ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 באוקטובר, 2018
ע"י Tamas
ע"י Tamas
אדל מתאר את סיפור מסע חייו ותורתו של רבי ישראל בעל שם טוב. הסיפור מתואר דרך שני חלקי התייחסות :
החלק הראשון (גוף שלישי) – סיפור חייו של הילד היתום שנהג להתבודד ביערות, אשתו הראשונה מתה עליו, מכיר את אשתו השנייה בשעה שבא לשחרר דיבוק מחברתה הקרובה, סיפור התאהבותם - בין בת הרב המיוחסת לבן האשפתות היתום שהגיע מהיער, היכרותו עם גוי גוצלי גדול שלימים יהפוך לו כאח והולדת בתו.
החלק השני (גוף ראשון), הוא החלק הארי של הספר- מתאר את מסע סיפור חייו מעיניה של בתו, אדל. החלק מספר על התגלותו של הבעש"ט, האנשים שפגש, הקשיים שחווה, האובדנים שספג והנפילות שצילקו את נשמתו, כל אלה היוו חלק מהתפתחות תורת החסידות. תורה שלא נכתבה אלא הופצה בשמו על ידי חסידיו. במקביל מתואר גם סיפור חייה של אדל בצל התפתחות תורת אביה.
קראתי בעבר חלק מספריה של יוכי ברנדס ויש לה דרך ייחודית לספר סיפורים, לתבל אותם מפרי דמיונה, לפשטם ולהפיח בהם חיים. אל הספר הגעתי בציפיות גבוהות עקב הזיכרון הרחוק לטובה ונושא הספר שסקרן. אולם הפעם משהו לא כל כך עבד והיה לי קצת קשה להתחבר. סיפור המסגרת לכשעצמו מעניין ואף מעשיר בכל הקשור להתפתחות תורת החסידות, כאשר הסיפור המתואר בגוף ראשון מנקודת מבטה של אדל מעניין יותר מהחלק הראשון, אשר נדמה היה כאילו מדובר ב "מכשף" לאור תיאורי ה"אותות ומופתים" בו, אך משהו בתוכנו עדיין היה די מייגע.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אורי רעננה
(לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
בתחילה הספר מעניין, אחרי הסיגוף הראשון ו"העליה" לשמים, הוא הופך למוזר, במחצית השנייה הוא הופך לספר טורדני , חוזר על עצמו, עם תיאורים נשנים מלחיצים בהתחלה בלי שום תובנה מדוע הוא עושה זאת, ולבסוף , לעניות דעתי , הופכים את הבעש"ט לשרלטן ומאחז עיניים.
האם אדם שנפגש עם "אחיה השילוני", רץ לספר לחבר'ה כאחרון הפטפטנים? מדוע הוא עושה "מופעי ראווה" כדי לקבל הכרה רבנית? אולי יחלק פתקי בחירות עם קריצה ומושבים בשמים? איני אומר כי כך הוא היה, אבל זה מה שהספר גורם לו להיות. |
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
האיש מן הבקעה- אין צורך להתנצל, כל אחד/ת וטעמו. גם אני נהנתי בעבר ממלכים ג' אבל מהספר החדש שלה פחות.
במקרה הזה- מסכימה עם בת-יה. |
|
|
האיש מן הבקעה
(לפני 7 שנים)
אוו ווה, כתישה רצינית...
אני כמעט מתבייש לכתוב, אבל, כחובב נלהב של הז'אנר, דווקא חייב לציין שנהניתי ממלכים ג'. אולי מבחינת דעת קהל, היא על תקן רם אורן של הרומנים ההיסטורים? |
|
|
בת-יה
(לפני 7 שנים)
יוכי ברנדס כותבת מעניין, אלא שהיא מאריכה נושאים ללא צורך ובכך מעיקה סתם על הקורא
עד כדי מיאוס. וחבל. אם היתה לומדת לצמצם קצת היה טוב יותר. |
|
|
רץ
(לפני 7 שנים)
מלכים ג של ברנדס הספיק לי, יומרה להציג היסטוריה חלופית, בפועל ספר רדוד ומאכזב.
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים)
מה שיעל ומחשבות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים)
גם בדעתי לא עלה לקרוא את הספר הזה.
והביקורת שלך מחזקת אותה. |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
נרגעתי.
|
|
|
Tamas
(לפני 7 שנים)
וואו...עד כדי כך.... בכל אופן הפעם אתה לא מפסיד הרבה...
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
לא שעלה בדעתי בכלל לקרוא אותה. בהופעה טלוויזיונית היא ממש מפחידה ולא הייתי
רוצה להתקל בה בסימטה חשוכה. הבל הפה שלה היה ממיס אותי מיד.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
