• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

מאת יהונתן גפן

הביקורת של רוני pery

תמונה של רוני pery
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

מאת יהונתן גפן

הביקורת של רוני pery

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של רוני pery
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן, דביר
שנת הוצאה:2007
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
סל"ש / ספרות לשם שינוי... (חברתי)
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 6 שנים•1 דקות קריאה

אני אוהב את הכתיבה וההומור של יונתן גפן. לדעתי הספר הזה היה צריך להיות יותר ערוך ומקוצר.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של רוני pery

רוני pery

ותיק
חבר מזה 18 שנים
1,164 ביקורות•3 נבחרות•1,003 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של רוני pery
רוני pery
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות1,164
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבל1,003
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת655ספרות מקורית213מתח ריגול והרפתקאות111

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של רוני pery

לווייתנים שרים בעמק

לווייתנים שרים בעמק

רונה שפריר

ספר מעניין ויצירתי. יש תחושה של עבודה קשה ורצינית בכתיבה ולכן מגיע שאפו

לפני 5 ימים•
★★★★★
•רוני pery
החנות למכשירי כתיבה בטהראן

החנות למכשירי כתיבה בטהראן

מרג׳אן כמאלי

רומן נחמד. מעניין להיחשף להסטוריה ולאווירה באירן בתקופת השאה. הגורליות האכזרית של החיים.

לפני שבועיים•
★★★★★
•רוני pery
ימי שלישי עם מורי

ימי שלישי עם מורי

מיץ' אלבום

אין לי התנגדות לחשיבה חיובית אבל בספר הזה לא התחברתי לזה. מעדיף במקרה כזה ציאניד.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•רוני pery
איך לאהוב את בתך

איך לאהוב את בתך

הילה בלום

ספור על אהבת אם לבתה היה מטיש אותי אבל ספר זה כתוב וערוך מעניין כל כךךךך. מומלץ

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•רוני pery
ימי שלישי עם מורי [מהדורת 20 שנה - 2017]

ימי שלישי עם מורי [מהדורת 20 שנה - 2017]

מיץ' אלבום

הז'אנר של לראות את הטוב בכל דבר לפעמים קצת מקשה עלי למרות שאני בעד.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•רוני pery
והכלה סגרה את הדלת

והכלה סגרה את הדלת

רונית מטלון

ספר קטן ונחמד אבל לא דיבר אלי במיוחד.

לפני חודש•
★★★★★
•רוני pery
המידות הקטנות

המידות הקטנות

נטליה גינצבורג

ספר עיון שמחולק לשני חלקים. החלק הראשון לא דיבר אלי אבל בחלק השני היו הרבה רעיונות למחשבה מעמיקה.

לפני חודש•
★★★★★
•רוני pery
אפריל שבור

אפריל שבור

איסמעיל קאדרה

ספר שכתוב מאוד יפה, מיוחד ומעניין. פותח צוהר לתרבות העבר באלבניה. מומלץ לטעמי

לפני חודש•
★★★★★
•רוני pery
איטליה, ענן

איטליה, ענן

מרקו לודולי

ספר שמורכב משני ספורים. הספור הראשון לא עניין אותי במיוחד מלבד נקודות אור מעטות. את הספור השני מאוד אהבתי.

לפני חודש•
★★★★★
•רוני pery

ביקורות נוספות על "רומן אמריקאי"

רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

משהו לגמרי מוזר קרה לי בזמן שקראתי את הספר, שמעתי את קולו את גפן מדי פעם מקריא לי את הספר בקולו. קראתי בפרקי זמן ארוכים כי הספר הוא קצת מלנכולי ועם כל האירועים לאחרונה שהתרחשו בעולם החלטתי לקחתי ממנו מינונים קטנים. הרגשתי שאני שוקעת באיזה כורסא נינוחה וצוללת לעלילה הטעונה כל כך . וחשבתי האם החיים שלנו כאן לימדו אותנו לפתח עור של ציניות יהודית –ישראלית שלא כתובה בשום תנך. ולמה הכל כל כך טעון אתנו היהודים שאנחנו מתגלגלים לכל מני חורים בעולם כאילו אנחנו עדיין העם הנודד מציון שמעדיף את אמריקה המזייפת בעושרה ובכמות העניים שמתגלגלים על פתחה של הדמוקרטיה שם כאילו המשיח הגיע. סיר הבשר נוח להתחבא בו בלי שאף עין צופיה תזריק לו מנה של ציונות ותוכחה על כל שעל.

