הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 ביולי, 2019
ע"י אודי
ע"י אודי
הכרך החמישי בסדרת מאבקי של קנאוסגורד הוא השגרתי ביותר בו. הכוונה בשגרתי הוא תיאור תהליך מוכר בעולם הספרות של הפיכת אדם לסופר, בדומה ל'דיוקן האמן' של ג'ויס או ל'בעקבות הזמן האבוד' של פרוסט. בדומה לשני האחרים ובאופן קיצוני יותר קנאוסגורד רגיש ורגשני מאוד שלא לומר מדי. רגשנות שמתבטאת בעומקים הקיצוניים של המציאות כפי שהיא מתקבלת אצל קנאוסגורד: הכל מועצם, מוחצן וסוער אצלו. גם התיאורים היומיומיים הבנאליים לכאורה. קנאוסגורד מרבה לבכות, מרבה להתאהב, מרבה להפוך כל מקרה אפילו מבט קטן לאירוע אדיר משמעות. כשהוא שיכור דברים נוראיים קורים. הרגישות הזאת הופכת אותו לסופר טוב כל כך.
הספר עוסק ב-14 השנים בהם שהה קנאוסגורד בברגן. העיר היחידה שמספר ימי הגשם בה יכול להתחרות במספר דמעותיו של הסופר. הוא משתתף בסדנאות כתיבה יוקרתיות, מתאהב, נפרד, שוב מתאהב שוב נפרד עד שהוא מכיר בחורה בשם טוניה מי שתהפוך לאשתו הראשונה. הספר מסתיים היכן שהראשון התחיל: סיפור מותו של האב של קנאוסגורד. אב קשה, מתעלל רגשית שמת לאחר התמכרות לאלכוהול או בעצם לאחר התאבדות באמצעות התמכרות לאלכוהול. זוהי סגירת מעגל מושלמת. שתי התיאורים השונים - בספר הראשון ובזה החמישי - משלימים את אחד התיאורים המפעימים שקראתי לסיפור מות האב.
הכרך החמישי הוא אולי לא הטוב שבסדרה אך סיימתי אותו בדמעות. קנאוסגורד מצליח לגרום להזדהות מוחלטת בחייו, גורם לך להרגיש כאילו הוא מכיר את החיים שלך ומעניק להם משמעות וסדר. הדפים הנהדרים המסיימים את הספר הם מסה מרגשת על מוות ואהבה. שתי העוצמות הגדולות של החיים.
לא קל לקרוא את הסדרה הזאת. אני מודע לכך. המעלות שלה מתגלות לרוב רק לאחר הקריאה ובדרך יש מלל רב על החיים עצמם על הפשוט והבנאלי. יכול להיות שלא לשם כך אנחנו אוהבים סיפורים. אנחנו מחפשים בריחה מהמציאות אל מחוזות רחוקים ופנטסטיים, ואם בחיים עסקינן אז בסיפורים מניפולטיביים כמו "חיים קטנים" שכל כך פופולארי כאן. אצל קנאוסגורד זה כמו למצוא פסיכולוג שמספר לך את החיים שלו מבלי לתת לך להוציא מילה. פסיכולוג שדרך סיפור חייו תמצא את סיפור חייך שלך.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ג'וני בוי
(לפני שנה ו-8 חודשים)
אודי תודה רבה על ביקורת מדוייקת להפליא
מצאתי את עצמי חוזר לקריאת הכרך הרביעי והחמישי במהלך השנה האחרונה אחרי הפסקה של כמה שנים.
תענוג ספרותי צרוף..מעולם לא זכיתי לשחות כך בנפשו של אחר. להזדהות, לסלוד ולהתגעגע עד כאב גופני להתאהבות שהוא מתאר אל מי שהוא עומד להינשא לה מחכה בקוצר רוח לקפוץ לכרך הכפול האחרון |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מי שמכיר את טעמי בספרים
יודע כמה שאני בדרך כלל לא אוהב לקרוא סדרות אבל ודאי
אם משהו טוב נכתב למה לא לקרוא אותו? את כל הספרים שקדמו לכרך החמישי הזה רכשתי ברכישה אחת (היה בזמנו מבצע והם נמכרו בחצי מחיר אז אחרי הכל זה השתלם). אני מוכרח להודות בכנות שקראתי את הסדרה בעניין רב אבל דווקא בחלק החמישי הזה נשברתי, משום מה לא עניין אותי כמו קודמיו ואגב "חיים קטנים" שאודי הזכיר (אני עדיין מחזיק בעותק שלו) ניסיתי לקרוא בו כבר כמה פעמים ועוד לא צלחתי יותר מכמה עמודים. |
|
|
יוֹסֵף
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מאוד מעניין. תודה!
הסדרה הזו מרתיעה ומושכת כאחת. אני אישית טרם החלטתי...
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
קנאוסגורד לא עושה של אדם מפותח במיוחד. לא אתפלא אם היה ילד כאפות.
|
|
|
דוידי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
כמו להסתכל על צבע לבן מתייבש על קיר לבן.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
מעניין מה שכתבת.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
אני עדיין במאבק עם השני. אני מרגישה כמו בטיולים כאלה שיש הרבה אנשים ואני בתחילת העלייה אבל כבר שומעת את אלה שנמצאים למעלה ומתפעלים מהנוף.
|
|
|
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
טוב לגלות שהוא חלק מסדרה... תודה.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
