בעיירה בטקסס,.
ושם היא גודלת עם שני חבריה טריי וגון.
קתי וטריי מאוהבים ממבט ראשון האהבה שלהם היא נצחית.
אומנם שושנים היה ספר טוב ומצלח .
אבל עשבים ספר נפלא ,הסופרת מצליחה בכישרון הכתיבה שלה,להפנט את הקורא.
עלילה נפלאה כתוב בצורה מצויינת,מומלץ מאוד.

ספר קסום ומרתק שלא ניתן להניח מהיד.
סאגה משפחתית המתפרשת על פני שלושה דורות
ומתרחשת בעיירה האובָּטקר, בטקסס, ארה"ב. העלילה נפרשת על פני המאה העשרים.
זהו סיפורן של שתי משפחות המייסדים בעיירה,
משפחת טוליוור העוסקת בגידול כותנה ומתגוררת בחוות סומרסט
ומשפחת וורוויק העוסקת בגידול עצים למסחר.
מרי טוליוור ירשה בגיל העשרה את מטעי הכותנה של אביה שנפטר וחרף הקשיים
הייתה נחושה להמשיך את העסק המשפחת

סאגה משפחתית מרתקת. ספר המגולל את ראשית ההתיישבות בטקסס, ארה"ב.
לאחר שהסופרת <mark>ליילה מיצ'אם</mark> כתבה את הספר "שושנים" שגולל את סיפורן של שלוש משפחות בטקסס והספר הפך לרב מכר אדיר,
הקוראים הפצירו בה לכתוב ספר המשך
ואז היא כתבה את "סומרסט" שבעצם מהווה את הסיפור המקדים לספר "שושנים".
ב"סומרסט" הסופרת מתארת את קורות המשפחות בטרם הגיעם לטקסס וגם לאחר מיכן.
סיילס טוליוור, שנושל מירושתו, חובר אל חברו הטוב

בספרה "עשבים" מספרת הסופרת את סיפורם של שלוש דמויות, טריי קתי וג'ון החל מילדותם בטקסס ועד לאירועים המפתיעים והדרמטיים שפוקדים את השלישייה במלוא ארבעים שנים להולדתם.

בסגנון כתיבה מעניין, סוחפת המחברת <mark>ליילה מיצ'אם</mark> את הקורא אל תוך מערבולת חייהם בעיירה קטנה בטקסס ומתארת את התבגרותם והתמודדתם עם נסיבות ילדות ויתומות לאורך האתגרים שמציבים החיים, החל משנות השבעים ועד ימינו אנו. העלילה לא צפוייה, כמו

וכמו סופרים רבים וטובים, גם כאן <mark>ליילה מיצ'אם</mark> נופלת עמוק לתוך תסמונת הספר השני.
ומעמידה ספר שלעומת ספרה הראשון הוא מאכזב.
ושלא תבינו לא נכון לא מדובר בספר גרוע, להפך הספר לכשעצמו הוא די נחמד, האמת שדי טוב. אולי אם הייתי קוראת את הספר הזה ראשון הייתי אוהבת אותו אך, לעומת ספרה הראשון של מיצ'אם "שושנים" הוא בהחלט חיוור ומאכזב.
גם כאן יש לנו מרכיבים דומים מאוד בין שני הספרים והוא נוגע בנושאים דומים

חוקית מותר לי לדרג את הספר הזה, אבל מוסרית? קראתי רק 157 עמודים מתוך 617, עם כוונות פרישה שהלכו ותפחו מעמוד לעמוד.

הספר הוא ספר נשים במירעו, אני לא רואה גבר קורא עשרה עמודים וממשיך. למה רכשתי אותו? כי יש לו ניקוד גבוה ושפע של מחמאות. אבל אני מזמן לא קוראת ספרים כאלה. שנת הוצאתו לאור אינה רשומה, אבל בישראל הוא יצא לאור ב-2012. מבחינתי, זוהי כתיבה אופיינית לשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.

#
פעם היו המון ספרים מהסוג הזה: סאגה ארוכת-שנים, מלאה בדפים ומלים, עמוסה בבעיות משפחתיות. הסיפור מסופר, לרוב, מבעד לעיניה של הגיבורה, עדיף כשהיא כבר ישישה. שניים כאלה שאני זוכרת כעת – "חלף עם הרוח" של מיטשל, במלחמת האזרחים בארה"ב ו"ענק" של פרבר, בטקסס, בחוות ענקיות שלוקח שעות רבות לחצות אותן ברכב, תיבול של נפט, רומנטיקה ובעלי הון חדש.

הספר הזה עוסק בכמה משפחות, שהקימו באמצע שממות טקסס עיירה ע

אני לא יודעת איך ומאיפה להתחיל להמליץ לכם על הספר.
מרי יורשת אלפי דונומים מאבא שלה, מגדל מטעי כותנא בטקסס,
אחיה ואימא מנושלים מהירושה,וכך מסע הירושה המקוללת מתחיל.
איזה חוויה יוצאת מהכלל הייתה לי בזמן קיראת הספר.
ספר על סאגה משפחתית,אהבה,אכזבה,אצילות,הבטחות מדורי דורות.
אסכם את ההמלצה במילה אחת נפלא.

איכשהו יוצא שאני מגלה סופרים ברוורס... אני נהנית מקריאת ספר כלשהו ואז מחפשת ספרים נוספים של אותו סופר.
כך, למשל, היה עם אשכול נבו. רק לאחר שקראתי בהנאה שוקקת את ״נוילנד״, עשיתי רוורס וקראתי גם את ספריו הקודמים ״ארבעה בתים וגעגוע״ ו״משאלה אחת ימינה״. מעולים, מיותר לציין.
וכך היה גם עם לילה מיצ׳אם. קראתי את ״עשבים״ מבלי לתת לו יותר מדי סיכוי. חשבתי שזה עוד סיפור אידיוטי על עיירה אמריקאית זניחה שפו