כזה הספר של הגאון יונתן גפן שציניות מטורפת צובעת בסוריאליסטיות של צייר את העולם שלו .
בספר למדתי על ההומלסים בניו יורק יותר מאשר אי פעם אראה הומלסים כל חיי, הבנתי גם שיש כדורים בצבעים שונים שעושים דברים מוזרים בגוף במיוחד עם אלכוהול במינונים שונים ובשמות שאני אף פעם לא אזכור. מדי פעם כבר חשבתי שג'וני ווקר הוא חבר שלי ותכף יצוץ לי מאיזה דף מתוך איזה הזיה של יקי מיטלמן צייר, אבא, גרוש פעמיים עם כמה ילדים שהם שלו בטייטל אבל זה נראה שהוא מאבד את הילדים שלו, הנשים שלו, הציורים שלו, והחיים שלו כי הוא חולה בנפש ולא היה אכפת לו להילחם על חייו . גם לא לגמור בתוך קרטון בכריסטמס עם הכלב טוטו ודורותי וכמובן שני בקבוקים לחמם את המצב רוח.

הספר נראה כאילו תורגם מאנגלית לעברית ושכזה העברית שם היא לא משהו שאפשר לקבל עליו פרס נובל. אבל היצירה הזו היא בהחלט פסיפס צבעוני וגאוני ממש כמו יצירת מופת של אמן.

כנראה שאדם שלא גדל להורים יוצאי שואה לעולם לא יבין את הדינמיקה בתוך משפחה שמטיפה להישרדות משחר ילדות והגיגים שמי שלא יהודי לא ממש יתחבר.
והיו די הרבה קטעים קורע לב של עצבות בהקשר שואה יהדות וישראליות.

."כששמואל מיטלמן עוד היה קצת מדבר לפעמים, הוא היה אומר ליקי הקטן: "ככה סבא שלך למות, כמו כלב משוגע. גרמנים היו לירות באנשים עומדים, וטראח נופלים לבור גדול. היו אנשים רק נופלים, לא מתים. עושים כאילו מתים. כמו אני, ואחרי גרמנים הולכים הם לברוח. אתה ילד גם כן ככה, תזכור טוב – אתה הולך ביער, בלילה, רואה נאצי או דוב, אתה לעמוד, אתה לא זז, אתה מתה ואחר כך לברוח."

ספר טוב,אמנם קצת כבד אך שווה לקרוא...

לפני 10 שנים•
★★★★★
•חני
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

כמי שקרא את כל ספריו של יהונתן גפן (יש לי את כולם, למעט אולי כמה ספרי שירה) אני יכול לומר לכם באחריות שאי אפשר לקרוא את הספרים שלו מבלי לחוש הזדהות, רק שבניגוד אולי לסופרים אחרים עם יהונתן גפן ההזדהות צריכה להתחיל עוד לפני שמתחילים לקרוא בספרים שלו.

הספר הזה הוא אחד הספרים ההכי טובים שיהונתן גפן כתב ופירסם בשנים האחרונות. מי שקורא את הטור העיתונאי שלו שאחת לכמה זמן גם יוצא לאור בספרים שמביאים מבחר מהם, כשהאחרון היה "עלייתו ונפילתו של ה-Y" לא יופתע כלכך ממה שנכתב בספרים, אני מוצא שיש ביניהם לא פעם הקבלה גם אם יהונתן גפן לא מתכוון ברומאנים שלו לכתוב על חייו.

