ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 באפריל, 2019
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
מיכי זייפה שירת במילואים כאיש קשר לאום במלחמת יום כיפור בחזית תעלת סואץ ונשבה.
הספר מתאר את תלאותיו והמאבק לשרוד בכלא עבסיה בקהיר עד ליום השחרור. תיאור זה מכיל אסטרטגיה, אותה הפעיל ואימץ בצורה אינטואיטיבית, כפי שמתואר בצורה יפה. ניתוח שעשה עם פסיכולוגית לאחר חזרתו מהשבי, מצביע מקורות הכלים שהופעלו על ידו כדי לשרוד.
בעצם, יש כמה סוגי גיבורים. אלו המוערכים ביותר על ידנו, פועלים במצבי מצוקה, בקרב או אפילו ב"אירועים" אזרחיים כמו שרפות,ומצילים או משפרים את תמונת הבעיה.
ישנם הגיבורים הפועלים באי ודאות כמו אנשי מוסד שנשלחים לארצות אויב ועליהם להיזהר במעשיהם ודיבורם לאורך שנים, ולחיות את היום יום בכיסוי שהם עטופים בו.
ולבסוף הגיבורים המצויים בסיטואציה ממושכת, כמו שבי אצל אויב, מבלי לדעת מה קורה מסביבם, ומה עתידם.
שתי צורות הגבורה האחרונות הן המיוחדות בעיני. בעוד שאיש הביון מתכונן לתפקידו, אין השבוי בוחר את מצבו. המעבר המהיר והפתאומי מחייב אותו לפתח או לדלות כלי קיום מתוכו. ואין הדבר פשוט כלל ועיקר.
הספר כתוב בשפה קולחת ומעניינת.
12 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נקישות של תקווה - סיפורו האישי של קצין צה"ל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים
» ביקורות נוספות על נקישות של תקווה - סיפורו האישי של קצין צה"ל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים
טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
סדרות שבי כמו שקוראים לזה כיום עוברים כל המשרתים ביחידות המיוחדות
סיירות מכל הסוגים, יחידות ללוחמה נגד טרור, יחידות עילית בחיל המודיעין וכאמור טייסים, קומנדו ימי וכו׳
אבל חוץ מהצד הפיזי קיים הצד הנפשי ולדעתי רובם יוצאים סרוטים לכל החיים |
|
אורי רעננה
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
חוץ מטייסים וחובלים,
ואולי גם אנשי ביון
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
אורי, תודה על הסקירה. אף אחד לא יכול להתכונן היטב מבחינה מנטלית למצב של שבי.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת