ביקורת ספרותית על אמא של הים מאת דונטלה די פייטרנטוניו
ספר בסדר

---

לפני שלוש שנים, בנסיעה בדרך אמאלפי בדרום איטליה, עצרנו לתצפית באמצע הדרך כדי להסתכל על הנוף. פינת התצפית עצמה היתה די מוזנחת, עם אשפה פזורה פה ושם, ועם שלד מכונית שרופה למחצה. תוך כדי השהות שלנו שם עצרה גם מכונית רשמית ושחורה ויצאו ממנה שלושה שוטרים שהתעניינו ברכב. אני התעניינתי בהם, ובמשמעות של הכתוב על המכונית "Carabinieri", אבל לא רציתי להטריד אנשים במילוי תפקידם בארץ זרה כי לך תדע איך זה ייגמר. במקום זה גיגלתי וגיליתי שיש באיטליה לא פחות משבעה כוחות משטרתיים שונים, שזה מידע שמעניין לדעת.

שלוש שנים וחצי מאוחר יותר, טיולי חו"ל נגוזו לתהום האפילה, ואני משתדלת לא לחשוב עליהם יותר מדי, כי סתם יכאב הלב. את צמא הספרים הגדול שלי קשה להרוות בהינתן שהספרייה סגורה, כי אולי קורונה תקפוץ עלי מהמדפים לכו תדעו. אז כל ספר שמגיע לידי הוא יקר המציאות. גם כאלה שלכתחילה לא הייתי נוגעת בהם מכל מיני סיבות. אמא של הים החזיר לאפי ולעיני את הניחוחות של דרום איטליה ואיזור עמק אמלפי, מקום שהוא גם דומה לישראל ובו זמנית גם שונה ממנה , אם כי אין לדעת אם זה אכן המקום המדויק באיטליה שבו מתרחשת העלילה, כי מקומות לא מסומנים.

המספרת, ששמה אינו נמסר, היא בת יחידה לאב העובד כקראבניירי, ולאם שעיסוקה אינו ברור המתגוררים בעיר גדולה ששמה גם הוא לא נאמר. הספר מתחיל בהיותה בת שלוש עשרה כשהיא מגלה שכל מה שידעה על החיים עד אז הוא שגוי, והיא מוחזרת למשפחתה הביולוגית. הכניסה למשפחה דלת האמצעים ומרובת הילדים, המגורים בעיירה שולית נוספים לטראומה הבסיסית של העלמות והתנכרות ההורים ולדאגה לאמא שלה שכנראה חולה מאוד, באין הסבר אחר למה שקורה. במפתיע המספרת מתנהלת בסתגלנות רבה. בניגוד למה שהייתי מצפה היא לא בורחת, לא פוצחת בשביתת רעב, לא שונאת את המשפחה החדשה ומצליחה אפילו לפתח רגשות חמים לאחות החדשה שהתגלתה לפתע, למרות שהיא ילדה מוזנחת המרטיבה במיטה המשותפת שלהן מדי לילה. היא עושה כמה ניסיונות לקריאת הצילו, אבל הם מאוד מאופקים לטעמי. במהלך הספר הולכת ומתבהרת התעלומה מסביב לנטישה הפתאומית והמסתורית הזאת, ועדיין שיוויון הנפש של המספרת לכל מה שקרה לה נשאר כתעלומה עבורי.

זה ספר על אימהות, אומרת לי הכריכה האחורית. הנה הסיבה שלא הייתי נוגעת בו במקל בימים כתיקונם. למה שספר יהיה על דבר אחד, ולמה להגיש לי מראש את הדבר הזה בהצעת הגשה לעוסה היטב?

זה ספר בסדר כזה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על אמא של הים