את הספר הנפלא הזה קראתי באחת החופשות שלי בארצות הברית, כשטסתי לבקר את אחי הגדול ואני לא אכביר במילים רק אומר שמוטב שיקראו בו כל אותם אלה שמפנטזים על אמריקה והמציאות בסופו של דבר מתרסקת להם בפנים, כי הספר הזה עוסק בעניין של לנסות לפתוח פרק חיים חדש במקום אחר ולמעשה השיעור שלא מעט לומדים אותו שהם לא ממש מצליחים להתנתק מעצמם. יהונתן גפן מפליא לתאר את זה וכמו הרבה ספרים אחרים שלו לצד הנאת הקריאה אנחנו למדים ממנו עוד שיעור בחיים. לצערי לא יצא לי להכיר אותו באופן אישי אבל אני לא פעם לוקח וקורא את הספרים שלו כמי שמוצא בו כמורה דרך ושותף למכאובים ותסכולים.

לפני 14 שנים•אהוד בן פורת
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

ספר מוזר ביותר.
כל הזמן יש לך הרגשה שהוא מספר על עצמו. אתה מרגיש תלוש בספר. והסוף מוזר ביותר, אתה נשא באוויר. כאילו דה?
לא כל כך משהו לא ממליצה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•Mira
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

בין הספרים הגרועים שקראתי (אם לא ה-!) בתור ילדה שגדלה על ה"כבש השישה עשר" שעד כה מעורר השראה הרבה יותר מספריו למבוגרים של גפן, הייתה לי ציפיה לציניות, להומור בנוסף לנטיות להרס עצמי שקיימות במובן כזה או אחר בספריו האחרים, אבל הספר הזה פשוט מדכא, ועוד קיבלתי אותו מתנה ליום ההולדת...

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נעמה
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

שתי מחשבות עלו בראשי כשקראתי את הספר הזה:
האחת,
מה היה עולה בגורלו ואם היה רואה אור, אילמלא היה מתנוסס עליו שמו של יוצר מוכר ומוכשר כמו יונתן גפן.
השניה, עלתה כמנגינה ושורה משיר:
"יונתן.. בוא הבייתה! קח רכבת קח אוירון וקח מתנה ענקית לעצמך.. בוא הבייתה"

הטיב לתאר את הספר בעיני, בן 23 מנתניה, כאן באתר.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•סל"ש / ספרות לשם שינוי... (חברתי)
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

יהונתן גפן חוזר ללחם ולחמאה שלו: אלכוהוליזם, הורים לוקים בנפשם, זוגיות לא מתפקדת, קצת צבא, קורטוב ילדות במושב וביקורת על הישראלי המצוי. רק שבמקרה הזה, הלחם יבש והחמאה חמוצה. גפן פשוט ממחזר את אותם הנושאים בהם הוא עוסק באובססיביות ראויה לציון כבר לפחות עשור. כל מי שקרא את ספריו הקודמים ואת טוריו בעיתונות כבר יודע בעל פה לאן הולך הספר. במקרה זה, מדובר ברומן רדוד ומשעמם, ספר שאפילו לא ראוי להגדרה "ספר טיסה" בהיותו מרדים ובנאלי להפליא. נפילה חזקה של גפן.

לפני 18 שנים•nadav_hacohen
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

ספר מעולה, מרגש, נוגע ללב. יצירה מטלטלת של יהונתן גפן הגאון, אבל... עד כמה שהספר מדהים ומרגש ונוגע ו"הארד קור" חזק ועוצמתי - מגיע ציון גנאי להוצאת "כנרת זמורה ביתן דביר" וגם - מה לעשות - לעורך החתום על הספר, יגאל שוורץ. הספר, ובכן, איך לומר את זה בעדינות, פשוט מבזה את יהונתן גפן הגאון ואת יצירתו האדירה בכך שיש בו אינספור טעויות כתיב - כאילו שלהוצאת "כנרת זמורה ביתן דביר", מהגדולות והחשובות בארץ, אין תקציב למגיהה טובה שתבדוק את הספר לפני שהוא יוצא לאור. לעזאזל! הרי זהו ספר של גפן הענק, מהיוצרים הגדולים והייחודיים ביותר שלנו, אז לא מגיע לו מגיהה טובה שתעבור על הספר לפני שאני קונה אותו במיטב כספי? הטעויות אגב, הן כל כך מביכות שזה פשוט לא ייאמן. להלן מספר דוגמאות, סתם כי אני חייבת, מה שנקרא, לסבר את אוזניכם: עמוד 27, שורה רביעית מלמעלה: "השעה היה כמעט עשר בלילה" (במקום "השעה הייתה"), עמוד 68, שורה שמינית מלמעלה: "אם היא יכול לצלם אותו" (במקום "אם היא יכולה"), עמוד 103, שורה 13 מלמטה: "לא," אמר יקי אמר, "אני בריא." (במקום: "לא," אמר יקי, "אני בריא.") ובעמוד 108, שורה ראשונה - ומילה ראשונה - מלמעלה "בטרבייקה" (במקום "בטרייבקה". ואגב - בכל הספר חוזרת הטעות המרעישה הזאת, הפשוט לא תיאמן בעד כמה שהיא מביכה וכתבו - וערכו... - את שם השכונה הניו יורקית טרייבקה כ"טרבייקה", למרות שאין דבר כזה בכלל. אין מילה כזאת ואין שכונה כזאת. מה הבעיה לבדוק בגוגל איך מבטאים - וכותבים - את שם השכונה כמו שצריך? זה הרי לוקח בדיוק דקה). לסיכום: אני לא רוצה להיות ה"סופ נאצי" של עולם טעויות הכתיב וההגהה, אבל אם הספר היה יוצא באיזו הוצאה שולית, במימון המחבר, או הסופר לא היה ה-יהונתן גפן הכביר, לא הייתי כותבת על כך מילה. הייתי מבליגה. אבל "כנרת זמורה ביתן דביר", באמת, תתביישו לכם ככה להוציא לאור ספר כל כך מעולה של סופר כל כך חשוב ויצירתי... פשוט תתבישו לכם! (ובמעבר חד: העטיפה של הספר, עבודה של אלדד זיו הכל כך מוכשר, פשוט מעולה ומתאימה בול לתוכן הספר. בחירה מצוינת!)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פסיכולוגית
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

יהונתן עובד פחות או יותר על אותו רעיון שהניע אותו לכתוב את כורסת השיש: האלכוהול, הבדידות והריחוק החברתי. בכורסת השיש הוא היה בלונדון - עכשיו בניו יורק. שם הוא סופר, פה הוא צייר ובכל מקרה הוא יהונתן.

לא מחדש הרבה לקוראים שלו אבל מפתח במהלך הקריאה מספר תקוות קטנות (שמתנפצות די מהר) לעתיד טוב יותר בשבילו...

לפני 18 שנים•
★★★★★
•SoCandide
רומן אמריקאי

רומן אמריקאי

יהונתן גפן

עוד ספר מוצלח מבית היוצר של יונתן - לחובבי הכתיבה הגפנאית. תיאור מדויק אך מסיר שלווה של קורות העם הישראלי שגלה לאמריקה...

לפני 18 שנים•Mike
3.0
3.0
דירוג
דירוג
1.0
לפני 15 שנים

“שתי מחשבות עלו בראשי כשקראתי את הספר הזה: האחת, מה היה עולה בגורלו ואם היה רואה אור, אילמלא היה מת”

9/14
ביקורות על רומן אמריקאי
הבאה
ronik
לפני 17 שנים

“כתוב בצורה קלילה לא מעמיק ומוסר השכל אחד לא צריך לנסוע רחוק כדי להצליח”