ביקורת ספרותית על אמא של הים מאת דונטלה די פייטרנטוניו
ספר טוב

---

דפיקה בדלת, ילדה צנומה בת 13 עם מזוודה בידה נוקשת על דלת זרה.
מאחורי הדלת נמצאת משפחתה האחרת, הוריה ואחיה שמעולם לא הכירה.... עולמה הטלטל באחת.

כך נפתח ספרה המטלטל והמטריד של דונטלה פייטרטוניו, רופאת ילדים איטלקיה.
על המשפחתיות והאמהות באיטליה.
ה"מוחזרת" כך היא מכונה, לאחר שהוחזרה להוריה הביולוגים לאחר שזוג הורים אחר גדלו אותה כביתם החל מגיל חצי שנה, כבת יחידה עטופה הוחזרה באחת למשפחה זרה, מרובת ילדים נזרקה אל חיים אחרים, אל מטלות הבית, אל אמא מנוכרת מטופלת בילדים שקוראת לה זאתי, וחולקת בלילה מיטה משותפת עם אחותה אדריאנה שמידי לילה מרטיבה במיטה.
הלב נוהה אחר האמא האחרת זו שגדלה אותה, ליד הים, אמא של הים, שהיתה חולה לאחרונה, המחשבות לא מרפות, הדאגה הגעגוע, למה מסרו אותה? מה קרה בעצם.
ללא מענה "זאתי" ה"מוחזרת" מתרגלת לחיי היום יום, עושה חיל בלימודים ומסתגלת אט אט, הרצון לפגוש את אמא של הים לא מרפה.

הספר העדין מלא געגועים ושאלות למכביר נכתב מנקודת מבטה לאחר שנים אחורה, ההישרדות במשפחה החדשה עם אחים גדולים שמתעלמים ממנה או פולשים אליה, אחותה אדריאנה שנפשה נקשרה אליה והקטן ג'וזפה בעל הצרכים ההתמודדות עם העוני, המוות והמקום בחברה מדגיש את זרותה ואת הכמיהה שהיא חשה לאמא של הים, ובסופו הסוד הגדול למה מסרו אותה, למה החזירו אותה תלשו אותה מכל המוכר הידוע החברים המשפחה, השכונה החוויות והים הסמוך. פתע פתאום ללא הסבר ללא מילה ללא הכנה.

ברגישות רבה מעבירה דונטלה את התחושות הגעגוע והרגשת התלישות של המעבר ממקום למקום כמו חבילה עוברת....
ספר נהדר מעורר הרבה מחשבות ובעיקר גורם להעריך את המשפחה

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על אמא של הים